נמצאה עדות לשימוש בצמחי צביעה באריגים מימי דוד ושלמה המלך בתמנע

נחשפה עדות לשימוש בצמחי צביעה באריגים מתקופת שלמה המלך. כך פורסם היום (ד') במגזין המדעי היוקרתי PLOS ONE, בהובלתם של ד"ר נעמה סוקניק מרשות העתיקות וד"ר ארז בן יוסף מאוניברסיטת תל אביב, ובשיתוף עם צוות חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, מאוניברסיטת בר אילן ורשות העתיקות.

בחפירות שנערכו בבקעת תמנע בראשותו של ד"ר ארז בן יוסף מאוניברסיטת תל אביב מאז 2013 נמצאו עשרות פיסות של אריגים בני 3,000 שנה, שנשמרו הודות לאקלים היבש והקיצוני השורר באזור. האריגים מתוארכים לתקופת שלמה המלך - תקופת הברזל (מאות 10-11 לפנה"ס), ומעוטרים בחלקם בדגם פסים בגווני אדום וכחול.

זהו הממצא הקדום ביותר בארץ ובלבנט (המזרח התיכון הקדום), שבו נמצאו שרידי צבע שמקורם בצמחים (צבענים). זיהוי הצבענים נעשה בעזרת מכשור אנליטי מתקדם (מכשיר HPLC) במעבדות אוניברסיטת בר-אילן. ניתוח הנתונים, הצביע על שימוש בשני צמחים עיקריים: פואת הצבעים, שבעזרת שורשיו השיגו את הגוון האדום, והחומר אינדיגוטין - שמקורו, כנראה, מאיסטיס הצבעים, ושבעזרתו השיגו את הגוון הכחול, בתהליך ארוך ומורכב הכולל חיזור וחימצון שנמשך בעבר מספר ימים.

שני צמחים אלו, אשר נמנים עם צמחי הצביעה המובהקים בעולם העתיק, קשורים באופן הדוק לתעשיית הצביעה. הם גודלו בעבר בארץ ישראל במיוחד עבור תעשיית הצביעה, והיו בשימוש עד לגילויים של הצבעים הסינטטיים. האריגים מתמנע נצבעו בצביעה אמיתית, שמאופיינת בקישור כימי בין הצבען לסיב, עובדה המעידה על ידע ואומנות מקצועית בצביעה כבר בתקופה זו.

ממצא של אריגי צמר מעוטרים בצבע, הפתיע את החוקרים, שכן תמנע בתקופת הברזל שימשה בעיקר כאתר מרכזי להפקה הנחושת וכללה בתוכה אתרי התכה וכרייה. לדברי ד"ר ארז בן יוסף מאוניברסיטת תל אביב וד"ר נעמה סוקניק מרשות העתיקות, "הממצאים מצביעים על כך שהחברה בתמנע, המזוהה בתקופה זו עם ממלכת אדום, הייתה מרובדת, וכללה מעמד גבוה לו הייתה גישה לאריגים הצבעוניים והיוקרתיים. הקונטקסט של ממצא האריגים מרמז שגם חרשי המתכת, האמונים על הפעלת כבשני ההתכה, נמנו עם בני מעמד זה.

מלאכת הפיכת האבן לנחושת הצריכה מיומנות רבה. זו הייתה אחת מהמלאכות עתירות הידע של העולם העתיק, ונראה כי חרשי המתכת זכו ליחס מיוחד בקרב החברה בה פעלו, ולבשו בגדים המעוטרים בצבע. במובן זה, מדובר בחידוש של ממש, משום שהממצאים עומדים בניגוד לתפיסת המחקר בעבר אשר לפיה עבדים תפעלו את הכבשנים בלב המדבר.

ממצא נדיר זה, של אריגים צבעוניים בני 3000 שנה, מעניק הזדמנות יוצאת דופן לבחון שאלות מסקרנות במחקר, בהן: ריבוד וארגון חברתי, מעמד כלכלי של האוכלוסייה המקומית, קשרי מסחר, יכולות טכנולוגיות ועוד. האריגים בני 3000 שנה שמורים היום במחסן האורגני ברשות העתיקות תחת בקרת אקלים קפדנית.

שותפים למחקר: ד"ר נעמה סוקניק, ד"ר ארז בן יוסף, ד"ר דוד אילוז, ד"ר אלכסנדר וורוואק, פרופ' זהר עמר גב' וונסה וורקמן וד"ר אורית שמיר.