ברוכים הבאים לגן עדן. זאת בערך התחושה שמלווה כל תייר שעוזב את מרכז העצבים של בנגקוק ונמצא בדרכו לשרשרת האיים של תאילנד. הניתוק מהשגרה הוא כמעט טוטאלי וכולל רצועת חוף בלתי נגמרת בעלת מרקם וצבע מהפנטים שגורמים לתהייה בנוגע למשמעות האמיתית של החיים, או ליתר דיוק, מה שממתין מיד אחרי ביקורת הדרכונים בדרך חזרה מנתב"ג.
יש להודות: מלאכת בחירת החוף הנכון לרביצה בתאילנד היא משימה לא פשוטה, בין השאר, כי מדובר במאות חופים שכל אחד מהם מציע עולם ומלואו לתיירים. כמה מהחופים אף דורגו ברשימת היפים בעולם שערכו מגזינים רבים במהלך השנים. ובכל זאת, צריך לשים את הראש איפשהו ולחפש את דוכן מיץ הקוקוס הקרוב. אז הנה, קבלו כמה חופים שיותר ממומלץ להגיע אליהם.
לחצו כאן כדי לטוס בראש שקט
ריילי ביץ' קראבי
ללא ספק אחד החופים היפים של תאילנד, והפראי שבהם. ריילי ביץ מוקף מצוקים גבוהים וג'ונגל פראי והגישה אליו ממרכז האי קראבי אפשרית באמצעות הפלגה של 20 דקות בסירה או מעבורת.
מדובר באי שאמנם מציע אירוח תיירותי אבל בהשוואה למוקדי התיירות הגדולים של תאילנד דוגמת פוקט או קופנגאן, נחשב בתולי למדי. בתי מלון וריזורטים ענקיים לא תמצאו שם, וגם לא חיי לילה שוקקים, אבל למי שמחפש ללון בבקתות בונגלוס על שפת המים וליהנות מרגעי צלילה מרתקים וטיפוס על צוקים, כדי להרגיע את הנשמה, זה המקום.
קו פי פי
לא רחוק מהאי פוקט, נמצא האי קופי-פי ששטחו אמנם קטן אבל הוא נראה שכל פיסה בו מנוצלת לצרכי תיירות. מדובר באי מבוקש במיוחד ולמען האמת, די עמוס בתיירים, אבל מי שמוכן להשתלב בין בליל השפות יבטיח לעצמו מקום בגן עדן, לא פחות.
האי, שנפגע במהלך אסון הצונאמי ב-2004 אך מאז חזר לתפקד כרגיל. לא חסרות אופציות אירוח. אלה קיימות מכל הסוגים ורמת המחירים והתיירים שמציפים את האי לא מהססים להשתמש בו כנקודת יציאה לטיולים באיים הסמוכים ולספארי צלילה בלב ים.
סאירה ביץ', קו-טאו
סאירה ביץ' הוא החוף הגדול ביותר של האי קו-טאו שנמתח לאורך קילומטר וחצי של חול לבן, מסעדות חוף ופעילויות ספורט ימי. האי עצמו, לא נחשב גדול במיוחד, אבל חוף סאירה קנה את שמו בזכות קהילת הצוללנים שרואה בו נכס עולמי, לא פחות.
התכנית מוכרת וידועה: שוכרים בונגלו על קו החוף, שוכרים או רוכשים ציוד צלילה (למי שלא הביא את הציוד הפרטי שלו), שוכרים סירה ומבלים את רוב היום מתחת למים. מחוץ למים, יש לא מעט קבוצות של תיירים שבאים להתרשם מצבעי המים המגוונים, מהנוף עוצר הנשימה ומשתיית מיצים טבעיים בין הצדפים.
פאטונג ביץ', פוקט
כאן כבר מדובר באחד החופים הפופלאריים ביותר בתאילנד כולה. אין תייר שלא מכיר את פוקט ולא בכדי: זה אי יש בו הכל והוא מספיק גדול לבלות בו חופשה שלמה מבלי לצאת ממנו ולו פעם אחת וכדי לדגום את כולו מומלץ לשכור קטנוע או להשתמש באוטובוסים.
כפועל יוצא, חוף פאטונג הוא חוף עמוס במיוחד ונוטף הורמונים, בעיקר כי רוב המבלים הם בני שנות העשרים לחייהם. בתי המלון ושאר אופציות האירוח ממוקמים במרחק הליכה מהחוף, אבל מיד כשמגיעים אליו, שוכרים מצנח רחיפה, אופנוע ים או סירת בננה ושוכחים מהכל.
חוף החול הלבן, קוצ'אנג
מי שיעמוד מול קו החוף של קוצ'אנג יבין מיד: כך בדיוק נראה אי טרופי. חול לבן, עצי דקל, מים תכולים, מיץ צהוב. קוצ'אנג, האי השני בגודלו בתאילנד, מציע לא מעט חופים אבל חוף "החול הלבן" הוא האטרקטיבי ביותר משום שהוא נראה כמו גלויה.
ההמלצה הכי טובה למבקרים בו היא לשכור בונגלו (יש גם ברמת חמישה כוכבים) להניח את החפצים ולצאת להפלגה יומית על אחת הסירות התיירותיות שממתינות על קו המים.
למרות שמדובר באי שקל ללכת בו לאיבוד, בין השאר, בשל השטחים הפראיים בו שטרם נסללו, קוצ'אנג נהנה מביקוש גבוה והתשתיות שכן פועלות בו נחשבות לטובות, לעתים יותר מפוקט וסאמוי, שני מתחריו הגדולים על לבם של התיירים. אחרי שמגיעים אליו, כל מה שנותר הוא להיזרק על החול הלבן ולהפעיל את המצלמה.