מלוכה, מסעדת שף ומלון פאר ברחוב הכי אפור בנתניה

עם סיפורי מסגרת על סולטן עות'מאני (שהיה אנטישמי רודף-יהודים), מסעדת שף המגישה ארוחות גורמה ועיצוב יוקרתי, מלון "דיוויד טאואר" החדש יגרום לכם לשכוח מהמיקום שבו הוא נמצא. אך האם המחיר הגבוה והלוקיישן הפרובלמטי ימשכו את קהל היעד של המלון?

  • מלון
  • נתניה
אור כהנא
נוף מושלם לים הנשקף ממרפסת החדר (צילום: גארי רזניקובסקי)

מאז ומתמיד לימדו אותנו שהדבר הכי חשוב בחופשה הוא לוקיישן, לוקיישן, ועוד פעם לוקיישן. בין אם באילת, בלרנקה או בכרתים - 'איפה' זו המילית החשובה ביותר. אך המלון החדש, "דיוויד טאואר", מבקש לשנות את האקסיומה הזו ולהצטרף למועדון אקסקלוסיבי של בתי מלון שהפכו ליעד, בלי קשר ואפילו למרות המיקום שבו הם נמצאים.

"המטרה שלנו היא שהמלון יהיה היעד בפני עצמו ולא העיר, כמו שקרה למלון 'בראשית'", אומר המנכ"ל דן רונן, "שאנשים יבואו בגלל המלון ולא בגלל האזור שבו הוא נמצא". מדובר במשימה קשה, אך לא בלתי אפשרית, ודאי כשמדובר במלון חמישה כוכבים, עם מסעדת שף, נוף מושלם לים וחדרים גדולים ומאובזרים בכל טוב ואווירה כללית של עושר ופאר.

לכן אתם יכולים לדמיין את הפתעתי הרבה, כשנודע לי שיעד הביקור של מלון היוקרה הוא לא אחר מאשר נתניה. בירת השרון, עיר היהלומים, שבעבר נחשבה לאטרקציית תיירות יוקרתית, עד שבשלב מסוים היה נדמה שנבנים בה יותר בתי מלון מבנייני מגורים. אך העיר כבר איבדה מזוהרה התיירותי, ומבתי המלון המצליחים לא נותר דבר מלבד בניינים אפורים ועצובים, שלא לדבר על העיסוק הנוכחי סביב פרשת ראשת העיר, מרים פיירברג, והשחיתות שבה היא לכאורה מעורבת - לא תורם להצגת העיר באור חיובי.

עוד באותו נושא

השקעה של 80 מיליון שקל: המלון הבינלאומי החדש שיפתח בנתניה

לכתבה המלאה
אווירה של טירת מלוכה עם תקרות גבוהות מהן נתלים עיטורי זהב בלובי המלון (צילום: איתי סיקולסקי)

מהו מלון בלי היסטוריה - גם אם היא דמיונית

אבל מלון דיוויד טאואר מנסה להשכיח את האוויר הרע. הוא חלק מהמותג M GALLERY, שהיה מותג עצמאי אבל סופח לאחרונה תחת רשת מלונות היוקרה סופיטל. קיימים 77 מלונות בוטיק מסוג זה ברחבי העולם, כשרובם נבנו על גבי אתרי שימור היסטוריים קיימים, המייחדים את המלון מחד וקושרים אותו לעיר בה הוא ממוקם מאידך. המבנה בנתניה חדש, ולכן היה צורך להמציא סיפור אגדי השואב מההיסטוריה, שיתאים לרוח הקונספט של החברה.

סיפור המסגרת על פיו עוצב המלון הוא של הסולטן העות'מאני דאוד פאשה, שיצא לפני כמה מאות שנים למסע ברחבי המזרח התיכון. במהלך מסעותיו, החליט לבנות עבור אהובתו היפיפייה ארמון פאר על שפת הים כדי לזכות בלבה. העוסקים במלאכה הושבעו לשמור על מיקום הארמון בסוד, ולעצב אותו בדמותם של הסולטן וזוגתו, כאות לאהבתם.

זהו, כאמור, הסיפור החצי-אמיתי חצי-דמיוני שעומד מאחורי המלון, וניכר כי אנשי המיתוג עבדו שעות נוספות כדי שהאלמנט הפנטסטי שיצר המעצב מיכאל אזולאי לא יחמוק מעיני האורחים. בעיקר בעזרת דיוקני הענק של הסולטן ואהובתו הפרוסים בלובי, לאורך המעליות, ולמקרה שפספסתם - גם בתמונות אישיות בחדרי האורחים. באופן אירוני, הסולטן פאשה עליו מתבסס המלון ועיצובו, היה המושל האכזרי של בגדד במאה ה-19, שבתקופת שלטונו נאלצו יהודי עיראק לעזוב את בתיהם ולמצוא מחסה במדינות המזרח.

