יש לכם שטר של מאה שקלים ביד? הביטו בו רגע. מצד אחד דמותו של הנשיא השני של מדינת ישראל יצחק בן צבי. בצדו השני בית אבן בעל חלונות קשתיים כשברקע כפר גלילי. בחלון הימני ישנן אותיות זעירות, ובעזרת זכוכית מגדלת או הסמארטפון, והן למעשה רשימת הספרים שכתב בן צבי. שטרות, אין בכך חדש, אינם מעוצבים באופן מקרי. הקשר בין הנשיא השני לכפר העתיק שלמרגלות הר מירון נמשך לאורך שנים, כשבן צבי היה מראשוני החוקרים של היישוב היהודי בפקיעין ואשתו רחל ינאית בן צבי חקרה את הסביבה האגרונומית של הכפר הגלילי. בן צבי ראה ביהודי פקיעין חלק משושלת אברהם אבינו וכיהודי שעלה מהגולה יהודי העיר נדמו בעיניו לילידים שמהווים קשר לימי התנ"ך.
פקיעין הוא ישוב בן אלפי שנים שהוכרז כמועצה מקומית בשנת 1958 אשר מקובל לזהותו עם יישוב הנזכר בתלמוד בשמות תקוע, פקע, בקע ובספר הזוהר בשם פקיעין. בכפר יש רוב דרוזי וכן מיעוט נוצרי ומוסלמי וגם משפחה יהודית אחת.
בקרבת היישוב התגלתה מערת קבורה עתיקה המעידה על התיישבות בת כמה אלפי שנים. כאמור, בפקיעין התקיימה התיישבות יהודית עתיקת יומין. יהודי פקיעין הוזכרו אף בספר משנת 1522 ובתחילת השנה נמצאה במקום כתובת אבן בעברית בת 1,800 שנה. לפי המסורת של יהודי הכפר, ההתיישבות נמשכה ברצף מאז תקופת בית שני והתבססה על משפחות הכוהנים זינאתי, כהן?תומא ועודה.
כיום משפחת זינאתי היא המשפחה היהודית היחידה שנותרה בכפר מרצף ההתיישבות היהודית הקדום, וממשפחה זו נותרה בכפר רק אישה אחת: מרגלית זינאתי, הנמצאת בשנות ה-80 לחייה ומכונה "אישה בת 2,000 שנה". מרגלית היא מחזיקת המפתח של אחד מבתי הכנסת העתיקים בארץ, הנשמר ומטופל על ידה מזה עשרות שנים.
תאריך הקמתו המקורי של בית הכנסת אינו ידוע והוא הוקם מחדש בפעם האחרונה בשנת 1873 במימונו של רפאל הלוי, נדבן יהודי מביירות. משפחת זינאתי לקחה על עצמה את שמירתו ופתיחתו למבקרים. כתובת המנציחה את תרומתו של הלוי חקוקה על משקוף המבנה וכדי להבטיח את עתידו של המקום החשוב, התבצע לאחרונה פרויקט שיקום ושימור של בית הכנסת על ידי התכנית "ציוני דרך" במשרד ירושלים ומורשת. בבית הכנסת מוצגות עתיקות שנמצאו על ידי תושבי הכפר ולוקטו על ידי חוקר פקיעין והיישוב היהודי בארץ, יצחק בן צבי כמובן.
אבל בפקיעין, בין עצי תאנה ורימון שצובעים את הסמטאות בצבע מיוחד, יש הרבה יותר מבית כנסת. הנה כמה אתרים שחובה לראות ביישוב העתיק.
המערה
ליד מעיין הכפר, שכיום משמש כמרכזו ומאפשר למבקרים להציץ לכמה דקות בתרבות הדרוזית העכשווית ובמנהגי הרחוב השונים, נמצאת מערה שפתחה מכוסה בעץ חרוב עתיק. לפי המסורת זוהי המערה שבה הסתתרו רבי שמעון בר יוחאי ובנו אלעזר במשך 13 שנים מפני רודפיהם הרומאים ובה חיברו את ספר "הזוהר". רבים פוקדים את המערה בהילולת הרשב"י ל"ג בעומר והמקום נחשב לקדוש גם בעיני תושביה הלא יהודים של פקיעין.
סבוני הפלא של סבתא ג'מילה
ג'מילה נולדה למשפחה דרוזית בפקיעין. משחר ילדותה ליוותה את סבתה ואמה בצאתן ללקט צמחי מרפא. כשבגרה, ג'מילה פיתחה בביתה נוסחה מקורית ורבת עוצמה של צמחים ושמנים מן הטבע, המשמשת בסיס לכל מוצריה, ביניהם מבחר סבונים, שמרשמיהם עוברים מדור לדור, ב-10 ניחוחות שונים, קרם ידיים טבעי, קרם לחות לכפות הרגליים ועוד. במרכז המבקרים ניתן לראות את שיטות ההכנה של המוצרים ואף לרכוש אותם ישירות. (לפרטים נוספים: 04-9974435)
מרכז המבקרים "בית זינאתי"
במרכז המבקרים, שהיה בעברו מחסן, נמצא מוזיאון אנשי פקיעין וביתה העתיק של משפחת זינאתי. במוזיאון אפשר למצוא פריטים מחיי הפלאח הגלילי ובבית המשפחה, מיצג אור קולי בשם "בפקיעין" ומופע תיאטרון מרגש בכיכוב מרגלית זינאתי שמספרת את סיפורה לקהל המבקרים במקום והשחקן אוריאל רוזנבאום. במקום ניתן ליהנות גם מסדנאות הכנת סבון וקליעת סלים. (לפרטים נוספים: 050-7713357)
כוורת הבוסתן
כוורת הבוסתן, שמציינת השנה את יום הולדתה ה-40, מאפשרת למבקרים ללמוד על תהליך ייצור הדבש, על שעוני שמש וגם לקפוץ לביקור מרגש ומחמם באוהל דרוזי במקביל לבילוי מהנה בפינת חי ופינת ליטוף חיות. (המקום פתוח מדי יום בין השעות 10:00-18:00, לפרטים נוספים: 052-2477897)
בית הספר העברי
מבנה בית הספר הוקם בשנת 1926 על ידי הסוכנות היהודית ויצחק בן צבי. מורים מירושלים לימדו בו את ילדי הפלאחים היהודים קרוא וכתוב. בית הספר פעל עד 1938, עת עזיבת היהודים. כיום סגור המבנה ועל חזיתו חקוקה הכתובת: "לזכר עולם: ישאו ברכה מאת ה' כל אלה שהתנדבו לבניין בית-ספר זה, שממנו תצא תורה לבני ישראל. לא ישכר ולא ימכר ולא יגאל מעתה ועד עולם. נבנה כח' אלול שנת תרפ"ו, 1926".
