נושאים חמים

נווה המדבר שהפך לעיר החלומות: סיפור הולדתה של לאס וגאס

רפאל ריברה מצא מעיין בלב המדבר ושיירת הסוחרים הרוותה את צימאונה. 190 שנה אחר כך אותו נווה מדבר הפך לעיר שהתיירות ובתי הקזינו הם השמן בגלגליה. מתחנת הרכבת הקטנה ששמה אותה על המפה ועד למלונות הגדולים והמפוארים בעולם - כך וגאס הפכה ל"ארץ פנטזיה"

מלונות באזור הסטריפ של לאס וגאס (ShutterStock)
(צילום: shutterstock)

הסוחר המקסיקני אנטוניו ארמיחו הוביל כשישים אנשים אל לוס אנג'לס הנידחת, שב-1829 הייתה עיירה קטנה לחוף האוקיאנוס השקט. השיירה נסעה על "הנתיב הספרדי" כשארמיחו הורה לאנשיו לעצור. החבורה נקלעה ככל הנראה למצוקת מים, וארמיחו שלח מספר סיירים למצוא מקור מים כלשהו. אחד הבחורים, צעיר בשם רפאל ריברה, נכנס לעומק המדבר, מרחק כ-160 קילומטרים מהאזור בה חנתה השיירה וגילה נווה מדבר. הדרך ללוס אנג'לס שורטטה מחדש, ונווה המדבר הזה הפך לנקודת ציון בדרך מערבה. "וגאס" קראו למקום בספרדית, כשהפירוש באנגלית באותם ימים היה "אחו" או "מרעה". במשך 14 שנים וגאס הייתה תחנת עצירה לשיירות מחפשי הזהב אשר הרוו בה את צימאונם, עד שהגיע אליה ג'ון צ'ארלס פרימונט.

פרימונט היה פוליטיקאי, חייל וחוקר אמריקני, שהנהיג ארבעה מסעות חקר לאורגון ולקליפורניה שבמערב ארצות הברית. ב-13 במאי 1844 הגיע ללאס וגאס וכחלק ממחקרו אשר מיפה את הטריטוריות במערב ארצות הברית המתהווה הוא "שם אותה על המפה". שנים קדימה, וגאס גמלה לו ברחוב על שמו בלב אזור בתי הקזינו. שמו נזכר היום בשלטי ניאון בעיר, כמו גם במוזיאונים ובספרי היסטוריה.

רשמיו של פרימונט הגיעו אל המורמונים, זרם חדש בנצרות באותה עת, אשר מאמיניו נרדפו במזרח ארצות הברית וחיפשו לעצמם חיים בטוחים במערב. ב-1844 היה בריגהם יאנג מנהגי הזרם, והוא הוביל 16 אלף מאמינים אל אגם המלח הגדול שכיום נמצא במדינת יוטה ובעבר היה שייך למקסיקו. הם הקימו את סולט לייק סיטי וכדי להגן על נתיב הדואר שבין לוס אנג'לס לסולט לייק סיטי הם בנו בלאס וגאס מגדל שמירה קטן מחימר בגודל 14 מ"ר. בהמשך ניטעו מטעים סביבו אולם ב-1858 החלוצים המורמונים נטשו את המקום עקב פשיטות האינדיאנים להם לא יכלו. כאן בערך יכול היה סיפורה של לאס וגאס להסתיים, אלמלא צימאונם של עובדי הרכבת למערב. ב-1890 תחנת רכבת אחת ליד נווה המדבר הולידה את וגאס מתוך מי המעיין.

שולחן הימורים בקזינו, לאס וגאס (AP)
ההימורים חזרו לעיר אחרי 3 שבועות בלבד (צילום: AP)

המאפיונרים שהפריחו את השממה

ב-1 באוקטובר 1910 מדינת נבדה אסרה הימורים בשטחה. "הקליקים של גלגל הרולטה, צליל שקשוק הקוביות ורשרוש חפיסת הקלפים הושתקו לנצח", נכתב בעיתון "נבדה סטייט ג'ורנל", אבל בלאס וגאס הנצח נמשך רק שלושה שבועות. מהר מאוד התפתחה תעשיית הימורים במחתרת ובמהלך השפל הגדול בשנות ה-30 ההימורים שבו להיות חוקיים. יחד עם בניית סכר הובר, המדינה המדברית החלה לשקם את כלכלתה בעוד ארצות הברית נאנקה תחת מיתון עמוק ומתמשך. השילוב בין בניית הסכר, תעשיית ההימורים ובניית בסיסים של חיל האוויר האמריקאי במדינה, הוביל להתפתחות מואצת של וגאס ולזינוק בכמות האוכלוסייה. אם ב-1930 זו הייתה עיירה קטנה בת כ-5,000 תושבים, ב-1960 זאת הייתה עיר עם 64 אלף תושבים.

העובדה שאחרי מלחמת העולם השנייה נבדה הייתה המדינה היחידה בארצות הברית שבה ההימורים היו חוקיים הפכה את לאס וגאס לבירת החלומות העולמית - אז והיום. מי שהבינו זאת מהר מכולם וטוב מכולם היו אנשי העולם התחתון. אורות הניאון, בתי המלון המפוארים והמבנים הגרנדיוזיים שיש כיום בעיר הם התפאורה המושלמת לארץ פנטזיה שקמה במדבר לפני שנים, כששני האנשים המזוהים ביותר עם הפרחת השממה הם שלושה מאפיונרים: המהגר האיטלקי לאקי לוצ'יאנו, המהגר היהודי-רוסי מאיר לנסקי והאמריקני בני "באגסי" סיגל. האחרון היה הראשון לזהות את הפוטנציאל בווגאס ורכש מלון קטן בעיר. בעזרת משקיעים נוספים סיגל שדרג את המלון, העניק לו את השם "הפלמינגו" שבחזיתו שלט ניאון ורוד ענק. הקהל לא נהר בהמוניו והמלון נסגר כעבור חודש. סיגל נורה למוות ב-1947 אך לנסקי המשיך את הכיוון שבו החל והשקיע בבתי קזינו ובתי מלון בעיר. הסטריפ נולד.

