נושאים חמים

ועכשיו, התור של הטבע

נפלתם על מסלול טיול עמוס מדי? עומדים בתור בדרך למעיין? קבלו כמה שיטות בדוקות להימנע מתורים בטבע - ועל הדרך לנצח את השיטה

בווידאו: טיול בנחל החצבאני, אחד המסלולים העמוסים בקיץ

בעת האחרונה, כולם משתמשים במילה "הזוי" בכדי לתאר כל דבר וכל מצב. אבל התור הזה בנחל תבור היה באמת הזוי. הזוי במלוא מובן המילה.

9:00 בבוקר ביום שבת היא שעה יחסית רגועה במסלולי טיול פופולריים, ועל אחת כמה וכמה במסלולים למיטיבי לכת. לכן, הופתענו לגלות כי רחבת החנייה הגדולה של מסלול הטיול כבר מלאה עד אפס מקום. מהמכוניות יצאו הורים עם פעוטות, ולפעמים גם עם סבים וסבתות שדידו אט-אט אל עבר הטבע הגדול.

שביל הטיול היה גדוש וצפוף באופן בלתי נסבל. אבל עדיין, מי שרצה לצעוד - צעד. ואז, בלב קניון הבזלת, הופיע התור הכי סטטי שאתם יכולים לדמיין. תור שהתנועה היחידה בו היא התנפחות ורידי הצוואר של הממתינים העצבניים.

מאות בני אדם, על טפם וסביהם וסבתותיהם, עומדים תחת השמש הקופחת. מסתבר שבקטע זה מצויה בריכת מים גדולה שאליה נשפך מפל. הדרך היחידה לחצות את הקטע היא להיצמד לשביל צר לצד המצוק, ואף לעשות שימוש בשתיים וחצי יתדות ברזל שמאפשרות טיפוס קל ומעבר לצד השני. אבל סבתא מטפסת לאט, וגם הפעוט שמעולם לא יצא מהקניון. וגם הכלב השמן שזוג הדבילים התעקש לסחוב למסלול הארוך. התוצאה: כולם עומדים. עומדים ורוטנים.

טיול נחל חצבאני (מערכת וואלה! NEWS , איל שפירא)
כולם רוצים טיול מים. התור משתרך גם בנחל החצבאני בגליל העליון (צילום: איל שפירא)

שני מטר בדקה

בשלב מסוים, צעיר אחד החליט לוותר על תענוגות התור ולנסות את מזלו בדרך אלטרנטיבית. האלטרנטיבה היתה טיפוס מפחיד על המצוק הנגדי, גבוה מעל פני המים, תוך רמיסת צמחיית נחלים מפוארת, הפלת קני עופות ודרדור אבנים רועש. כמו לטפס על קיר טיפוס, אבל בלי האלגנטיות.
וכך, צעד אחר צעד, הוא עשה את דרכו על צלע המצוק, בעוד מאות זוגות עיניים משועממות מתמקדות בו. נראה היה ש-99% מייחלים לנפילתו אל המים. שאר ה-1% היו ההורים שלו.
התור הארור הזה, נמתח לאורך 100 מטרים ונמשך 45 דקות. זה בערך 2 מטר בדקה. והכל מתובל בצעקות על גונבי תורים, דחיפות קטנות וצווחות בכי גדולות של ילדים קטנים. בעתיד, כאשר הילדים האלה ישמעו את המילה "טבע", הם ימלטו מיד לקניון הסמוך. עד כדי כך היתה קשה הטראומה.

בסופו של דבר, תעלומת ההמון נפתרה: מסתבר שיום או יומיים לפני כן, התפרסמה בעיתון פופולרי המלצה לטיול משפחתי במסלול זה, שכאמור, כלל לא מתאים למשפחות עם ילדים. ואכן, בעלייה המפרכת של סוף המסלול, כולם שפכו לאגר: גברים דמעו, נשים רטנו וילדים צווחו (כלומר, רק מי שנותר להם מספיק אוויר בריאות כדי להצליח לצווח).
מצד שני, נחמד לגלות שאנשים עדיין קוראים עיתונים.

מטיילים בנחל תבור (מערכת וואלה! NEWS , צילום: איל שפירא)
באביב תמצאו פה משפחות על טפיהן. מטיילים בנחל תבור (צילום: איל שפירא)

הפרדוקס של דיסני-וורלד

אביחי שקד הוא טייל מושבע שהקים את דף הפייסבוק ילדטבע, המספק מסלולים עבור משפחות מטיילות. מטבע הדברים, המושג "משפחות מטיילות" מתייחס בעיקר למסלולים פופולריים, כאלו שעלולים להיווצר בהם תורים. "תורים ייווצרו בעיקר במקומות שמתאימים לסלפי", הוא אומר בהומור, אבל גם מתכוון לכל מילה. "כלומר, בשלג, במים או ליד מרבדי פריחה. ובכלל, כלל האצבע אומר כי ככל שהמרחק מהמכונית אל היעד קצר יותר, כך צפויים תורים ארוכים יותר".

