לשמע המילה מוסטנג, רובנו יחשוב שמדובר על סוג של רכב, או סוג של סוס. אז לא, יש גם ממלכה כזו. אי שם בנפאל, עמוק עמוק בלב הרי ההימלאיה הגבוהים, מצפון לפסגות רכס האנאפורנה, על גבול טיבט-נפאל, מתחבאת לה ממלכה קטנטנה בשם מוסטנג.
מעטים שמעו על ממלכה זו ועוד פחות מזה, הגיעו וטיילו בה. במשך שנים רבות הייתה מוסטנג סגורה ואסורה לתיירים מערביים. מוסטנג סופחה לנפאל בסוף המאה ה-18, וחדלה להתקיים כממלכה שנשלטת על-ידי מלך, רק בסוף 2008.
אזור מוסטנג מחולק לשני מחוזות עיקריים: מוסטנג התחתונה (מהכפר קאגבני ודרומה) ומוסטנג העליונה (Upper Mustang) - מהכפר קאגבני וצפונה. Upper Mustang הוא האזור היותר מעניין, זהו אזור מרוחק שנמצא צפונית לעיירה ג`ומסום. רכסי האנאפורנה ודאהולגירי הגבוהים מונעים מגשמי המונסון להגיע לאזור זה ובכך יוצרים סביבה מדברית וצחיחה בדומה לזו שיש בטיבט השכנה. בשל קרבתה של מוסטנג לטיבט, ניכרת ההשפעה הטיבטית בכל מקום - התרבות, המנהגים וכך גם הדת שהיא בודהיסטית מהזרם הטיבטי (לאמאיסטי) ואפילו השפה, דומים מאוד לזה הקיימים בטיבט.
אפשר לראות כאן מנזרים בודהיסטים שבהם משומרת התרבות הטיבטית העתיקה, ואת העיר היחידה בהרי ההימאליה המוקפת חומה גבוהה (לו מאנטאנג, בירת מוסטנג). עד לפני זמן קצר, ניתן היה להגיע ללו מאנטאנג בטרק רגלי בלבד, אך ממש לאחרונה נפרצה לשם דרך לכלי רכב, וזו הזדמנות מיוחדת עבורכם המטיילים להציץ ולטייל באזור קסום, מיוחד ומסתורי זה. אזור מוסטנג מתנשא לגבהים שבין 3,500 מטרים מעל פני הים ועד ל-7,000 מטרים. לו מאנטאנג נמצאת בגובה 3,810 מטרים מעל פני הים.
קצת היסטוריה
ממלכת מוסטנג הוקמה במאה ה-14 על ידי המלך אמה פאל (Ame Pal), שאיחד מספר טריטוריות של מנהיגים מקומיים ששכנו לאורך נהר הקאלי גאנדאקי לממלכה קטנה אחת קטנה. הממלכה התקיימה בעיקר בשל מיקומה ושליטתה על נתיב המסחר בין טיבט להודו, בעיקר סחר במלח שהופק מאגמי המלח בטיבט, ומשם הועבר בשיירות פרדות לתת היבשת ההודית ולכן שגשגה כלכלית - הצלחה שהגיעה לשיאה במאות ה-15 וה- 16.
הממלכה הייתה עצמאית עד המאה ה-18, שבה איבדה את כוחה הכלכלי והמדיני וסופחה לנפאל, אך הושארה כאוטונומיה עצמאית בשליטתו של המלך המקומי. ב-1962, בשל לחצים מסין (שנאבקה בדיכוי ההתקוממות הטיבטי), סגרה נפאל את אזור מוסטנג לזרים בכדי להקשות על הטיבטים את הכניסה לטיבט בדרכים עוקפות. ומאז נשאר אזור מוסטנג סגור במשך 30 שנה ורק ב-1992 נפתח שוב לזרים.
המלך המקומי שימש כמלך עד שנת 2008 וחי בארמון צנוע, בעל ארבע קומות בעיר הבירה לו מאנטאנג. ב-2008 שללה ממנו הממשלה הנפאלית את זכויותיו האחרונות כמלך, אך התושבים רואים בו עדיין את מנהיגם והשליט המקומי והם מתייחסים אליו באהבה ובכבוד רב.
20 אלף איש המפוזרים ב-31 ישובים קטנים
אזור מוסטנג הוא אזור מדברי וצחיח. רכסי האנאפורנה והדאהולגירי הגבוהים (מעל 8,000 מטרים) מונעים מגשמי המונסון להגיע לאזור זה ובכך יוצרים סביבה מדברית וצחיחה, בדומה לזו שיש בטיבט השכנה ("מדבר בצל גשם"). כמות המשקעים שיורדים במוסטנג היא כ-250 מ"מ בשנה בעיקר בתקופת המונסון - בין החודשים יוני לסוף ספטמבר.
אוכלוסיית מוסטנג מנתה בשנת 2001 כ-15 אלף תושבים. היום, חיים במוסטנג קרוב ל-20 אלף איש המפוזרים ב-31 ישובים קטנים. רוב האוכלוסייה מבני שבטי לובאס, גורונגים וטאקלים. בכפרים המרוחקים, קיימת עדיין פוליאנדריה - מצב שבו מתקיימים יחסי נישואים בין אישה אחת לכמה גברים (בדרך כלל לאחים ממשפחה אחת) בכדי למנוע פיצול קרקעות חקלאיות לחלקות קטנות בעת חלוקת הירושה, בדומה למתרחש בטיבט ובלאדאק.
למתעניינים במקום, אני ממליץ להגיע למוסטנג בתקופת פסטיבל טיג'י - פסטיבל "מגרשי השדים" - פסטיבל צבעוני ומרתק, החשוב ביותר שמתקיים בממלכת מוסטנג ומתקיים לרוב בחודש מאי. הפסטיבל מספר את סיפורה של אגדה עתיקה על שד רשע ומרושע, שעצר את הגשמים והביא בצורת קשה מאוד על עמק מוסטנג. דורג'ה ג'ונו, בנו של השד, יצא להציל את הממלכה. הוא נלחם באביו וגם הורג אותו ובכך מציל את ממלכת מוסטנג מבצורת קשה.
הפסטיבל נחגג במשך שלושה ימים בבירת מוסטנג, לו מאנטאנג, כשנזירים עם מסכות ותלבושות צבעוניות מחופשים לשדים ודמויות מפחידות אחרות מהמיתולוגיה הבודהיסטית. הריקודים מלווים במוזיקה אותנטית, המבוצעת גם היא על ידי הנזירים עם חצוצרות ארוכות, כלי נשיפה, תופים ומצלתיים.
איתי שביט הוא מדריך טיולים בחברת "עולם אחר"
