לכאורה, זאת רק כותרת קטנה בתקשורת שבאה לתאר את חזון אחרית הימים, אבל מי שקורא אותה היטב מבין מיד לאן נושבת הרוח. טיסות ללא תשלום תמורת מכירת שירותים ומוצרים נלווים ומודל של חלוקת הכנסות מול נמלי התעופה אמנם נראה כמו חלום רטוב, אבל למען האמת גם בענף התעופה כבר מבינים שבעתיד הלא רחוק טיסה לחו"ל תעלה כמו בושם בדיוטי פרי.
לא, זה לא שחברות התעופה מתכננות לפתוח את ליבן וכיסן לרווחת הנוסעים. המציאות, האכזרית יש להודות, היא זו שמכתיבה את הכללים.
לא צריך לטוס למסע בזמן כדי לגזור את הקופון. טיסות ברחבי אירופה מוצעות כבר שנים במחירים מצחיקים של 20-10 אירו. מדובר אמנם בטיסות שאורכות כשעה והמחיר לא כולל את המטען והארוחות, אבל עדיין. 20 אירו לכרטיס טיסה התחלתי בין בריסל לאמסטרדם או בין מילאנו לפריז מייתר לחלוטין את הצורך בכל כלי תחבורה אחר.
גם ישראל לא יוצאת מן הכלל. מחירי הטיסות בישראל ממשיכים לרדת בקביעות מאז יצא לפועל הסכם השמיים הפתוחים לפני שלוש שנים. חברות לואו-קוסט חדשות אמנם כבר לא מציפות את מסלולי נתב"ג, אבל לכולם ברור שהשוק הישראלי התבגר ולמד לנצל לטובתו את ניצני התחרות החופשית. שלא תהיה טעות: מציאת טיסה בזמני השיא עדיין מצריכה לפתוח את הארנק, אבל מי שמחזיק את סל הביצים בידיו ונהנה מגמישות בלוח הזמנים והיעדים, יוכל לחייך לעצמו מול המראה ולומר שהשיטה בדרך לפיצוח.
שנת שיא בתיירות היוצאת מישראל
לפי נתוני חברת סייבר, המספקת שירותי טכנולוגיה לענף הנסיעות, המחיר הממוצע של טיסה מישראל בשנה החולפת הסתכם ב-295 דולרים בלבד. לנתון הזה יש להוסיף את העובדה שהישראלים פשוט טסים יותר. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, השנה הנוכחית תירשם כשנת שיא בתיירות היוצאת מישראל עם יותר משישה מיליון יציאות ישראלים לחו"ל ו-16 מיליון נוסעים שיעברו בנתב"ג בשני הכיוונים.
אבל לא רק התחרות העזה בין חברות התעופה שיחקה לידיים של הנוסעים והוזילה את מחירי הטיסות.
מחירי הדלק הסלוני
כפועל יוצא של הירידה העולמית במחירי הנפט, נרשמה ירידה חדה גם במחירי הדלק הסלוני - ההוצאה התפעולית הגבוהה ביותר של חברות התעופה. כשההוצאה קטנה יותר - הדרך לבנק נראית מחויכת הרבה יותר. ב-2015 למשל, צנחו הוצאות הדלק של אל על ב-32%, נתון שהוביל לרווחי שיא של 106 מיליון דולר. בחברות התעופה האמריקניות האמיר הרווח הנקי למיליארדי דולרים באותה שנה.
הסכומים שהצטברו סיפקו אוויר לנשימה ולמעשה אפשרו לחברות התעופה לחדד את כושר התחרות שלהן. לפי כל התחזיות, מחירי הדלק הסלוני לא צפויים לעלות בטווח הנראה לעין וגם אם כן, הרזרבות שהצטברו בדוחות החשבונאיים יבטיחו שמחירי הטיסות ימשיכו להיות תחרותיים.
השפעת הטרור העולמי
כן, צריך להודות גם בזה: אחת הסיבות שפגשתם במערכות ההזמנות טיסה במחיר של 108 דולר מישראל ליעד אירופי, היא הירידה בתחושת הביטחון האישית בנמלי התעופה ובמרכזי הערים של המקומות המתוירים ביותר על הגלובוס. זה לא שאירועי טרור ופיגועים המוניים הם חדשים למין האנושי, אבל עד 2016 הסדר הישן נשמר: נמל תעופה הוא קודש הקודשים ונחשב לחלל בינלאומי בטוח ומאובטח.
