בווידאו: פעולות ההחייאה במטיילת הישראלית, הדס אייש ז"ל, שנהרגה בגואטמלה
אני חייבת להגיד משהו בנושא "מלכת המדבר".
יש לי הרבה מאוד חילוקי דעות עם המפעל, למשל בעניין ההתנהלות הכספית והעסקית מול העובדות בו, אבל אפס טענות או חשדות כלפי המקצועיות המופתית של הארגון והבטיחות במסעות הללו. הצוות מקצועית (כן, כולן נשים) שאין דברים כאלה.
לפני שנתיים וחצי יצאתי למסע בקירגיזסטן, שהיה אחד האירועים המאורגנים והמתוקתקים ביותר שראיתי מימיי. למדתי בו לשחרר את הלב שלי, לרקוד את עצמי, לאהוב את האחרת, לפנות מקום ולהרחיב את מוטת הזרועות כדי להכיל עוד ועוד, וגם להתגבר על אימה בלתי נתפסת ולאסוף את עצמי למען חברותיי. הרווחתי חברות לחיים, שמאז שחזרנו הרבינו ביחד את הטוב.
גם אצלנו היתה תאונה, וליווה אותנו אותו הצוות שנמצא עכשיו בגיהנום הזה בגווטאמלה - הן תפקדו לעילא, כמו שאין לי ספק שתפקדו במקרה הנורא הזה.
תאונות קורות, במיוחד במפגש אדם וטבע. כמה אנשים נהרגים כאן בטיולים? בטביעה בבריכה? אחת משלנו איבדה אח יקר וטייל מקצוען רק השנה, לפני חודש אב ובנו צנחו אל מותם בטיול משפחות בארץ. כמה טיילים ישראלים וזרים נהרגו בטיולים ברחבי העולם ב-14 השנים שמלכת המדבר קיימת? אני מניחה שבין מאות לאלפים.
קטנות האדם מול הטבע
על אלפי הנשים שיצאו למסע האדיר הזה נהרגו שתי נשים. שני אסונות איומים. שני עולמות ומלואם שחרבו. אבל אין בהם כדי להכתים את המפעל הזה, אלא כדי להצביע על קטנות האדם מול הטבע וחוסר היכולת לצפות הכל מראש, גם אם מדובר פשוט בהחלקה על אבן במדרון שנגמרת באופן הרה אסון.
לצאת למסע הכפשת המפעל כולו כעת זה ממש לעשות עוול, בוודאי לנשים ההמומות שם, בוודאי לצוות שמטפל בצורה המקצועית ביותר בחילוץ הקבוצה מאזור האסון, אבל במיוחד למשפחת ההרוגה.
עדיין לא התקררה הגופה ולא הגיעה לחיק יקיריה, שעוד עלולים לחשוב שבאשמתם, ששלחו אותה לידיים לא בטוחות, יקירתם קיפחה את חייה. אני מבטיחה לכם - היא היתה בידיים הטובות ביותר, ונתקלה במזל הרע ביותר.
צוות יקר,
מחזקת את ידיכן וסומכת עליכן באש ובמים ובכל רגע נתון הייתי מפקידה את עצמי בידיכן שוב.
יהי זכרה ברוך.
מורן מישל היא בלוגרית ועורכת באתר סלונה.