יופי של מסע: הטבע המרהיב בשפיץ הדרומי של אמריקה

אפשר לנחש שגם מגלה הארצות הפורטוגלי פרדיננד מ?ג?ל?ן נפעם מהטבע עוצר הנשימה כשסייר לראשונה בחבל הארץ הפראי שנגלה לעיניו באמריקה הדרומית. ילדי המקום היו גדולי גוף וגבוהים מהאירופאים, לכן מגלן כינה את האזור "פטגון" שמשמעותו "גדולי רגליים".

פטגוניה היא אזור עצום בגודלו המאוכלס בדלילות וממוקם בקצה הדרומי של דרום אמריקה, ששטחו מחולק בין ארגנטינה לצ'ילה. רבים טועים לחשוב כי מדובר רק בקצה היבשתי המחודד של היבשת, אך למעשה מפטגוניה משתרעת על פני שטח עצום שגדולו כמיליון קילומטרים רבועים והוא כולל את החלק הדרומי של הרי האנדים, מדבריות שונים, מישורים נרחבים וחופים הפונים לאוקיאנוס השקט ולאוקיאנוס האטלנטי. הנהרות קולורדו וברנקס, שזורמים מן האנדים לאוקיינוס האטלנטי, נחשבים לגבול הצפוני של פטגוניה בתחומה של ארגנטינה, ונהר רלונקבי נחשב לגבולה הצפוני בשטחה של צ'ילה.

פטגוניה הייתה אזור ספר במשך דורות עד שבמחצית השנייה של המאה ה-20 התגלתה על ידי תרמילאים והרפתקנים כארץ פרא המתאימה למסע בין איתני הטבע או כבסיס יציאה לאנטארקטיקה. כיום כולם מטיילים בפטגוניה - משפחות, צעירים ואף גמלאים, ומגלים את המקומות ששמם נישא בעבר למרחוק והם הפכו למחוז כיסופים עבור אוהבי הטבע וחוקרי התרבויות.

טיול מאורגן לדרום אמריקה

מגיעים קרוב יחסית לחוף ושיט שבו מתוודעים מקרוב לגודלו ועוצמתו של היונק הגדול בעולם יכול להוות נקודת התחלה או סיום נהדרת למסע. בקו כמעט מקביל, בצד הפסיפי של פטגוניה, נמצאת שמורת לגונה סן רפאל - פארק לאומי שנקרא על שם אגם שנוצר על ידי נסיגה של קרחון קרח רפאל. השמורה היא שדה הקרח הפטגוני הכי צפוני ויש בה פיורד באורך של כ-16 ק"מ, אחת האטרקציות העיקריות של הפארק.

צפונית-מזרחית לפארק סן רפאל נמצאת השמורה הלאומית סרו קסטילו. קסטילו פירושו טירה בספרדית, והיא נקראת כך על שם חומות הבזלת התלולות שבראש ההר הגדול בשמורה. מסלול ההליכה אל ההר הוא חד-יומי ובדרך אפשר לראות אגם מרהיב שמימיו תכולים וניגוד יפה בין סלעדי הבזלת השחורים לשלג הלבן.

שמורת לוס גלייסרס, שבצד הארגנטינאי של פטגוניה, נמצאת דרומית לשתי השמורות האלה. הסמל שלה, שהוא גם אחד הסמלים במפורסמים של פטגוניה, הוא הר פיץ רוי שפסגתו אף שימשה השראה לסמל של מותג הבגדים הנושא את שם ארץ הפרא הזאת. פיץ רוי הוא הר גרניט עצום הנישא לגובה של 3,359 מטר ובראשו עובר קו הגבול בין ארגנטינה לצ'ילה. ההר הוא מוקד משיכה למטפסי הרים מכל העולם ונחשב לאחד המסוכנים והמאתגרים לטיפוס. החוקר הארגנטינאי פרנסיסקו מורנו, שחקר את פטגוניה וסימן את קו הגבול שבין ארגנטינה לצ'ילה וראה את ההר לראשונה במרץ 1877. הוא קרא לו פיץ רוי, על שם רוברט פיצרוי, שהיה קפטן של ספינת המחקר "הביגל" ויחד איתה מיפה חלק גדול מקו החוף הפטגוני.

טיול מאורגן לדרום אמריקה

בשמורת לוס גלייסרס נמצא אגם ארחנטינו והעיירה אל קלפטה שלחופיו היא שער הכניסה לארץ קרחונים עצומה ומרהיבה. ב-1937 הכריזה ארגנטינה על האזור כפארק הלאומי לוס גלסיירס, בשנת 1981 הוא הוכרז כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו והסיבה לכך, מעבר ליופיו וליצר ההרפתקני שהוא מעורר, היא שיש בו כ-47 קרחונים באורכים שונים, ביניהם קרחון פרינטו מורנו וקרחון אופסלה שנמצאים בדרום הפארק ומהווים יעד תיירותי פופולרי.

