זה היעד שלכם בספטמבר הבא: הבילוי הכי מיוחד ביוון

זה נכון, אני נוסעת המון, כמעט בכל שבועיים, וכל נסיעה היא חוויה בפניי עצמה. אבל משהו בסיפנוס, האי היווני הבתולי, שבה את לבי. למזלי, בשבוע שעבר הזדמן לי לחזור אליו שוב כדי לסקר את הפסטיבל הגסטרונומי השנתי, ("The Festival of Cycladic Gastronomy, "Nikolaos Tselementes" ), שהתקיים זאת השנה ה-11.

סיפנוס הוא אי ששוכן בקבוצת האיים הקיקלאדיים במרחק כשעתיים הפלגה מנמל פיראוס באתונה. האי ידוע גם כאי השפים ובעל מוניטין קולינרי עשיר. בכל שנה במהלך חודש ספטמבר מתקיים באי הפסטיבל הגסטרונומי השנתי, מאורע שנערך לכבודו של השף הבינלאומי המפורסם יליד האי ניקולאוס צלמדס, מי שנודע כאבי המוסקה והותיר גאווה קולינרית ליוונים, כשביסס את שמו בפריז כאחד השפים המוערכים.

הפסטיבל החל כשיתוף פעולה של שישה איים, שכנים של סיפנוס, אך במהרה תפס פופולאריות, וכיום הוא נודע כחגיגה המרכזית של הטעמים המסורתיים מכל רחבי יוון ואפילו מחוץ לה.

הפסטיבל נערך בכל שנה בסופשבוע השני במהלך חודש ספטמבר ומאגד שפים ונציגים מכל אי, שמבשלים את המנות המסורתיות של האי שממנו הם באים עם תוצרים שייחודיים לו.

יא סלאם - הבלוג של קורין אברהם

בפועל, מדובר בחגיגה רצינית, כאשר במשך שלושה ימים מגיעים נציגיי האיים לכפר ארטמונס ומציעים לקהל הרחב לטעום תבשילים ומטעמים ללא תשלום, בזמן שרקדנים וזמרים מכל האיים מסתובבים בכפר בתלבושות מסורתיות ווסוחפים את האורחים והמבקרים של הפסטיבל בריקודים ובשירה. בסביבות השעה 22:00 כולם מתאספים בכיכר המרכזית ומתחילים בריקודי מעגלים שנמשכים עד אור הבוקר, כאשר כולם רוקדים - ילדים קטנים, מתבגרים, זוגות, גייז, סטרייטים, סבים וסבתות.

האי סיפנוס ידוע בזכות המוסקה, כאמור, אך גם בזכות מאכלים נוספים ורבים שזכיתי לאכול במהלך הפסטיבל: גבינת מנורה שנאפת ביין, גבינת שמנת חמצמצה בשם מג'יט'רה, מסטלו - תבשיל כבש ביין שנאפה בכלי חרס ענק, רבית'ד'ה - מרק החומוס הטעים ביותר, וקינוחים כמו פשטידת דלעת עם צימוקים (לולי), עוגיות שקדים ודבש, ביסקוויטים פריכים ומאפי שומשום.

ביום השני לפסטיבל נערכת חתונה מסורתית (מדומה), נציגי כל האיים מתכנסים בכפר אופולוניה, לבושים בתלבושות הססגוניות הייחודיות לכל אי וכלי הנגינה שמזוהים אתו. הם צועדים בין הכפרים השונים במשך כחמש שעות, עוצרים לאתנחתות של ריקוד ושירה ובדרך אוספים את "השושבין", "השושבינה", "החתן ו"הכלה" מהכפרים השונים, כאשר תושבי כל כפר ממתינים להם מחוץ לביתם עם מטעמים ויין שהכינו לכבודם. מדובר באחת החוויות מרוממות הנפש שזכיתי לקחת חלק בהן, שהראתה לי הכנסת אורחים ושמחה אמיתית מהי.

היום השלישי של הפסטיבל עמד בסימן ארוחת בוקר נוסח סיפנוס, וכך מצאתי את עצמי במבנה שממוקם על צלע הר וצופה על הים האגאי (LEONIDAS RESTURANT) לוגמת ציפורו משובח (לא לבעלי לב וכבד חלש) ומתענגת על אומלט גבינות וזוקיני, סלט עגבניות ומאפים מקומיים. לא יודעת אם האלכוהול דיבר, אבל באותם רגעים ממש אהבתי את סיפנוס, את היוונים ואת החיים.

לעוד חוויות, היכנסו לבלוג של קורין אברהם

בעלי המלון ((VILLA ARETO) לימדו אותי על המסורת ועל הכנסת אורחים שהשאירה אותי עם המון השראה. במשך 5 ימים אכלתי, צחקתי, שתיתי, בישלתי, נחתי, רקדתי עד אור הבוקר ובעיקר שמחתי. שמחתי לגלות שיש מקומות שבהם מסורת היא הבסיס שמאחד את תושבי האי, את המשפחות ואת האנשים עם המקום שבו הם נמצאים, מסורות שבבסיסה פשטות, שלווה והמון שמחה. אז תעשו לעצמכם טובה, ותשריינו לכם מקום בפסטיבל הבא. תודו לי אחר כך, מבטיחה.

יאסו סיפנוס, נתראה בשנה הבאה!