בשר כריש ו"עיגולי אהבה" מבצק: לאכול גורמה מהמטבח הוויקינגי

אלף שנים, זה הכול. בסך הכול אלף שנים יושבים בני אדם באיסלנד, אחת הארצות ה"צעירות" ביותר בעולם כולו במונחים היסטוריים. במאות התשיעית והעשירית הגיעו אל האי רחב הידיים הזה סקוטים, אירים ונורווגים עזי נפש. עם זאת, מסורת מקומית טוענת בעקשנות שהמתיישב הראשון באמת היה ויקינג שענה לשם אינגולפור ארנרסון. באי, ששטחו כ-103 אלף קמ"ר, הם גילו מרחבים געשיים עטויי לבה ושדות קרח אינסופיים.

מה שכיום קורץ לתיירים מרחבי העולם, המחפשים אחר חופשה שונה, מקורית, החורגת מהנוסחה התיירותיות הקלישאתיות - היה עבור מתיישביה הקדומים של איסלנד מבחן ההישרדות האולטימטיבי.

קרחוני ענק, הרי געש פעילים, מפלים פוטוגניים וגייזרים מרשימים מאכלסים את מרחבי הטבע הפראי של איסלנד וממגנטים אליה תיירים מרחבי העולם. אך בשנים האחרונות, הולך ומתפתח באי השני בגודלו באירופה טרנד תיירותי חדש, מסקרן ומרענן בדמות סצנה קולינרית דינמית להפליא. כמה דינמית? מספיק כדי לגרום לכם לנסות ולטעום מאכלים שלא הייתם מעלים על דעתכם שהם אכן קיימים על פני כדור הארץ.

יש מי שטוענים כי המרכיב העיקרי בקולינריה האיסלנדית הוא לא אחר מאשר הגיאוגרפיה המקומית. איסלנד, מדינת נטולת מחצבים טבעיים, מתבססת רבות על ענף הדיג השוקק שלה, אך לא רק מאכלי ים תמצאו בצלחת שלכם. זהו גם גן עדן לחובבי בשר משובח. מסתבר שהסביבה נטולת הזיהום והעובדה שהבקר רועה באופן חופשי ונינוח במרחבי האחו, עושה את ההבדל. הוסיפו לכך את העובדה שהשימוש בתוספי מזון והורמונים אסור בכל מה שקשור לגידול בשר - ותקבלו מזון אורגני מהמעלה הראשונה.

לפני קצת יותר מעשר שנים, נולדה תנועה קולינרית חדשה במדינות הנורדיות. "המטבח הנורדי החדש", בניצוחם צמד שפים מדנמרק, ביקש לפתח את הקולינריה המקומית בעזרת ערכים כגון פשטות, טריות, טוהר וגם מוצרי גלם מקומיים. הקרקעות, מקורות המים הגידולים ובעלי החיים המקומיים היו מרכיביו של הטרנד החדש-ישן, שעשה שימוש בשיטות מסורתיות כגון המלחת ועישון בשר, כבישה ועוד. הכול כדי לשמור על הטעם המקורי של ימי העבר.

איסלנד אימצה את הטרנד במהרה, ומסעדות רבות ברייקיאוויק - שבה מתגוררים כמחצית מתושביו של האי - מגישות מנות מסורתיות. במילים פשוטות: אם תרצו לאכול כמו ויקינגים - זה המקום (רק עם קוד לבוש מעט שונה). אז נכון, לעיתים נראה כי בתחום הקולינרי לא הרבה השתנה הרבה מימי הוויקינגים. עם זאת, לאחרונה נוספו לו טוויסטים עדכניים, מקוריים ואפילו מחוצפים.

בראש ובראשונה, וכיאה להיותה אי, מתהדרת איסלנד בדגים ובשאר יצורי הים הצפוני. חלק זה של האוקיינוס האטלנטי מספק למסעדות רייקיאוויק שלל משובח, טרי ובעיקר נקי. מדגי סול וקוד ועד פוטיות, חסילונים והרינג כמובן. אבל תיירים חובבי גורמה לא יוותרו על מאכל לאומי ידוע בשם האקרל (Hákarl). רוצים להיות מופתעים? פשוט הזמינו אותו במסעדה מבלי לקרוא את השורות הבאות.