"מסתבר שהפעילות המרכזית של המבקרים בדיסני-וורלד בקיץ היא המתנה בתור - כשעתיים בממוצע", אומר ד"ר איל מטרני, ממונה תחום קהל וקהילה במחוז מרכז של רשות הטבע והגנים, ומומחה לתחום הקרוי "ניהול הביקור".

בשונה ממסלולי טיול בשטחים שאינם בתשלום, המסלולים שבשמורות טבע מוסדרות ובגנים לאומיים מאפשרים לרוב "לנהל" את התור ובכך להקל על המטיילים. "התור יוצר מתחים ופוגע בחוויית הביקור," מסביר מטרני. "תור הוא זמן פנוי ששייך למבקר. אך תור הוא לא גזירת גורל. בין אם מדובר בכניסה לחנייה, בתשלום בקופה, בהמתנה למייצגים ולמוקדי עניין או לתשתיות כגון ברזיות ושירותים - יש לא מעט אסטרטגיות למנוע תור, לצמצם אותו או להתמודד עם תור שכבר נוצר. כך למשל, הסחות דעת - אם באמצעות מוזיקאי שעובר ליד הממתינים ומנעים את זמנם, מה שעשינו בעבר בגן לאומי בית גוברין, ואם באמצעות חלוקת דפדפות מידע או תוכניית פעילות על האתר לאנשים בתור. כך, ההמתנה נעימה, מועילה וקלה יותר בתחושת המבקר. הדבר דומה לערימת העיתונים שמעבירה את הזמן בהמתנה לרופא השיניים".

שיטה נוספת מיושמת בכניסה למערת הנטיפים, שם מוצגים על הקיר תמונה מפוקסלת שרק מנקודה מסויימת תמונת האתר נגלית ולידה סרטים וקוביות מידע - מה שמביא לניצול ההמתנה שלא ניתן לקצרה בגלל האופי המיוחד של הביקור במערה, שבה שביל צר אחד. שיטות נוספות כוללות תגבור של כוח אדם בשטח, הקרנת סרטים והצגת שלטי מידע מעניינים או הומוריסטיים. כמובן, גם להקלה הפיזית יש תפקיד חשוב - מיצירת מיקום נוח ומוצל במקומות מועדים לתורים ועד התקנת מיזוג אוויר כאשר ניתן לעשות זאת. 5 דקות המתנה בצל בישיבה נינוחה אינן אותן חמש דקות בעמידה בשמש. "אגב, בדיסני-וולרד יוצרים 'מבוך' מפותל ולא תור ישר וארוך, כך שאתה כל הזמן רואה שיש תנועה בשטח יחסית קטן, מה שמקל על תחושת הסבל. אבל הזמן הוא אותו זמן", מסכם מטרני.

כעת קבלו כמה טיפים נוספים שיעזרו לכם להימנע מתורים בטיול הבא שלכם. חלקם ידועים וברורים מאליהם, אבל עדיין - רבים מתעצלים ליישם אותם.

לצאת לפני הזמן

זה לא סוד שאם יוצאים מוקדם, מתחמקים מתורים. זה נכון בדרך לעבודה וזה נכון בדרך לטיול. אבל מה זה מוקדם בשבת בבוקר? לא 10:00 וגם לא 9:00. תזמנו את היציאה שלכם לשעה 8:00 בבוקר, גג.

מוקדם לכם? תרגיעו, כי זה כנראה יותר מאוחר מהשעה שבה אתם יוצאים לעבודה, אז אל תתפנקו – ואולי אפילו יהיה לכם סיכוי לחזור בזמן לשנ"צ.

לצאת לפני העונה

נכון, לא תעשו את נחל צאלים באוגוסט ולא תערכו טיול בנחל הזאכי בינואר, אבל אפשר ורצוי לפעמים ללכת נגד הזרם. פשוט הפעילו שיקול דעת. כך למשל, החורף עושה רק טוב לנופי סחופי הרוחות של הגולן והקיץ בהר הנגב הרבה יותר נסבל ממה שאתם חושבים, במיוחד בטיולי בין ערביים.

כמו כן, שימו לב לדיווחי מזג האוויר. הסיבה: הם בדרך כלל טועים, במיוחד בעונות המעבר. כך למשל, בסוף החורף יצאנו לטייל בנחל עורבים בגולן, כאשר התחזית צפתה "גשום לפרקים". בצבא נוהגים לומר "נרטבים רק פעם אחת", ולכן החלטנו בכל זאת לצאת לדרך. אבל ה"גשום לפרקים" התגלה בעיקר כ"מעונן ויבש". וכך, התחזית הבהילה את המטיילים שנותרו בבית, ואנחנו קיבלנו מסלול ריק ממטיילים.

