להרגיש את הדופק של ת"א: מלון חדש במיקום המושלם ביותר

אחרי 4 שנים של מתיחת פנים, הפכה וילה ישנה בשדרות בן-ציון למלון בוטיק בשם White Villa, שמתהדר בעיצוב איטלקי ו-18 חדרים במחיר של עד-1,750 שקלים, אבל אין כמו לגור בכיכר התרבות של תל אביב

  • מלון
אריאלה אפללו
הנכס חוייב בשימור מחמיר. מלון בוטיק White Villa (צילום: באדיבות המלון)

גל גדול של מלונות בוטיק שוטף את העיר ללא הפסקה ולא בכדי, כי מלונות מהזן הבוטיקי, מסתבר, מאוד אהובים על התיירים המקומיים שגילו את קסמם של מלונות קטנים ואינטימיים, המעניקים הרגשה של קפיצה קטנה לחו"ל במרחק נגיעה מהבית.

יקומו מיד המקטרגים שיטענו, ובצדק, שהמחיר ללילה במלונות האלה הוא כמו מחיר של סופ"ש בכריתים, ורשה, בודפשט ושאר לוקיישנים זולים מעבר לדיוטי פרי, אבל היי, לא לשם כך התכנסנו היום.

אנחנו פה הפעם בעניין של מלון חדש שהתמקם בווילה שעשרות שנים נחבאה מאחורי חומה ונטמעה בנוף הבתים הישנים של שדרות בן ציון בתל אביב. עד לאחרונה היא אפילו לא משכה את תשומת לבם של העוברים ברחוב, אך משהוסרו גדרות הברזל, שהסתירו ארבע שנים של שיפוצים ומתיחת פנים ונפתחו הדלתות, היא התגלתה במלוא יופייה והדרה, ואז הסתבר שהווילה הפכה למלון בוטיק מקסים שמתהדר בעיצוב איטלקי ובשיק צרפתי.

עוד באותו נושא

בלי להזיז ת'אוטו: 10 מלונות בצפון שיש מסביבם הכל

לכתבה המלאה
עיצוב לבן צחור ומיטת אפריון גדולה. אחת הסוויטות ב-White Villa (צילום: באדיבות המלון)

ההימור הצליח

בוקר אחד קם אדם וקונה לו נכס במיליוני שקלים באחת מהשדרות הטרנדיות של העיר. לכאורה טבעי, רגיל ואין כאן עניין לציבור, אבל רק לכאורה, כי בעסקה הזו מדובר בבחור איטלקי שעבר בצרפת, הכיר את רעייתו הצרפתייה, התגורר עמה שם כמה שנים ומשם עשו עלייה לארץ. כאן הוא חיפש השקעה טובה ומצא את הווילה המיוחדת שעמדה במשך שנים נטושה.

הרכילות הנדלנ"ית מספרת שלפני כ-6 שנים היא הוצעה למכירה ב-9 מיליון שקלים ומאז מחירה רק הרקיעה. ואז הגיע האיטלקי, שם עליה את הז'יטון וחשב שעניין של שנה-שנתיים ויקים לו מלון בוטיק קטן בבולווארד התל אביבי. הביורוקרטיה הפגישה אותו עם המציאות המקומית שהעבירה אותו שבעה מדורי גיהנום, עד שהגיע ליעד - מלון בוטיק אורבני בשם White Villa.

הסקרנים שגדלו בסביבה זוכרים את הווילה מימי ילדותם, עת נהגו להתגנב לחצר ולהציץ מקרוב לבית המסתורי שעורר את סקרנותם (גילוי נאות, הייתי ביניהם), במיוחד בערבים שאירח את כל השמנא והסלתא של תל אביב. הווילה נבנתה ב-1947 והיתה שייכת למשפחת זילברשטיין, מי שהיו הבעלים של מפעל "שמנון" (לייצור שמן) בבת ים וכן הבעלים של קולנוע חן בכיכר דיזנגוף.

הבית המקורי תוכנן על ידי האדריכל שמואל ברקאי שעיצב אותו בהשראת מורו ורבו, האדריכל הבינלאומי, המודרניסטי, לה-קורבזייה. בשנים בהם הווילה עמדה נטושה, הצלחנו להיכנס אליה והופתענו לגלות שמדובר בבית די סולידי וצנוע שלו קומת מגורים אחת, סלון גדול, חדרים קטנים וגרם מדרגות ספירלי מרשים ביופיו, שנראה כמו התכשיט המרכזי של הבית.

הוילה חוייבה בשימור מחמיר (שנעשה על ידי בר אוריין אדריכלים) ששימר את קומת המקור, אך עם זאת הותר לה להתרחב. קומת העמודים נסגרה לטובת המבואה, הלובי-בר, המשרדים וכמה חדרים, מתחתיה נחפרה קומה נוספת בגובה מפלס הרחוב ועל הגג הוספו עוד חדרים. התוצאה - מלון בוטיק מרשים ביופיו המיתמר לגובה ארבע קומות.