הפיגועים בנמלי התעופה של איסטנבול ובריסל, ואלה הקודמים להם ברחובות פריז, טרפו את הכללים. מעתה אין עוד מקום בטוח על פני כדור הארץ וכל דבר יכול לקרות בכל רגע ובכל מקום. תחושת אי הוודאות, שנחשבת לצרה צרורה בקרב תיירים באשר הם, הובילה להדרתם מאתרי תיירות רבים בעולם ומשם, להקטנת הביקוש וההיצע, בתנאי שתנצחו את הפחד.
המטוסים החדשים
גם זאת בשורה אמיתית, שלמרבה השמחה נמצאת רק בתחילת דרכה. יצרניות המטוסים המובילות בעולם כבר שינו מזמן את הדיסקט: לא עוד מטוסי נוסעים מגושמים שנועדו לשרת את נוסעי מחלקות היוקרה, אלא מטוסים חסכוניים מצוידים באבזור קל משקל, ניצולת אנרגיה גבוהה והכי חשוב יותר מושבים במחלקות זולות.
דוגמה טובה לכך היא יצרנית המטוסים איירבוס, שמטוס רחב-הגוף החדש שלה ה-A350-1000 מסוגל לשאת לא פחות מחמש מאות נוסעים בנוחות מקסימלית. השילוב בין מספר הנוסעים המקסימלי והוזלת עלויות התפעול של המטוס שווה תמיד למחיר טוב יותר של כרטיס הטיסה בפועל.
חברת אל על
חברת התעופה הישראלית לא ממש שמחה להימנות ברשימה הזאת, אבל קשה שלא להזכיר אותה ולו דווקא בגלל חסרונותיה. כמי שמטיסה את מספר הנוסעים הגבוה ביותר מישראל ואליה ומתחרותיה נושפות על זנבה בקנאות, אל על לא יכולה להרשות לעצמה לפשל. אבל היא עושה זאת בגדול.
מסכת האיחורים הקבועה של החברה, הירידה בדיוק המבצעי בטיסות, הציוד הלוקה בפעמים רבות, המשבר עם הטייסים והמחירים הלא אטרקטיביים שולחים את הנוסעים לחברות התעופה הזרות עם עוד כמה דולרים בכיס. לא שבאל על לא יודעים זאת, אבל כדי להחזיר את הנוסעים הם צריכים להיות אטרקטיביים הרבה יותר מלופטהנזה, יונייטד או בריטיש איירווייס, אם לא ברמת השירות אז לפחות בגזרת המחיר. תתפלאו לדעת שהערך הביטחוני והבטיחותי המוסף שהוצג לראווה במהלך השנים מתבטל כמעט, כאשר המחיר מתנפח.
התחרות מבית
קשה להשוות את ארקיע וישראייר כמי שנותנות "פייט" הולם לאיזי-ג'ט, אליטליה או איבריה, אבל שתיהן ראויות ללא ספק להיכלל ברשימת הסיבות להוזלה במחיר כרטיס הטיסה, בעיקר בעונת הקיץ. בניגוד לחברות התעופה הסדירות, ארקיע וישראייר משחקות במגרש שונה: שתיהן חברות תעופה מן המניין אבל שתיהן מודעות לעובדה שאין בכוחן להתחרות בענקיות האירופיות.
לפיכך, שיטת המשחק שלהן כוללת מכירת טיסות כמרכיב משני בחבילת נופש, יחד עם מלון, רכב שכור ושירותים נוספים. על ידי כך הן מתחרות למעשה, כחברות תעופה וכסוכנויות נסיעות לכל דבר. לא זאת בלבד: שתיהן מקפידות להשתמש בשירותים של חברות שכר (צ'רטר) זרות כדי להרחיב את ההיצע וכן, שתיהן נתקעות לעתים עם מלאי של כרטיסי טיסה ליעדים שווים שמוצעים בשוק במחיר זול מהממוצע.
הטכנולוגיה
הקידמה הטכנולוגית היא אולי המניע המרכזי להוזלת הטיסות בארץ ובעולם כולו. הסיבה לכך פשוטה: עד כה התנהל המשחק לפי חוקי "החתול והעבר", כלומר תופסת למתקדמים. חברות התעופה היו מציעות את המחירים הזולים לפי שיקול דעתן בלבד וליחידה סגולה בעלי כוח קנייה גדול.
אלא שכעת מנועי החיפוש המתקדמים למדו לשתול אלגוריתמים, שסורקים את האינטרנט בכל רגע נתון כדי להקפיץ את המחיר הנמוך לכל דורש בכל מקום בעולם. החשיפה הזאת הגבירה את התחרות ואילצה את חברות התעופה להרחיב את ערוצי המכירה לכלל הגולשים ברשת, שרק מחכים לגזור את הקופון.