במלון הבוטיק ישנם 72 חדרי אירוח הנפרסים על פני שבע קומות. הקומה השביעית עדיין בבנייה, ותאכלס סוויטות מנהלים וטרקלין עסקים. הקומה השנייה הוסבה למתחם הספא היוקרתי של המלון המשתרע על שטח של 1,000 מ"ר ובו תשעה חדרי טיפול יחידים או זוגיים, שתי סאונות, חדר כושר, בריכת שחייה מחוממת וחמאם טורקי. כיאה למלון הסולטאן, מתחם הספא יגרום לכם להרגיש כמו מלכים עם קינוחים מתוקים ליד הבריכה, וספות הירגעות ליד חדר הכושר.

דיוקנאות-ענק של הסולטן ואהובתו מקבלות את פני האורחים במעלית המלון (צילום: אור כהנא)

מסעדת השף: גורמה אבל בקטנה

מלון "דיוויד טאואר", או מגדל דויד אם תרצו, הוא לא הדבר הראשון שקופץ לראש כשחושבים על מלון בוטיק. החל מהתקרה הגבוהה בצבעי לבן-שחור-זהב ועיטורים מוזהבים שנתלים ממנה בלובי, המשרים אווירה של טירת מלוכה מזרח אירופית מהמאה הקודמת. כך גם שטחי הלובי הרחבים בקומות החדרים, מכונות האספרסו הממותגות בכל חדר ומתחם הספא המפואר, אם לציין חלק. מלון נוסף מהסדרה מתוכנן להיפתח בשנה הבאה על מבנה קולנוע עדן האגדי בתל אביב.

גם מסעדת של השף המיתולוגי של מלון רויאל ביץ', השף פיטר האמל, לא מפספסת. מנות הגורמה אסתטיות וטעימות מאוד, אך אינן עומדות בסטנדרט השפע והכמויות האינסופיות אליהן הורגלנו כישראלים. המסעדה עצמה הממוקמת בקומת הלובי מכילה עד 70 אנשים בכל פעם, כשחלק ממקומות הישיבה הם על הבר, חלק בשולחנות גדולים שלעיתים תצטרכו לחלוק עם אורחים אחרים וחלקם ממוקמים מחוץ ללובי.

נוכחות המלון ברחוב דוד המלך הנתנייתי, ממש מול מלון "פארק" שבו התרחש הפיגוע הנורא בליל הסדר 2002, שונה מאוד בנוף המקומי. העושר והיוקרה מקבלים משנה תוקף על רקע הרחוב העייף, בו בנייני-עבר מיושנים ומכולות שכונתיות. עד לפני מספר שנים התיירות הבריטית והרוסית הציפו את השוק המקומי, כשגם השוק הצרפתי היווה נתח משמעותי בתחום. אך כיום, התיירות הבריטית כמעט ונכחדה כליל, הצרפתים קנו דירות נופש והתיירות הרוסית מגיעה למלונות ברמות 3-2 כוכבים ולא פונה לקהל היעד אליהם מכוון המלון. "בעבר אנשים הגיעו לעיר בגלל המחיר. אבל אנחנו משנים את זה ומובילים טרנד חדש", מסביר דן רונן. "משהו מאוד טוב עובר על העיר נתניה כי נבנים פה מלונות חדשים כמו רמאדה, איילנד ולאונרדו, ומבחינתנו ככל שיבנו יותר מלונות בנתניה - יותר טוב. אך אין לנו מתחרים היום בנתניה".

הסטנדרט שמציב המלון הוא ברמה גבוהה. אך החופשה הזו בהחלט לא מתאימה לכל אחד. המלון אינו ידידותי במיוחד לילדים, אולם יתאים בהחלט לגיחה עסקית או חופשה רומנטית במקום לא שגרתי. אז אם למרות כל אזהרות המסע בחרתם להצפין לנתניה לבילוי או לנסיעת עסקים, תשמחו לשמוע שיש מה לעשות גם מחוץ למלון. חוף סירונית הסמוך, שנשקף ממרבית מרפסות החדרים, הוא חוף מסודר ומומלץ. גם הטיילת המתחדשת של נתניה, בה עשרות בתי קפה ומסעדות וכוללות גם מגוון פתרונות לשומרי הכשרות כולל בר כשר, היא פתרון לבילוי מחוץ למלון.

