כיסי אוויר? ילדים צורחים? עיכובים בלתי צפויים? תשכחו מכל אלו, כי הדבר הכי גרוע שתוכלו לצפות לו בטיסות ארוכות הוא המזון שמוגש במטוס. במקרה הטוב, הוא איכשהו אכיל. במקרה הגרוע, מדובר בתבשיל עגמומי שמבעבע בתוך פלסטיק לוהט, בגוש אורז שבושל יתר על המידה או בנתח בשר דמוי סוליית עור שאיבדה את המראה המקורי שלה.
השף-סלב הבריטי הנודע גורדון רמזי סיפר באחרונה כי הוא מסרב בכל תוקף להכניס לפיו מזון שמוגש במטוסים. "עבדתי בחברות תעופה כעשר שנים", הוא מספר לדיילי מייל, "כך שאני יודע בדיוק מהיכן מגיע האוכל, כיצד מכינים אותו ובעיקר - כמה זמן עובר מרגע שמכינים אותו ועד שהוא מגיע למטוס".
טונות של בשר, מיליוני לחמניות: תעשייה של מיליארדים
כמובן, זה לא משנה אם אתם מתפנקים במחלקה הראשונה או דחוקים בחלקת תיירים - האוכל של כולם מגיע מאותו מקום: מטבח תעשייתי השוכן בדרך כלל ליד נמל התעופה, שם הוא מבושל חלקית ומחומם בשנית במטוס. מדובר בתעשייה שמגלגלת כ-10 מיליארד דולר בשנה, ומפעל מזון גדול מסוג זה מייצר בממוצע כ-25,000 מנות מדי יום. ישנם גם מפעלים שמוציאים מפס הייצור 170,000 מנות ביום, כמו למשל המפעל המשויך לחברת התעופה "אמירטס" (Emirates) מדובאי. וכך, מדי שנה מייצרים כאן 58 מיליון לחמניות, 4,300 טונות של בשר עוף ו-3.6 טונות של לובסטרים.
עוד על הטיסה שלכם בוואלה! תיירות:
הסודות המלוכלכים של ההיגיינה במטוסים
חלון או מעבר? מה בחירת המושב במטוס אומרת עליך
כדאי שתכירו: המושבים שחייבים להימנע מלטוס בהם
מעניין לגלות עוד כי התעשייה כולה מייצרת כמיליארד מגשי מזון בשנה. "האתגר האמיתי הוא לא ייצור המזון אלא העמסתו על המטוסים", אומר פיטר ג'ונס, מומחה לקייטרינג תעופתי. לדבריו, מטוס בואינג 747 נזקק לכ-40,000 פרטי מזון ומשקה בכל טיסה, בתהליך העמסה שנמשך כ-90 דקות.
למרות מדבקות עם הכיתוב "טרי", רוב המזון שמוגש במטוסים מוכן, כאמור, הרבה לפני שהוא מוגש לנוסעים. בדרך כלל, מדובר ב-72-12 שעות מראש, אבל לפעמים יכולים לחלוף 5 ימים, שבהם ממתין המזון במקררי ענק.
וכך נראה התהליך: סלטים, קינוחים, לחמניות, סכו"ם פלסטיק ומפיות נייר נתחבים אל המגשים על הקרקע, בעוד שהמזון שמוגש חם מיוצר במפעלים ונעטף ברדידי אלומיניום. לאחר מכן הוא זוכה לקבל "מכת קור" של 5 מעלות למשך שעה וחצי. בהמשך הוא מוכנס לקופסאות מתכת שיובאו בסופו של דבר למטוס.
תעתועי המחלקה הראשונה
נוסעי המחלקה הראשונה נוטים לחשוב שהם זוכים להתענג על מזון טרי שבושל במקום, אבל גם מזונם מוכן על הקרקע. הוא פשוט מונח בצלחות נאות במהלך הטיסה עצמה. ישנם אף שפים בתעשיית המזון התעופתי שמכינים רשימות מפורטות עבור דיילי המחלקה הראשונה. הרשימות כוללות הוראות, שלב-אחר-שלב, להגשת המזון הזה באופן שיעיד על מראית עין של בישול שזה עתה בוצע. גם סכו"ם המתכת במחלקה זו מספק מראית עין של יוקרה וטריות.
מעניין לציין, כי הפסיכולוג פרופ' צ'רלס ספנס מאוניברסיטת אוקספורד, טוען כי מחקרים מצאו כי שימוש בסכו"ם מתכת מספק לסועד תחושה שהמזון טעים יותר מאשר זה שמוגש עם סכו"ם פלסטיק.
כן לתבשיל, לא לפסטה
הכלל הבסיסי אומר שתמיד כדאי לבחור במזון שעוטה על עצמו רוטב. תבשילי בשר (וגם מרקים) יהיו עדיפים בטעמם על פני אופציות אחרות, יבשות יותר, כגון פסטות. בקיצור, כמה שיותר עסיסי - כך עדיף.
