פיטר מנשאוסן (Peter Manshausen), סטודנט בן 20 מקלן שבגרמניה. הגיע לישראל לראשונה בחופשת הסמסטר שלו.
היי פיטר. קשה לי להבין את שם המשפחה שלך. אתה יכול לכתוב לי אותו?
"בטח. הנה (כותב)".
היי, יש סיכוי שתהיה רופא. יש לך כתב בלתי קריא.
"אתה קרוב. אני סטודנט לפיזיקה".
אז איפה אתה גר?
"בקלן, גרמניה. הגעתי לישראל כי כבר מזמן רציתי להיות כאן".
למה דווקא ישראל?
"קודם כל, אני מאוד אוהב לטייל, ועושה את זה הרבה בחופשות הסמסטר שלי. אבל מעבר לזה, לדעתי לישראל יש היסטוריה מרתקת".
כן, ימי התנ"ך העליזים.
"לא, לא רק היסטוריה עתיקה. זה ברור. אני מדבר גם על ההיסטוריה של המאה שעברה, השואה וההקמה של מדינת ישראל. הנושא מאוד מסקרן אותי. וחוץ מזה, היהדות מעניינת אותי. בגרמניה קשה לפגוש יהודים".
אתה אומר את זה ואני מנחש שלא ממש הסתובבת הרבה בברלין. זה ממש תל אביב הקטנה שם. היית?
"(צוחק) אתה צודק, לא הסתובבתי הרבה בברלין, אבל שמעתי שיש שם המון ישראלים. בכל מקרה, כאשר שומעים כל כך הרבה על העבר של העם היהודי, מפספסים את ההווה. וההווה מעניין אותי לא פחות - אז הגעתי, ואני מטייל כאן עם שתי חברות מגרמניה. נהיה פה למשך 3-2 שבועות, שזה הרבה זמן לראות ולחוות. ואז אסע לבדי לכמה ימים לירדן ומשם אחזור הביתה".
איפה כבר הייתם?
"אתמול היינו במצדה ובים המלח, אבל בינתיים אנחנו בעיקר בתל אביב. ותל אביב היא בדיוק מה שחשבתי שהיא תהיה: הייטקיסטית, מגניבה, שמחה, עם מסיבות כיפיות. לא פלא שאנשים משווים את ברלין ותל אביב זו לזו. בעוד כמה ימים ניסע לירושלים, שגם היא מאוד מעניינת אותי.
עוד ב"ביקורת דרכונים": מה התיירים שבאים לכאן חושבים עלינו:
תייר הולנדי בארץ: "לא היו לי ציפיות גבוהות מישראל, אבל כנראה שטעיתי"
תיירת מצרפת: "בישראל יש כמעט הכל, אבל אין כאן קלאס"
האוכל שלכם מדהים, הנשים חברותיות אבל לא נקי ברחובות"
ירושלים שונה מתל אביב, תתכונן.
"אני יודע. היא מוקד של סכסוך. אצלנו בקלן יש הפגנות של אקטיביסטים. הם מפגינים כדי שיהיו פה שתי מדינות לשני עמים. הנושא הזה מאוד נוכח ומוכר לי".
פיזיקאי, אה? היית צריך להיות היסטוריון.
"אני אוהב להתבונן על דברים ולהבין אותם. הנה, היום הסתובבנו הרבה בתל אביב והגענו לרובע האפריקאי. זה מקום מרתק - אם כי מאוד מוזנח".
הרובע האפריקאי? זה שם מעניין. אתה מדבר על אזור לוינסקי?
"כן. יש שם באזור שוק גדול וצבעוני של תבלינים, אבל הכל מאוד מוזנח. המקום לא נראה טוב. והנה, במרחק של כמה דקות נסיעה משם, אנחנו יושבים פה, מול הים, בטיילת של תל אביב, עם בתי קפה והכל כל כך נקי ומעוצב ונראה טוב. אתה מבין, בבוקר קמתי מוקדם, יצאתי לג'וגינג ורצתי עד לאזור רידינג והשדה תעופה שלידו. כל כך התפעלתי מהעובדה שהכל מטופח. ואז, במרחק אפסי מכאן - האזור המוזנח הזה, של המהגרים מאפריקה. זו קיצוניות אדירה".
אבל זו קיצוניות שקיימת בערים רבות באירופה, לא?
"לא ככה. כאן הניגודיות רבה יותר - ובמרחקים קצרים הרבה יותר. היינו ברחוב לוינסקי ומשם הלכנו ברגל לשדרות רוטשילד. איזה הבדל!"
שמע, אתה רואה דברים שתיירים רבים לא רואים במבט ראשון. כמה זמן אתה כבר בישראל?
"שלושה ימים".
בהחלט יש לך עין חדה.
"הנה עוד משהו מעניין ששמתי לב אליו: כולם פה נחמדים מאוד ברחוב, אבל דווקא בשוק או אפילו בחנויות - אין שום נימוס. היחס מזלזל לתיירים. זה אמור להיות הפוך".
את יודע מה, אני בעצם רואה את זה כמחמאה לנו, הישראלים. משהו כמו: "הנה, אנחנו לא רוצים למכור לכם, אלא סתם להיות נחמדים, בלי אינטרס", לא?
"צודק, יש בזה משהו".