מטיילים בנחל השופט (מערכת וואלה! NEWS , צילום: איל שפירא)
בקיץ, המקום לא יודע מנוחה. מטיילים בנחל השופט (צילום: איל שפירא)

שבת אאוט, שישי אין

יש מסלולים שנחרתים בזיכרון. עבורי, הטיול בעין איילה שבכרמל היה אחד מהם. מסלול קליל, חמוד, גדוש בתצפיות ופינות נסתרות וגם במעיין מרענן להפליא. זה היה ביום שישי, הייתי עם הילדים והרגשנו שזכינו בפיס.בערב, סיפרתי על המסלול לחברה טובה. היא החליטה לצאת אליו ממש למחרת. כלומר בשבת. כלומר היא לא מצאה חנייה, כלומר היא לא באמת ראתה את הנוף בגלל נחילי האנשים וכלומר היא סבלה מכל רגע.

אז יש לכם סידורים בשישי? אין כמעט סידור שאי אפשר לסדר באמצעות האינטרנט. יש בית ספר לילדים בשישי? בחייכם, הרי ביום טיול בטבע הם ילמדו על העולם שסביבם פי כמה וכמה מכל שיעור תנ"ך / טבע / חשבון.

מטיילים בנחל תבור (מערכת וואלה! NEWS , צילום: איל שפירא)
בשישי לא תראו את המראות האלו. מטיילים צובאים על המים בנחל תבור (צילום: איל שפירא)

לחשוב מחוץ למסלול

שתי מאפיות פועלות ברחוב ראשי ביפו. באחת יש תורים אינסופיים, והשנייה ריקה מאדם. כולה בצק אפוי. לכו תבינו.
אז אותו הדבר בטיולים: יש מסלולי טיול כה יפים, אך דווקא הם אינם זוכים ליחסי הציבור הראויים ונותרים עלומים. באופן זה, כולם מטפסים לפסגת הר מירון בעוד שנחל מורן ונריה הסמוכים ריקים מאדם. כולם גודשים את חורבת מדרס בשפלה ומוותרים על חורבת גד. כולם עטים על קרן הכרמל באביב וזונחים את חורבת חרמש. בקיצור, העובדה שאין לך רייטינג, לא אומרת שאתה לא שווה, גם אם השם שלך מתחיל במילה "חורבה".

מקבלים פריחה מהפריחה

כלניות ליד מנחת מגידו, חלמוניות ביער להב או אדמוניות החורש בהר הלל. בעונה הנכונה, יהיו במקומות הללו יותר מטיילים מאשר אבקנים של פרחים.

הפתרון: היכנסו לגוגל, הקלידו את שם הפרח הרצוי פלוס המילה "טיול", ובחרו במסלול שמעולם לא שמעתם את שמו או כזה שמופיע רק בדף החיפוש השני. וכך, תגלו שכלניות יש גם ביער שוקדה, חלמוניות ביער יתיר ואדמוניות תמצאו גם במקומות מסוימים לאורך נחל כזיב.

וישנה כמובן האופציה להתרחק בימי האביב מטיולי הפריחה, ופשוט לצאת למסלולים עם פחות צבעים – אבל גם עם הרבה פחות אנשים.

מטיילים שהגיעו לחזות בפריחת הכלניות בנגב המערבי, 9 בפברואר 2013 (דייב בוימוביץ')
פריחה מהפריחה. טור מכוניות של מטיילים שהגיעו לחזות בכלניות בנגב (צילום: דייב בוימוביץ’)

ללכת, ללכת

טיולי מים בכלל ומעיינות בפרט יוצרים תורים ועומסים. ובכלל, הכלל של קרוב לאוטו = תור גדול, תופס במיוחד בטיולים מסוג זה. נסו למשל להגיע לנחל השופט בשבת אביבית. אתם יודעים מה, עזבו - לא ממש לנחל השופט. נסו להגיע רק לחנייה של נחל השופט. אין מצב שתצליחו, אלא אם תצאו בשש בבוקר. ועם כל הכבוד לנחל השופט, הוא ממש לא שווה השכמה כה מוקדמת.

הפתרון הוא פשוט לצעוד הרבה כדי להגיע אל האוצר. דוגמה מצוינת מספקים המעיינות עין לבן וליפתא ליד ירושלים. הראשון נמצא במרחק עשרות מטרים מהחנייה, והשני – במרחק של קילומטר. וההבדל? נסו בעצמכם. ובכלל, אחרי הליכה רבה, המים תמיד יהיו נעימים יותר, וגם תרגישו שהרווחתם את פרץ הרעננות הזאת ביושר. לגמרי ביושר.

תשכחו מחול המועד

ולסיום, העצה הפרקטית ביותר: תשכחו מחול המועד (אלא אם אתם אוהבים שמטיילים אחרים, עם חולצות שלא מנדפות זיעה, מתחככים בכם לאורך כמה קילומטרים).

בחול המועד שבו בבית, שחקו טאקי עם הילדים, תעשו בינג' של סדרות, תבהו בתקרה שעה ארוכה. רק אל תצאו לטייל.
הפיצוי יגיע בשבוע הבא, אחרי החג: כאשר כולם בעבודה, אתם לוקחים יום חופש, גונבים את הילדים מבית הספר, יוצאים אל מסלול הטיול המושלם, עושים סלפי מנצח ומשתפים עם כל החברים המדוכאים שיושבים עכשיו במשרד האפרורי שלהם.

ניצחתם את התור.