הדבר היחיד שאתם צריכים לקחת איתכם כשאתם מגיעים לאתר החרמון בקיץ - הוא קרם הגנה טוב וכובע. למה להגיע לשם בקיץ, אתם ודאי תוהים, אבל אתר הסקי הלאומי שלנו, שידוע לשמצה בגלל המחירים היקרים שהוא גובה מאיתנו, עבר "מייק אובר" והפך השבוע לאתר שהוא בעצם אטרקציה קייצית שטרם הכרנו בישראל.
אז נכון, לנסוע שלוש שעות מהמרכז לקצה הכי צפוני בישראל זה לא עניין של מה בכך, בטח לא עם ילדים, אבל הבונוס הוא - שאתם הולכים להעביר שם את כל היום שלכם, ומי יודע - אולי גם את הסופ"ש.
אז נתחיל במה יש שם, ואחר כך נעבור לקטע הלא פחות מעניין - כמה יעלה לבלות בחרמון דווקא בקיץ. האמת, מחכה לכם הפתעה. אז קודם כל - מזג האוויר. כשבכל הארץ לח וחם, בחרמון לא תקבלו טמפרטורה שחמה יותר מ-30 מעלות, אבל מה שכן תקבלו הוא אוויר נהדר, בין אם זה בעלייה ברכבל או באחד המסלולים, או התצפיות המרהיבות שמנקדות את הפסגות הישראליות.
פסגתו של החרמון שוכנת בגובה 2,814 מטרים ונמצאת בסוריה. הפסגה הישראלית היא בגובה 2,236, לא רחוק ממוצב "מצפה שלגים" (2,224 מטרים), אולם יש לזכור כי רק שבעה אחוזים משטח ההר (70 קמ"ר מתוך כ-1,000 קמ"ר כולו) נמצאים בשטח ישראל. כך או כך, בגובה של למעלה מ-2,000 מטרים כדאי גם להצטייד במשהו חם בקיץ, אבל בהחלט גם בכובע, קרם הגנה ומשקפי שמש ל"עיניים של המדינה".
מור"ק זה אחלה, אבל בואו נזרים אדרנלין לדם
ומהגובה הזה תוכלו לטייל באחד המסלולים היפים שמציע האתר במרומי החרמון (הגעה ברכבל) שאורכם הכולל מסתכם בשלושה ק"מ. מי שרוצה לקבל קצת היסטוריה, רקע, גיאוגרפיה ובוטניקה (בחרמון הפריחה תמיד מאוחרת לזו שבשאר חלקי הארץ) - יוכל להצטרף לאחד מסיורי החינם שמציע האתר בשעות 11:00 ו-13:00 בכל יום (כשעה וחצי), שמודרכים על-ידי מדריכות החברה להגנת הטבע של בית הספר שדה גולן.
רקע וסיפורי מור"ק על כיבוש החרמון, מעלה גולני, הצנחנים שבאו לעזרה וכמובן עדכון אקטואלי לגבי הקרבות האחרונים בסוריה זה נחמד, אבל הרי באנו לפה כדי להזרים את האדרנלין בדם. אז תכירו את מזחלת האקסטרים שנבנתה באתר ונוסעת על מסילה שאורכה 950 מטרים. המזחלה שנעה בשליטת הגולש מגיעה למהירות של עד 45 קמ"ש ובה מספר סיבובים, ירידות, עליות ושאר הפתעות (מגיל 3).
אטרקציה אחרת שמחכה לכם, אחרי שעליתם וירדתם מהמזחלה כמה פעמים, כי אחת ממש לא מספיקה, היא אבובי קיץ. לא מדובר באלו שבנהר הירדן, אלא במתקן גלישה יבשה במדרון משופע, שהוכן במיוחד ולו מסלול קצר של כמה עשרות מטרים, ואחד קצר יותר לילדים קטנים ממש. סוחבים את האבוב למ?ע?ל?ה המדרון (זה קל ופשוט), ומשם מתיישבים עליו ומתחילים לגלוש במסלול שמצדדיו ניתזים מים שגם מרעננים אתכם, וגם גורמים למסלול להיות חלק. מכאן תדמיינו בעצמכם מה קורה, כשאתם יורדים במהירות אל קצה המסלול, שם מחכים לכם אבובים ריקים נוספים שמתנגשים בכם ובעצם בולמים את הירידה סופית. פאן במקסימום (מגיל 5).