מלאכת השחזור והעיצוב מחדש הופקדה בידיו של הארכיטקט והמעצב האיטלקי סטפאנו דורטה, ששימר את רב מאפייניה האדריכליים של הווילה, בהם המרפסת בקומת הכניסה, גרם המדרגות הספירלי, הרצוף המיוחד, הספרייה, ארונות העץ ואלמנטים דקורטיביים נוספים שנותרו בה.

פרטי הריהוט לוקטו בשווקי פשפשים ברחבי העולם (צילום: אריאלה אפללו)

בוטיק ללא הפסקה

במלון 18 חדרים שחלקם שמרו על אופיים המקורי. חדר ההסבה הפך לסוויטה מקסימה ביופייה, חדר האוכל הפך לחדר גדולה, המטבח הפך לחדר רחצה וכן הלאה. לחדרים החדשים שנבנו בקומת הקרקע יש יציאה לגינה קטנטונת, לחדרים בקומה האחרונה יש מרפסת גג גדולה.

בקומה המקורית יש שתי סוויטות גדולות - לאחת מרפסת הצופה לשדרה, אח עצים מקורית וחדר רחצה מיוחד הכולל אמבט גדול המשקיף לשדרה, שהיה במקור חדר העבודה הסוויטה השנייה, שקיבלה את הכינוי 'האקווריום' בשל חלונות הזכוכית הגדולים המקיפים את כולה (ויש שפחות יאהבו בגלל השכנים). הסוויטה זכתה לעיצוב לבן צחור ואובזרה במיטת אפריון גדולה, שולחן עץ עתיק וחדר רחצה מפנק עם מקלחת גשם ואמבט פריסטנדינג עתיק. שאר החדרים בקומה משלבים פרטי ריהוט ואלמנטים דקורטיביים מקוריים. רוב פרטי הריהוט לוקטו בשווקי פשפשים ברחבי העולם ועברו רסטורציה, והאחרים נוצרו במיוחד על פי עיצוביו של דורטה. בכל החדרים מיטות קינג סייז' גבוהות, מצעים צחורים וטואלטיקה ממותגת.

הלובי, המשמש גם כבר וכחדר האוכל של המלון, עוצב במראה עכשווי-מודרני המשלב פרטי אמנות מקוריים וספריית עיצוב ואמנות מכובדת. בארוחת הבוקר תשכחו מבופה מפוצץ לעייפה, כאן האיכות באה על חשבון הכמות - המבחר קטן אבל מהזן הכי אנין וטעים שיש: 4-3 סוגי גבינות גורמה, 3 סוגי סלטים שזה עתה נרקחו, סלסילת מאפים טריים, לחמים טובים, פירות חתוכים, מיצים סחוטים וקפה ריחני. את הספציאליטה - אגס בנדיקט, פרצ'ל סלמון וכדומה מזמינים מהמלצר. הארוחה פתוחה גם לאורחים מבחוץ.

עוד באותו נושא

מי טורקיז: מסתבר שיש בישראל מלון על חוף שמזכיר את תאילנד

לכתבה המלאה
הלוקיישן מנצח. הקיוסק בשדרות בן ציון, פינת הבימה (צילום: אריאלה אפללו)

תיאטרון בדקה ה-90

המלון מנוהל על יד צוות שפרש ממלון נורמן, שהביא עמו סטנדרטים ניהוליים גבוהים ומוקפדים, אך עם זאת מאוד נעימים וידידותיים לאורחים. יתרון נוסף למלון, הוא מיקומו המרכזי והנגיש - בסמוך לכיכר התרבות של הבימה, לשדרות רוטשילד, לרחובות דיזנגוף ואבן גבירול ולבתי הקפה, המסעדות, הברים ומרכזי השופינג של העיר.

עוד במלון: חדר כושר (שיפתח בקרוב), גג עם שמשיות ומיטות שיזוף, אופניים לרשות האורחים, אינטרנט חופשי ושירותי קונסיירז'.

ויש גם טיפ
טיפ 1: אם אתם בעניין של להרגיש את הדופק של הסביבה ואת ההוויה התל אביבית - גשו לקיוסק שמול המלון, הזמינו קפה ואחד מהכריכים המצוינים שלהם, תבקשו שמיכה ותפרשו לכם פיקניק אורבני בשדרה, בין ההולכים לרוכבי האופניים. החוויה מובטחת.

טיפ 2 : גשו לקופת תיאטרון הבימה וקנו כרטיסים של הרגע האחרון. המחיר? כמעט שליש מהמחיר המקורי. דוגמא אישית - כרטיסים למחזמר "גברתי הנאווה", בשורה 6, שנקנו ב-99 שקלים במקום ב-300 שקלים.

מחיר: 1000-1,000- 1,750 שקלים לזוג ללילה (ו-20% הנחה עד סוף אוגוסט).
איפה: וויט וילה, שדרות בן-ציון 25, תל-אביב
לפרטים: 03-6028870

הכותבת היתה אורחת המלון.

עוד באותו נושא

גליליון: כך מנסים להפוך את הגליל ל"יער השחור" של ישראל

לכתבה המלאה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully