כולם ביחד: יהודים, נוצרים ומוסלמים חוגגים את סיום הרמאדן

מיליוני מוסלמים בכל העולם חוגגים בימים אלו את חג סיום הרמאדן 'עיד אל פיטר'. גם בארץ חוגגים זאת יותר ממיליון וחצי איש בכל המגזר הערבי. מרבית האוכלוסייה היהודית שומעת על החג רק בהקשר ביטחוני, או באיזה אייטם חפוז בסוף מהדורת החדשות. אך הפעם קבוצת של ישראלים עשתה מעשה ייחודי והחליטה לחיות כחודש בכפר המוסלמי דיר אל אסד בתקופת צום הרמאדן.

מדובר, אם כן, בקומונה הנודדת של 'אחי ישראלי' - מיזם חברתי חדשני שמורכב מדתיים, חילונים, יהודים וערבים, ותיקים ועולים, קיבוצניקים ומתנחלים שמוכיחים שאפשר לחיות יחדיו. "כדי להכיר את האחר באמת צריך להכיר רבדים שונים של עולמו, גם של עולמו הדתי", מסביר ירון קנר, מנהל מרכז הינם לסובלנות חברתית המפעיל את הפרויקט. "הדת, כשם שיכולה לשמש דלק לקיצוניים, יכולה גם להוות מקור לערכים של מתינות וכבוד הדדי. אם נשכיל לצאת מהמסגרות המוכרות ולפגוש את האחר בקהילתו, נוכל להכיר מקרוב גם את מורשתו היחודית ובכך לקדם חברה פתוחה בעלת עתיד משותף".

מרכז הינם, המקדם סובלנות באמצעות היכרות משמעותית ועמוקה בין קבוצות שונות בחברה הישראלית, מפעיל שורה של מיזמים המפגישים אנשים מזהויות שונות - חרדים, מתנחלים, ערבים, עולים ועוד.

"זו הצלחה מבחינתי לחשוף ישראלים שונים לדברים היפים של החברה הערבית", אומר לי לאפז אסאדי, תושב הכפר דיר אל אסד, שמנהל את המתנ"ס המקומי ומי שמארח את הקבוצה. "אני מקווה שדברים מן הסוג הזה ישנו את הדימוי שיוצרת לנו לפעמים המדיה", ממשיך אסאדי, שמספר לנו באותה הזדמנות על החג. "זהו עיד אל פיטר - החג שאנו חוגגים אחרי מועד תום חודש צום הרמאדן. זהו שיתוף פעולה של יחידת הנוער של המועצה המקומית וכל הזרועות שמסונפים אליה כולל סניף הנוער העובד והלומד, יחידת קידום נוער. זה הפך למסורת רב-שנתית, כשאנו מובילים את התהלוכה הזאת כבר יותר מ-16 שנים, והיא עוברת מהמרכז הקהילתי בכל סמטאות היישוב, עד לרחבה המרכזית של היישב. התושבים ממתינים בסבלנות ומחכים לרגע הזה".

יותר מקודם מספר לי אסדי, שישנה תפיסה חינוכית שעומדת מאחורי מיזם התהלוכה, כאשר הרעיון הוא לגבש את הנוער שמתכונן לכך מראש כדי שלא יתפתה למעשי שטות בערב החג, וגם כדי לעשות שמח לתושבי הכפר שמריעים בצידי הדרך וזורקים ממתקים ומחלקים שתייה.

כך נולד ממשק מעניין בין יצירת מסורת מקומית עם החיבור למסורת דתית, וגם ליצוק ערך חינוכי לבני הנוער שמועצמים עקב כך. "עם השנים", מספר בגאווה אסדי, "בזכות כך ערב החג נהפך למאורע המרכזי של כל החג שנחגג במשך שלושה ימים".

בסמטאות התלולות והפתלתלות של הכפר התהלוכה צועדת בסך הרעש לעיתים מחריש אוזניים, אבל השמחה, הקצב ותחושת הביחד הקהילתית מחפה על הכל. "אצלנו בכפר פתוחים תמיד לאורחים", מספרת אסמה אסדי, דתייה מוסלמית שלוקחת חלק בפרוייקט, "זה שימח אותנו מאוד לראות משתתפים יהודים בתהלוכה. לשמוע את השאלות הסקרניות של החברים מ'אחי ישראלי' ולהסביר להם מה אנחנו עושים".

גם חן קיסו (22) צעירה מאשקלון, לוקחת חלק בפרוייקט, וזוהי לה הפעם הראשונה בחייה שהיא משתתפת בחגיגות מן הסוג הזה. "מעטים מאוד הרגעים בחיים שלי", היא מספרת, "בהם הסתכלתי סביב והיה לי קשה להאמין איפה אני נמצאת. תכלס, גם אחרי שאותן מחשבות החזירו אותי לחששות של תחילת הפרוייקט, מיד הציפה אותי ההרגשה של הביחד. הלוואי שיכולתי לשמור בקופסה את ההרגשה הזאת כלפי חבריי הערבים ולהשתמש בה בכל פעם שהמצב חוזר להיות מסובך".

מרכז הינם יפעיל בעוד כחודשיים גם מכינה נודדת, שתעבור בין קהילות שונות ותחייה במשך חודש שלם בכל קהילה, מסלול שירות לאומי שבו חיה ופועלת ביחד בעיר לוד קבוצת מתנדבות מזהויות שונות - דתיות, חילוניות וערביות, ומסלולים לסטודנטים ולמבוגרים. "אנחנו פועלים כל חיינו באותן מסגרות, עם קבוצת הדומים לנו", מסביר קנר". חייבים לגוון את המסגרות. העושר התרבותי איננו איום, הוא הזדמנות".

פרטים נוספים באתר haifatimes