אגם ארחנטינו הוא אטרקציה בפני עצמה. מהעיר פונטה בנדירה אפשר לצאת לשיט באגם אל עבר האנדים, דרך מצר השטן ולהתקרב לקרחון אופסלה, הנחשב לקרחון השני בגודלו ביותר בדרום אמריקה. בימי הקיץ השמש צובעת את הקרחון בכחול עז, ומי האגם שבקרבתו משובצים בגושי קרח שנותקו מהקרחון המרכזי.

קרחון מורנו קרוי על שם החוקר פרנסיסקו מורנו. הקרחון עצום - אורכו כ-30 קילומטרים, חמישה קילומטרים רוחבו ו-60 מטרים גובהו. קרחון מורנו נע כחמישה סנטימטרים ביום והוא אחד הקרחונים המעטים בעולם שנמצא בתהליך גדילה ולא בתהליך התכווצות. זהו אחד הקרחונים המצולמים והמתוירים בעולם משום שהוא מכיל שבילים רבים המאפשרים זוויות ראייה וצילום לחלקיו המתנפצים אל מי אגם ארחנטינו ברעש עצום.

שמורת טורס דל פאיינה היא אחד המקומות האלה שעברו מפה לאוזן והפכו אגדיים בזכות הטבע הפראי ומסלולי ההליכה שבהם. זאת אחת משמורות הטבע היפות באמריקה הדרומית והיא כוללת צוקי גרניט מרשימים, קרחונים ואגמים. בסוף המאה ה-19 הגיעו לאזור מתיישבים שעסקו בגידול צאן, ולשם כך גם ביראו יערות. בעקבות פעילות זו רבו הקולות שקראו להגן על הטבע במקום, ובסופו של דבר הכריזה ממשלת צ'ילה על המקום כפארק לאומי המשתרע על כ-1,600 קמ"ר ומשלב גם נוף מדברי ופסגות המגיעות לגובה של 3,000 מטר ומהוות חלק מכיפת הקרח האנדית.

מקור שמו של הפארק בשלושה מגדלי גרניט מרשימים (Torres) ובצבעם הכחול (Paine) של האגמים המקיפים אותם, שהילידים, בני שבטי הטוולצ'ה (Tehuelche), העניקו להם את שמם. בשנת 1978 אונסק"ו הכריז עליו כעל שמורה ביוספרית. בפארק יש יונקים נדירים דוגמת הפומה ואיילים צ'יליאנים וכן כ-15 מינים של עופות דורסים, ביניהם קונדור האנדים. במזרח השמורה נהר פאיינה מתנקז לערוץ צר יחסית, ותבליטי הסלע ופערי הגבהים יוצרים סדרת מפלים יפים להם קוראים המקומיים CASCADA PAINE.

בדצמבר 2011 פרצה בשמורה שרפת ענק שכילתה כ-17 אלף דונמים של יער. צ'ילה החלה בתכנית שיקום הטבע הגדולה בהיסטוריה שלה ובשנים האחרונות הצבע הירוק חזר לאזורים שנשרפו. המסלולים הפופולריים הם מסלול בן יום אחד למגדלי הטורס, מסלול בן 5 ימים, המכונה "מסלול ה-W", בשל צורתו, והמסלול המעגלי, שנמשך 8-9 ימים. הלינה היא בבקתות הרים או באתרי קמפינג ייעודיים. הנוף המגוון, תבליטי הגרניט והשילוב המהמם בין צבעי האדמה, המים והשמיים הופכים את טורס דל פיינה לתחנת חובה עבור כל חובב טבע המטייל בחלקה הדרומי של אמריקה הדרומית

בחצי הכדור הדרומי עונות השנה הפוכות, לכן הזמן האידיאלי לביקור בפטגוניה הוא בקיץ, בין החודשים אוקטובר למרץ, תקופה בה מזג האוויר חם יותר ויש יותר אור יום. החורף באזור הוא קר, ההרים מושלגים ולעתים סופות גורמות לסגירת כבישים, דרכי גישה ואתרים.

הטיילים שירצו לסמן וי על כך שהגיעו לעיר הדרומית ביותר בעולם ישמחו לבקר באוסואיה שבארגנטינה, שממוקמת קרוב לשפיץ של אמריקה הדרומית ומשמשת נמל עיקרי להפלגות אל אנטארקטיקה. ממנה ודרומה מצוי ים זועף שמסתיים במדפי הקרח העצומים של יבשת הקרח העצומה, אולם ממנה וצפונה נמצא אחד מאזורי הטבע היפים ביותר על פני כדור הארץ - פטגוניה, ארץ פרא של החיים במלוא עוזם.

טיול מאורגן למגוון יעדים לחו"ל