לא יכולים להתאפק? ובכן, מדובר בבשר כריש ממין ישנונן גרינלנדי. הוא ניצוד בים, נקבר בחול למשך 12-6 שבועות, נשלף מהקרקע, נתלה לייבוש למשך מספר חודשים, נחתך לקוביות ומוגש לסועדים הנהנתנים. והטעם? בשר כריש עם ניחוח דומיננטי של אמוניה. ובכן, בואו נקרא לזה "טעם נרכש". כך או אחרת, כל תהליך העיבוד הממושך הזה, נועד לסלק מגופו של הכריש את הרעלים שמצויים בגופו.

עברתם את המשוכה הזו? אתם כנראה מוכנים למנת אשכי אייל או אפילו לראש כבש שמעושן ונחרך היטב. זה האחרון משמש רבות גם בענף המזון המהיר ומוגש עם פירה תפוחי אדמה או עם לפת. אם אתם מעוניינים, פשוט בקשו סבי (Svið). רק אל תנסו בבית.

חובבי גורמה בעל טעם שמרני יותר, יכולים להסתפק במנה מסורתית בשם הנגיקיוט (Hangikjöt), שמשמעות שמה הוא "בשר תלוי". המנה מורכבת מבשר כבש (ולעתים גם מבשר סוס. שווה לברר מראש), והיא מוגשת חמה או קרה, לצד תפוחי אדמה ואפונה.

טיול מאורגן לאיסלנד

חובבי מוצרי החלב יתענגו על קרוב למאה סוגי גבינות מקומיות. האיסלנדי הממוצע צורך כ-400 ליטר של מוצרי חלב מדי שנה, ומתבקש להבין מה גורם למקומיים לאהוב מאכלי גבינה ובמיוחד סוג של מי גבינה שיוצרים משקה ייחודי בשם מיסה (Mysa), והוא נלגם גם על ידי הוויקינגים לפני מאות רבות של שנים.

אחת המנות המקומיות המשובחות היא של יוגורט סקיר (Skyr), סמיך ומרענן, שטעמו מזכיר במשהו את היוגורט היווני. לעתים בוזקים עליו מעט סוכר, ובכל מקרה, כיאה למאכל לאומי שכל ילד איסלנדי גדל עליו, תוכלו למצוא אותו בכל סופרמרקט ומכולת.

חובבי המאפים והמתוקים יבואו על סיפוקם בזכות "עיגולי אהבה". מדובר במין של דונאט מקומי העונה לשם אסטאפונגר (Astarpungar), עיגולי בצק מטוגנים עם צימוקים. לצדם תגלו מיני לחמים (כולל לחם מעושן), מאפים ופנקייקים. כאן תגלו שהלחם המקומי מתוק יותר מהלחם במקומות אחרים בעולם, וזאת בכדי ליצור ניגודיות אל מול טעמם העז של מאכלי הים, שחלקם עברו תהליכי עישון מסיביים.

באופן טבעי, הקרקע האיסלנדית מניבה מגוון מוגבל יחסית של פירות וירקות. תפוחי אדמה וכרוב הם השליטים הבלתי מעורערים במטבחי האי, וירק הרוברב (Rhubrab ובתרגום חופשי "השורשים של הברברים") האדמדם והמתוק יכול להיות מוגדר כטעם נרכש. אך בזכות חממות מיוחדות, העושות שימוש באנרגיה טבעית, מגדלים באיסלנד גם גידולי שדה נוספים שמשלימים את התמונה הקולינרית.

את כל הטוב הזה תמצאו בקלות ברחבי רייקיאוויק, במסעדות הנפתחות חדשות לבקרים, בניצוחם של שפים מקוריים, שעושים כבוד למסורת הישנה ומתבלים אותה בנגיעות עכשוויות. אלו הן מנות שממש יפצירו בכם לצלם אותן, בזכות אופני ההגשה המקוריים, שובי הלב. כמו יצירת אמנות זמנית, שמיד תיעלם אל תוך החך שלכם.

באופן טבעי, הסצנה הקולינרית התוססת של רייקיאוויק מביאה עמה כמובן לא רק מסעדות אלא גם שפע של בתי קפה, ברים ושאר מקומות בילוי. עבור מי שחוזרים ממסעות בין נופי הפרא של האי, העיר הזו מציעה ניגוד מושלם לשקט הטבעי. סופי השבוע מלווים בחיי לילה רוויי אלכוהול - משנאפס ברניבין (Brennivín) העשוי מתפוחי אדמה ועד בירות מקומיות מפתיעות, בהן בירות שתובלו עם קליפות תפוזים. כל מה שצריך הוא להתמסר לסצנה השוקקת הזו, ממש כפי שעשו הוויקינגים הרבה לפניכם.

פגסוס טיולים מאורגנים לחו"ל