ואם זה לא הספיק לכם, פשוט תגיעו לתחנת הקרטינג במפלס התחתון. משלוח של רכבי קרטינג יחידים מסוגם בישראל הגיע מגרמניה, ולא מדובר ברכבי קרטינג של מסלול מישורי או כביש, אלא ברכבים קטנים תלת-גלגליים לנהיגה עצמית במסלול שהוכשר במיוחד. הקרטינג אינו ממונע, אך מצטיין ביכולת עבירות גבוהה בשטח. אורך המסלול כ-850 מטרים בירידה, כשאתם שולטים על המעצורים והמהירות שבה תסעו עד לנקודת הרכבל, שלוקחת אתכם ואת רכבי הקרטינג לתחילת המסלול (מגיל 15, חבישת קסדה חובה וניתנת במקום).
הכל כלול יומי - כמה יעלה לכם?
וכמה כל הכיף הזה יעלה לכם? אז אם התרגלנו למחירים גבוהים בעונת הסקי בחרמון, נראה שבקיץ ה"נזק" יותר נסבל.
עלייה ברכבל: 42 שקלים לילד, 49 שקלים למבוגר.
מגלשות אקסטרים: 25 לילד שקלים, 30 שקלים למבוגר.
קרטינג: 30 שקלים.
אבובים: 25 שקלים לחמישה סיבובים.
כרטיס משולב: רכבל + סיור + קרטינג / מזחלות/ אבובים (5 סיבובים) 65 שקלים לילד, 69 שקלים למבוגר.
אבל ההצעה הכי משתלמת היא לקנות כרטיס הכל כלול לכל היום - 90 שקלים לאדם, שבו תוכלו לעלות ולרדת מכל המתקנים כמה פעמים שתרצו. ואחרי שתנסו פעם אחת, תבינו שאתם חייבים לנסות עוד כמה וכמה פעמים בכל אטרקציה: בהתחלה בשביל לחוות, אחר כך כדי לצם תוך כדי ועוד פעם כדי לגלוש בשיא המהירות אחרי שכבר התרגלתם.
אז בהחלט אפשר להעביר באתר יום שלם. החסרונות הם, שחוץ מנקניקיות בלחמניה ושתייה, ופה ושם איזה חטיף או ארטיק, אין כמעט מה להכניס לבטן באתר. מי שייבלה יום שלם ויוציא אנרגיות, בהחלט יזדקק למנוחה ומקום הגון לאכול ולנוח בו. המקום הכי קרוב שמספק את השירותים האלו הוא הכפר מג'דל שמס הסמוך (נסיעה של מספר קילומטרים), אבל לך תתחיל להעמיס עכשיו את הילדים ולנסוע הלוך-חזור וכו.
חיסרון אחר באתר, הוא שאין כמעט הצללה בין אטרקציה לאטרקציה, שמצריכה הליכה של כמה דקות בשמש של אוגוסט. אז נכון שאי אפשר לקרות את כל האתר, וגם לא צריך, אבל אולי כמה פינות מוצלות היו נותנות לצוואר המאדים והרגליים הדואבות מעט מרגוע.
מכל מקום, הנה הזדמנות להימלט מהלחות הקיצית של המרכז, להכיר מקום שתמיד מרומם את הלב בתצפיות וההיסטוריה שלו, ובעיקר להימלט מהדוחק באתרי מים כאלו או אחרים שיהיו עמוסים בשארית החופש הגדול בואכה אל חגי תשרי. אז החרמון הוא גם אתר שיש מה לעשות בו בקיץ, והוא בכלל לא ידע שהוא כזה.