פס זהב בלב המדבר

כל מי שמבקר כיום בלאס וגאס מגיע לסטריפ, הרצועה, שדרת בתי המלון ובתי הקזינו המרכזית של העיר, אשר מוארים באור יקרות, וביניהם מבנים ארכיטקטוניים מרשימים ואדירי ממדים. שבעה קילומטרים שאליהם נוהרים מיליוני תיירים מכל העולם כדי לחוות את ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות - ללון בבתי מלון מפוארים, ליהנות ממופעי בידור ומוזיקה גרנדיוזיים וכמובן - להמר.

בשנות ה-50 של המאה ה-20 הכול היה צנוע יותר. מלון הריביירה שנחנך ב-1955 היה הראשון ברצועה שהתנשא לגובה של תשע קומות והציע לאורחיו נוף פנורמי ומועדון לילה אליו נהרו מיטב הידוענים שפקדו את העיר. אליו הצטרפו מהר מאוד המלונות רויאל נבדה, דיונס, טרופיקנה וסטאר-דאסט. באותה שנה נפתח גם מלון מולן רוז' שגם פרץ דרך בעיר - הוא היה המלון הראשון ב"סטריפ" שהתיר לשחורים לבוא בשעריו, להמר, לבלות וליהנות ממופעי הבידור שנערכו בו. המתאגרף האגדי אלוף העולם במשקל כבד ג'ו לואיס היה חלק מהבעלים של המלון ונהג לארח בו את חבריו. שנים אחר כך, ב-1992, הוכרז המלון כאתר היסטורי לאומי.

השילוב בין תעשיית ההימורים לשואו ביזנס היו השמן בגלגלי הצמיחה של וגאס, ובשנות ה-60 וה-70 של המאה הקודמת העיר הייתה לגן עדן עבור בעלי אמצעים מארצות הברית ומהעולם. העיתונאי האמריקאי המופלא האנטר ס. תומפסון היטיב לאתר את הווי העיר בספר הפולחן שכתב "פחד ותיעוב בלאס וגאס", בו הוא מתאר מסע משולח רסן אל לב התרבות האמריקאית של תקופת וייטנאם והמהפכה התרבותית של שנות ה-60. וגאס של אותן השנים הפכה לבמה שעליה כולם רוצים להופיע. ה-מקום עבורך אם אתה זמר, שחקן, מיליארדר. וכתוצאה מכך, ה-מקום עבור אלה שרוצים להיות כאלה ומנסים להגשים את החלום. מלון MGM ו-2,084 חדריו המפוארים שנחנכו בשנת 1973 קבעו סטנדרט חדש בעיר. אמנם במלון רוסיה שנבנה כבר ב-1967 היו 3,200 חדרים והוא היה גדול יותר, אבל MGM הוביל את וגאס קדימה מבחינת הפאר. פתיחת מלון "המיראז'" ב-1989 לקח את וגאס צעד קדימה ונתן את האות לבניית מלונות עצומים בגובהם ובשטחם, אשר מרכזים בתוכם את כל מכלול החוויות שאפשר להעלות על הדעת, וגם כמה כאלו שלא.

טיול מאורגן לצפון אמריקה

וגאס ממשיכה להרים את הרף

שנות ה-90 עיצבו במידה רבה את וגאס הנוכחית. מלון MGM גרנד שנחנך בשנת 1993 הוא השני בגודלו בעולם ובו 5,044 חדרים וסוויטות, מלון בלאג'יו שפתח את שעריו בשנת 1998 והמזרקות האדירות שבחזיתו הפכו לאייקון קולנועי, מלון לוקסור שנבנה כפירמידה שגובה 30 קומות הפך למונומנט עירוני נוסף, ובשנת 1999 וגאס התהדרה במתחם המלונאות הגדול ביותר בעולם כשיונים הופרכו לאוויר ב-3 במאי 1999 ומלון ונציה פרץ בסערה אל הסטריפ.

במילניום החדש וגאס הקפידה להרים את הרף. העיר שהתיירות הוא לחם חוקה והכסף המתגלגל בבתי הקזינו הוא הדם בעורקיה, הפכה את בתי המלון המפוארים שלה לאטרקציות תיירותיות מדהימות ביופיין. במלון ונציה המבקרים יכולים לשוט בגונדולות, במלון ניו יורק - ניו יורק, המעוצב כהעתק של מבנים ממנהטן מבחוץ, וכרחובות התפוח הגדול מבפנים - עם פאבים, דוכני פיצות ואפילו מכסי הביוב של העיר והעתק של פסל החירות; בסיזר'ס פאלאס מרגישים כמו ברומא ובמלון בלאג'יו שנבנה בהשראה עיירה איטלקית שליד האגם קומו יש בנוסף למזרקות המרהיבות גם גנים בוטניים מרשימים וגלריית אמנות.

בשנים האחרונות וגאס הלכה והשתכללה וכיום היא כבר אינה רק בירת ההימורים ואואזיס החלומות והאשליות של העולם, אלא מיצבה את עצמה כעיר חווייתית - לונה פארק למבוגרים ולילדים עם מרכזי קניות גדולים, תיאטראות מובילים, פארקי מים ושעשועים ומרכזי כנסים מפוארים. נווה המדבר הקטן שגילה רפאל ריברה לפני כ-190 שנה, פורחת כיום בלב הישימון כסוג של ארץ פנטזיה.