"תבשילים מהווים אופציה בטוחה יותר בזכות טעמם העדיף. כאשר נתקלים במנות עם רוטב עגבניות, פרמזן או פטריות, זה אומר שנדרש פחות מלח כדי ליצור מנה טעימה - וזה כמובן עדיף", מסביר פרופ' ספנס.
מאידך, עדיף להימנע במטוס ממנות של פסטה, נודלס ומזון על בסיס אורז. "הסיבה היא כי המרקם שלהן מתפרק בעקבות חימום היתר החוזר והן הופכות לגוש עיסתי". לדבריו, מומלץ מאוד גם להימנע ממזון מטוגן, שהופך להיות ספוגי וחסר טעם בשל החימום החוזר.
התנאים בטיסה (לחץ אוויר, מיזוג וכו') גורמים למזון המוגש להיות חסר טעם יחסית. פרופ' בארי סמית' מאוניברסיטת לונדון, אומר כי "בזמן הטיסה שוררים התנאים העוינים ביותר עבור מי שרוצה באמת ליהנות ממזון".
לדבריו, בגובה של 10 ק"מ, רמת הלחות זעומה (כ-12% בלבד) והאוויר יבש כמו במדבר. התוצאה: חוש הריח והטעם שלנו נפגמים וקשה לנו לחוש היטב בטעמי המזון. כדי לפצות על עובדה זו, יצרני מזון המטוסים מוסיפים למנות כמות נדיבה מאוד של תבלינים חריפים, בהם צ'ילי ואף וואסבי. אגב, יש מי שממליצים להביא למטוס מלח, פלפל ואף טבסקו, כדי לשפר את טעם המזון.
ומה עם קפה? בשל לחץ האוויר הנמוך בתא הנוסעים, המים רותחים כבר בכ-90 מעלות - מה שאומר שהקפה או התה שלכם לא יהיו מהמשובחים. תוסיפו לכך את העובדה שחוש הטעם והריח נפגמים בגובה רב, ותקבלו מתכון מנצח למשקה חם וגרוע. בנוסף, הקפה והתה במטוס לא תמיד מוכנים בעזרת מים מינרלים אלא ממים המאוחסנים במכלי המטוס, הנחשבים לבעלי איכות נמוכה יותר. במכלים אלו התנאים אינם מהמשובחים, והם עלולים להכיל אבנית או גרגרי חול. כדי לטשטש את הטעמים הללו, ישנן חברות תעופה שמציעות קפה בטעמים דומיננטיים במיוחד.
פרדוקס הקינוח
והנה משהו שלא כולם יודעים: הסיבה שבקינוחים רבים המוגשים במטוס יש מרכיב של שוקולד היא בגלל יכולתו לשמש מעין "דבק" כאשר הוא מתחמם, ובכך לשמור על שלמות מרכיבי הקינוח.
אך מאחר ששוקולד נמס כאשר הוא מוגש בצמוד למנה העיקרית החמה, מגיעים הקינוחים למטוס במצב כמעט קפוא. ועוד משהו שלא ידעתם על קינוחים: מומחים גילו שטעמם של קינמון, הל וג'ינג'ר נחווה באופן דומיננטי מאוד בזמן טיסה, ולכן הם משולבים לעיתים קרובים בתוך הקינוחים שאתם מקבלים.
ועוד סוד קטן: יין שטעמו נפלא על פני הקרקע, עלול לאבד מטעמו בגובה רב. גם ה"גוונים" העדינים של יינות שונים הופכים להיות בלתי מורגשים במרחבי הרקיע, ואף להותיר תחושה מעט מרירה, בשל התנאים האטמוספריים. זו הסיבה שחברות תעופה רבות מעדיפות להגיש יין אדום צעיר ופירותי על פני יין לבן.
יותר חיידקים מאשר בשירותים
מקרים של הרעלות מזון בטיסה נחשבים נדירים למדי, בשל ההקפדה הרבה על תנאי סניטציה מחמירים. אבל ליתר ביטחון, צוות הטייסים במטוס זוכה לקבל מזון ממקור אחר. רק כדי להיות על הצד הבטוח.
ולמרות הכל, מומחי היגיינה ממליצים להביא עמכם למטוס מטליות חיטוי משלכם ולנקות את המגש המתקפל שלכם לפני האוכל, מהסיבה המזעזעת כי יש עליו כמו חיידקים גדולה מזו שמצויה על מושב האסלה של המטוס.
"בחברות התעופה, מנקים את המגשים הללו לעיתים הרבה יותר רחוקות ממה שאתם מסוגלים לדמיין", אומרת אליסון הופ, עובדת שלעבר בחברת תעופה גדולה.
הארוחה הממוצעת שמוגשת במטוס רחוקה מלהיות בריאה. היא כוללת בממוצע 1,500 קלוריות, שפע של שומן, מלח וסוכר. "לחברות התעופה לא ממש אכפת עד כמה המזון שהן מגישות בריא", אומר פרופ' ג'ונס. "עבורם, מנה אחת שנצרכת על ידי נוסע אחד פעם בכמה זמן, לא תעשה הבדל גדול לכאן או לכאן".