אחרי שהייה במלון, הבנתי שקל מאוד למצוא את ה"אני העשיר" שחבוי בכל אחד מאיתנו, גם אם גיליתי זאת במרכז נתניה. נהניתי להיות מוקפת קירות זהב, אוכל משובח, שירות מעולה והרגשת עושר של אשת סולטאן. אך המחיר הגבוה יחסית, והלוקיישן הפרובלמטי שעומד בסתירה לרמת המלון, גרמו לי לתהות - האם הקהל הישראלי יבוא לנפוש במלון יוקרה, בנתניה?

המחירים: לינה וארוחת בוקר לזוג באמצע שבוע החל מ-1,200 שקלים. בסופי שבוע המחיר עולה ומתחיל מ-1,700 שקלים ללילה באותם תנאים. המחירים צפויים לעלות לקראת החגים. בנוסף קיים במלון מתחם חניה תת-קרקעי חינמי לאורחים (על בסיס מקום פנוי).

"המטרה שלנו היא שהמלון יהיה היעד בפני עצמו ולא העיר, כמו שקרה למלון 'בראשית'. שאנשים יבואו בגלל המלון ולא בגלל האזור שבו הוא נמצא"

חדרים גדולים ומאובזרים בכל טוב ואווירה כללית של עושר ופאר (צילום: גארי רזניקובסקי)

הסודות של נתניה

ואם המחיר לא הפחיד אתכם והחלטתם להעביר לילה או שניים בנתניה, אז דעו שיש גם לא מעט מה לעשות בה. אם זה סיור שמציע המלון בשיתוף עמותת התיירות של העיר או פשוט בשיטוט רגלי או רכוב, נתניה היא מקום שבהחלט אפשר להעביר בו יום של כיף.

נתחיל עם הטיילת היפהפיה שמשקיפה על הים התכול והמקסים בעיר, למשל מעל חוף ארגמן, שבה אפשר לטייל או לרכוב על אופניים ולהגיע לכל מיני פינות קסומות. אחת הנקודות המעניינות היא אנדרטת הניצחון לציון ניצחון הצבא האדום על גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה. יש גם מי שקורא לה גן פוטין, היות והנשיא הרוסי הגיע לחנוך אותה ב-2012. במקום שני פסלים מרכזיים שעוצבו על-ידי פסלים רוסים, המסמלים את המעבר מהשואה והמלחמה אל תקומה וניצחון. עוד במקום, מתחם יד לבנים של נתניה, ובו גם קרון המסמל את משלוחי היהודים למחנות בתקופת השואה ופסלים סביבתיים נוספים.

נתניה אמנם ממתגת את עצמה כ"רביירה של ישראל", אבל יש לה עוד קצת ללמוד לפני שתהיה כזו, גם אם היא חביבת הצרפתים. אבל יוסי קלי, מורה דרך נתנייתי, מסביר שדווקא המגזר שולט בה. בסיור שלו הוא מספר על רזי העיר, ההיסטוריה של מימי ברית בנימין ב-1928 ולוקח את המטייל לנקודות מיוחדות, בין אם זה ביקור באצטדיון החדש של העיר שכולנו רואים מכביש החוף בצבעוניותו, או ביקור בפלנתניה - הפלנטריום של נתניה - שרק נפתח לפני כחודשיים ובו תלמדו הכל על כוכבים ותוכלו גם לטייל בגן היפני הזעיר שלו (בתשלום).

אבל אולי היתרון העיקרי של נתניה בימים אלו, הוא שהיא לא מלאה תיירים. הצרפתים חזרו מה"ווקאנס" הביתה, ועם מזג האוויר שמתקרר והופך נעים, הבריזה הנתנייתית לא רק נעימה למטיילים, אלא מנשבת גם בענף התיירות בעיר, וייתכן ומלון דיוויד טאואר הוא הנחליאלי הראשון המבשר על פיתוח תיירותי שמתחיל כבר בסתיו הקרוב.

הכותבת היתה אורחת של מלון דיוויד טאואר בנתניה.

הבר ומסעדת המלון, כשברקע נשקפת תמונת אהובת הסולטן (צילום: איתי סיקולסקי)
טרטר טונה לצד מחית אבוקדו. מנה ראשונה ממטבח השף פיטר האמל (צילום: גארי רזניקובסקי)
בריכה פנימית מחוממת במתחם הספא (צילום: גארי רזניקובסקי)
אנדרטת הניצחון לציון ניצחון הצבא האדום על גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה (צילום: גארי רזניקו בסקי)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully