פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בזכות תמונה אחת: הסיבה המרגשת שגרמה לתיירת הזו לבוא לישראל

      ורוניקה נאונקה מלטביה הגיעה לירושלים בעיקר בזכות צילום אחד של אם סבתה, שהיתה מחסידות אומות העולם. אז למה היא מרגישה יותר נוח בבית לחם מאשר בעיר הקודש ומה כל כך מיוחד בישראלים עם עיניים כחולות?

      ורוניקה נאונקה (Veronika Neunka) בת 28 מלטביה

      תיירת מלטביה למדור ביקורת דרכונים (מערכת וואלה! NEWS)
      "בעיניי ירושלים מרתקת. וגם בית לחם". ורוניקה הלטבית בירושלים (צילום: איל שפירא)

      שלום ורוניקה. ערב נעים בירושלים ואת יושבת על ספסל. יש לך דקה לספר מה הביא אותך אלינו?
      "האמת היא שהגעתי בזכות תמונה".

      זה נשמע מאוד מסתורי. את יכולה לפזר קצת את הערפל?
      "אני מלטביה, ואמא של סבתא שלי היתה חסידת אומות העולם. בתקופת השואה היא סייעה ליהודים והגנה עליהם מפני הנאצים. לפני זמן-מה סבתא שלי שמעה שתמונה של אמה מופיעה בים ושם בירושלים, ומאוד התרגשה מכך. אז החלטתי להפתיע אותה: לעלות על מטוס, להגיע לישראל, לצלם את תמונתה של אם-סבתי ביד ושם, ולהראות לסבתי".

      וואו. נותרתי ללא מילים. זה אחד הסיפורים היותר מרגשים ששמעתי מזה זמן רב. וכבר הספקת לצלם את התמונה?
      "כן, הבוקר עשיתי את זה. ומה שמפתיע הוא שמצאתי את התמונה שלה בתוך דקות ספורות. לא הייתי צריכה לחפש הרבה. נכנסתי ליד ושם, ודי מהר מצאתי".

      אני מניח שהתרגשת. כבר סיפרת לסבתא שלך?
      "מאוד התרגשתי, ולא. עדיין לא סיפרתי לה. אני רוצה להראות לה את התמונה כאשר אפגוש אותה פיזית, אחרי שאחזור ללטביה".

      תיירת מלטביה למדור ביקורת דרכונים (מערכת וואלה! NEWS)
      "אני מטיילת המון ברחבי העיר, ולא תמיד יודעת כיצד לנהוג כדי לא לעורר כעס" (צילום: איל שפירא)

      כמה זמן את כבר נמצאת פה?
      "שבוע וחצי בערך".

      אז הספקת לראות לא מעט מקומות בארץ, לא?
      "למעשה, נחתתי בשדה התעופה ומיד נסעתי לחברה ישראלית שגרה בירושלים. ומאז אני רק בירושלים. אני מסתובבת המון בעיר, אבל כמעט שלא יצאתי ממנה. בעיניי ירושלים מרתקת. וגם בית לחם, שבה ביקרתי לפני כמה ימים".

      איך בית לחם? הרגשת שם בנוח?
      "הרגשתי שם נהדר. נסעתי לשם עם תיירות שהכרתי פה. לצערי, החברה הישראלית לא יכלה לבוא איתי. בעיניי, בית לחם היא מקום מאוד כן".

      מה זאת אומרת?
      "האנשים... מה שאתה רואה זה מה שאתה מקבל. אין שם משחקים או העמדות פנים. ובכך לדעתי הם שונים מהישראלים שפגשתי בירושלים. כאן, בישראל, אתה צריך להיות מאוד מודע לעצמך. אני מטיילת המון ברחבי העיר, ולא תמיד יודעת כיצד לנהוג כדי לא לעורר כעס. יש שכונות חרדיות שבהן אני עוברת ואז אני צריכה לכסות את הכתפיים או הראש".

      זה לא אישי נגדך, את יודעת. אלו קודים תרבותיים. במקומות רבים בעולם יש קודים תרבותיים.
      "אוקיי. אז תשמעי סיפור מרגיז. לפני כמה ימים היה ממש חם. כדי להגן על עצמי מהשמש, עטפתי את ראשי במטפחת צבעונית דקה. וכך גם ניסיתי להיכנס לאיזה קניון בירושלים. כולם נכנסו חופשי, ורק אותי המאבטחים עצרו ושאלו כל מיני שאלות מציקות. ואז קלטתי שבגלל כיסוי הראש שלי, הם חשבו שאני מוסלמית. זה הרגיז אותי. תראה, אני מבינה שזו עיר מעורבת ויש פה הרבה בלגן, אבל לא כך גדלתי. אצלי במשפחה יש גם קתולים אדוקים וגם יהודים. בתוך אותה משפחה. וזה אף פעם לא משהו שחושבים עליו או שגורם למתח. אנשים הם אנשים".

      תני לי לנחש: הרגשת נוח יותר בבית לחם.
      "לדעתי, הדברים שם יותר פשוטים. אבל שלא תבין לא נכון: אני נהנית פה מאוד. ירושלים נפלאה בעיניי. ואני מודעת לעובדה שהישראלים מצויים תחת לחץ רב. פה אתה הרי לא יודע מה יקרה לך בעוד רגע. בכל מקרה, אני לא מפסיקה לטייל ברחובות העיר. בלי מדריך ובלי מפה. פשוט הולכת".

      תיירת מלטביה למדור ביקורת דרכונים (מערכת וואלה! NEWS)
      "לא תיארתי לעצמי שיש פה כמות כה גדולה של אנשים עם עיניים כחולות!" (צילום: איל שפירא)

      ירושלים היא מה שדמיינת שהיא תהיה?
      "לא ידעתי למה לצפות. עם זאת, הייתי בטוחה שכל ירושלים היא עיר ענקית שכולה סמטאות-סמטאות".

      פגשת פה אנשים מעניינים?
      "פגשתי פה הרבה אנשים יפים. הישראלים - גברים ונשים - הם יפהפיים! לא תיארתי לעצמי שיש פה כמות כה גדולה של אנשים עם עיניים כחולות!"

      באת מלטביה. אני מניח שיש שם כמה וכמה אנשים עם עיניים כחולות. למה זה מיוחד בעינייך?
      "נכון, אבל אצלנו, העיניים הכחולות מגיעות עם עור חיוור ושיער בהיר. לעומת זאת, אנשים שזופים עם עיניים כחולות זה דבר מדהים. ויש פה גם המון אנשים עם שיער מתולתל..."

      אה.. אוקיי. זה מעניין...
      "אל תצחק. תשמע, לפני כמה ימים מישהי ניגשה אלי ושאלה איך אני מחליקה את השיער שלי כל כך טוב. היא היתה בטוחה שגם אני מתולתלת במקור. זה מאוד הצחיק אותי".

      תגידי, מתי את חוזרת ללטביה כדי להראות לסבתא שלך את התמונה שצילמת ביד ושם?
      "מחרתיים בבוקר".

      אה, אז לא תספיקי לבקר בתל אביב?
      "לא. למה?"

      תיירים מאוד אוהבים אותה. היא נחשבת עיר תיירות מאוד קולית.
      "קוליות לא ממש מעניינת אותי. קוליות יש בהרבה מקומות בעולם".