לא חסרים מלונות בוטיק בתל אביב, שנפתחים כמו נרקיסים אחרי הגשם, אבל הבשורה שמביא איתו מלון פולי האוס, שנפתח רשמית בשבוע שעבר בכיכר "מגן דוד" ההיסטורית (צומת הרחובות נחלת בנימין, אלנבי, קינג ג'ורג' ושיינקין), היא בהחלט מרעננת ושונה.
המלון שימש במשך עשרות שנים כבית משרדים, ונבנה על-ידי האדריכלים שלמה ליאסקובסקי ויעקב אורנשטיין בשנת 1934 בסגנון הבינלאומי (בהאוהאוס) בהזמנת יהודה פולישוק. אז הוא נקרא "בית פולישוק", ועם הפיכתו למלון נשאר רק הפולי והשוק (הסמוך), והנה יש לנו את פולי האוס המודרני והחדש. בעליו הם קבוצת דיין לצד חברת המלונאות "בראון הוטלס", שרכשה אותו מילדיו של פולישוק לפני כעשור.
משרד "ניצה סמוק אדריכלים" הופקד על אדריכלות המבנה, שיקומו ושימורו ההסטורי לאחר הזנחה של שנים, כשעל מלאכת העיצוב אחראי מעצב העל הבינלאומי, קרים ראשיד, שאמנם לא הגיע פיזית כדי לעצב את המלון, אלא שלח את העובדת שלו, כמאלה, כדי שתשקיף שכל צבע וצורה אכן נמצאים במקום ובפרטים הנכונים. ואכן, מי שנכנס למלון מקבל ישר פצצת אומנות מודרנית לפרצוף בדוגמת צבעים עזים של ורוד, צהוב, כחול ולבן - משל הגעת ל"מומה של ישראל".
וזו גם הכוונה: לתת ביטוי לאמנים צעירים ומגניבים להציג את יצירותיהם בחלל המלון, שנראה כאילו הגעת למוזיאון לאמנות מודרנית, מאוד תל אביבי, אורבני וחדשני.
את הצ'ק-אין לא עושים בקומת הכניסה, אלא עולים למעלה לקומה השלישית, קומת הגג, ושם מחכה לכם פקיד/ת קבלה שידאגו שיילוו אתכם לחדר שלכם. וזה הזמן לנגוע בחדרים עצמם.
ערק לכל אורח
40 חדרים יש בו בפולי האוס, קטנים מאוד, אך פונקציונליים, למי שרק רוצה לשים את הראש ולבלות את רוב יומו בעיר עצמה. בנוסף, שתי סוויטות, שהן בסך הכל מעט יותר גדולות עם ספה או שתיים, אבל לא יותר מדירת חדר וחצי בעיר. ליאון אביגד, מבעלי מלונות בראון ומלון פולי האוס, אומר שהצפי הוא ש-80 אחוזים מבאי המלון יהיו תיירים, והשאר ישראלים. אז מלונות עם חדרים קטנים הם לא דבר חדש, בטח לא בעיר שבה כל מטר מרובע עולה יותר מדירה מחולקת, ועם זאת ראשיד הצליח לעצב גם אותם.
בכל חדר מיטה זוגית גדולה ונוחה, מדף עגול ומיוחד ועליו מונחות שתי כוסות קוקטייל עם שייקר וספר קוקטיילים (אנחנו לא על החוף בקריביים, אבל בסדר) ובקבוק ערק קטן לצד בקבוק מים - קומפלימנטרי און דה האוס - כי מה יותר תל-אביבי מלשתות ערק בסמיכות לשוק הכרמל?
עוד בחדר - טלוויזיית LCD עם סרטים מכל הסוגים להזמנה (30 שקלים לסרט), מיני בר מאובזר בכל טוב וחדר אמבטיה מעוצב גם הוא בצבעי שחור ולבן, עם חלוקי רחצה וצבעים מעט פסיכודליים על הקיר. עיצוב, כבר אמרנו?
שתי קומות במלון, מעבר לקומת הגג שמיד נגיע אליה. הקומה הראשונה מוארת באור כחול וצורות גיאומטריות, שוב פסיכודליות, והקומה השנייה אותו דבר אבל בצהוב. בהחלט מעניין ושונה. שתי מעליות מובילות את האורחים בין שלוש קומות המלון, גם הן שקופות מצד אחד ומביטות לחצר המלון הקטנה והפטיו.
והיא עולה לגג
גולת הכותרת של המלון היא כמובן הגג שלו, שמעוטר בדק מעץ ובר רחב ידיים, שמבטיח שעוד יהיו בו לא מעט מסיבות בלוקיישן מצוין. ביום תוכלו לראות למטה את מירי אלוני שרה את "שיר לשלום", בלילה את אורות קו הרקיע של דרום תל אביב.
וכן, גם בריכה בגודל 600 מ"ר בנמצא, לצידה כמה מיטות שיזוף מוצלות בצבעי חרדל ולבן, מגבות מגולגלות בסל לטובלים ובעיקר שמש תל-אביבית לאירופים שיגיעו ליהנות מקיץ בחורף של העיר הלבנה. את ארוחת הבוקר תסעדו בקפה Loveat הסמוך, שמחובר במסדרון אחורי למלון ומקיים יחסי-גומלין עם המלון, שנפטר מעול העיסוק בקולינריה.
בסך הכל מלון עם משהו רענן, אחר ושונה בתוך בליל מלונות הבוטיק התל אביביים ושווה הצצה, ואולי גם לינה, אם יש לכם החל מ-280 דולרים ללילה ואין לכם בעיה לישון בגודל דירה מחולקת, אך בהחלט מעוצבת.
THE POLI HOUSE
נחלת בנימין 1, תל אביב
03-7105000
