זה כבר מספר שנים שאנשים הנוסעים צפונה על כביש 90, באזור אגמון החולה שבגליל העליון, רואים איזה מתחם גדול שלבש שלמת מלט אפורה ולא ברורה. השיח היה על מתחם תיירות גדול, שיכיל מלון, חנויות, שוק ושאר אטרקציות למטיילים שמציפים את האזור, בעיקר בקיץ.
והנה עברו השנים והברווזון האפור הפך, ממש כמו העגורים באגמון הסמוך, לציפור יפת כנף העונה לשם ג?ל?יליו?ן - שילוב של גליל ועליון. מדובר בקומפלקס תיירותי חדש, המשתרע על שטח של 90 דונמים ומתיימר להיות ההבטחה החדשה של צפון הארץ. המשקיעים: קיבוץ כפר גלעדי וחיים אוחיון (56), איש נדל"ן מרמת הגולן שמשקיע מזה שנים בצפון הארץ מבחינה אידיאולוגית, ששפכו פה סכום של 200 מיליון שקלים.
"היוזמה החלה לפני כעשר שנים - בהתחלה בטיפול סטטוטורי להיתרי בנייה ועד ליום האחרון של הפתיחה", מספר לי אוחיון על קשייו של היזם המלונאי, כשאנחנו יושבים בלובי המלון לקראת השקתו השבוע. הוא בכלל בן תל מונד שבשרון ואחד משישה אחים להורים שעלו ממרוקו ועשה את הונו במו ידיו ומוחו, אבל חי כבר 30 שנה בישוב כנף שבגולן ונמנה עם מייסדיו. מעבר למלון, חולש אוחיון על מספר עסקים בצפון, ביניהם הבעלים של קבוצת הפועל גליל עליון-קרית שמונה בכדורסל, יקב בזלת בגולן, מכון בדיקות גנטיות בקצרין ועוד. אבל הפעם הוא הלך על משהו הרבה יותר גדול שמביא איתו בשורה חדשה, לדבריו. "רצינו לעשות משהו שיהיה נקודת מפנה בסוג הדברים שקמים פה", הוא אומר. "אנחנו רוצים להיות מוצר שיעביר את הגליל ממוקד תיירותי לאזור תיירותי, ממש כמו אילת".
השוורצוולד הישראלי
ואוחיון וחבריו, כמו גם פרנסי הגליל העליון, אכן חושבים רחוק - להפוך את הגליל העליון, שמקבל אליו מיליוני ישראלים בשנה, לאזור תיירות בדומה לפרובאנס בצרפת, טוסקנה באיטליה, כשהדוגמה הראשית היא היער השחור בגרמניה. הרעיון העיקרי שעומד לנגד עיניהם מיושם כבר בשוורצוולד הגרמני שפופולרי על הישראלים, ובו כל מי שילון לפחות שלושה לילות בגליליון - יוכל ליהנות מכניסה חינם לכל האטרקציות באזור, שאותה יממן אוחיון, וכידוע הגליל העליון והגולן משופעים בכאלו. ה-G-pass, כך קורא אוחיון לאותה תוכנית שתמשוך לדבריו את הישראלים, כמו את התיירים מחו"ל, תיצור מצב שככל שילונו אצלו יותר - כך יותר תיירנים יקבלו אליהם מבקרים, ולכן גם הלינה תו?זל. "זה Win-Win סיטואיישן", הוא אומר.
מי שעוד מתרגש מהבשורה התיירותית החדשה הוא גיורא זלץ, ראש המועצה האזורית גליל עליון, שאומנם שלא השקיע במיזם כסף מכיס המועצה, אבל תומך ומבין את הפוטנציאל הגלום בו לאזור. "אנחנו (אזור הגליל העליון - ז.ר) צריכים להיות במקום אחר, הראייה היא קדימה אל חיבור בין טכנולוגיה, מזון ותיירות", הוא אומר בהתלהבות בטקס חניכת המלון שנערך השבוע. "לגליל מגיעים כחמישה מיליון תיירים בשנה, רובם ישראלים לצערי, והם באים ליום אחד במקרה הטוב ולא משאירים כסף למינוף התיירות. אנחנו רוצים שאנשים יבואו מכל העולם ויסמנו נקודות בטיולי כוכב במרחק של עד שעה-וחצי נסיעה מכאן. אטרקציות יש פה די הרבה, אבל לינה פחות ולכן צריך לעשות פה משהו שונה".
ואין ספק שהאזור פופולרי - בטח כאחד שיש בו מים במדינה חמה כמו שלנו ומושך אליו זוגות ומשפחות. אז הגליל העליון, שאוחיון, אגב, תופס כמקשה אחת עם הגולן (וכך גם נתפס בגיאוגרפיה ההיסטורית העתיקה), עמוס במטיילים בסופי שבוע וכולם נהנים. אבל מה יהיה באמצע השבוע כשכולם עובדים ולא נופשים? מי יחזיק את התיירנים והמלונות?
אבל אוחיון לא מודאג. לדבריו, שוק הטיולים המאורגנים גדל ומספק עבודה בשפע. "יש אוטובוסים של גימלאים שיותר ויותר מחפשים להכניס תוכן לחייהם, כמו גם קבוצות מחו"ל שיגיעו לכאן", הוא אומר. לדבריו, גם מיליוני הצפרים בעולם הם פוטנציאל גדול להגיע למתחם שצמוד לאגמון החולה, שבו עוברות כחצי מיליאד ציפורים בשנה, כמו גם רוכבי אופניים מהעולם שיבואו לדווש בסינגלים שנבנים כעת.
הכל טוב ויפה, רק נקווה שנסראללה לא יקלקל לו את התוכניות, כי קטיושה אחת שתיפול בצפון, או התחממות קלה בגבול הסורי - ואפקט עוטף עזה יביא גם לארץ פלגי המים שלנו בצורת תיירותית.
"שרונה מרקט" של הצפון
אז מה יש לנו פה? מלון של 120 חדרים ברמה טובה, מודרנית וחדשה, כולל מספר סוויטות. האגפים שבהם החדרים, קרויים על-שם ציפורים שחורפות ומקייצות באגמון החולה הסמוך (באים לסוויטת עגורים?), ובכלל לבעלי הכנף כאן מקום של כבוד, כמו גם הלוגו של גליליון ושמות שתי המסעדות שבו - שקנאי ופרנקולין. כל החדרים פרושים על שתי קומות ומשקיפים או לבריכה רחבת ידיים ולהרי נפתלי, או מנגד לעמק החולה, הגולן והחרמון המושלג, שבחורף בוודאי ייספק מראה מענג עיניים. בכל חדר טלוויזיה שטוחת-מסך, חדר אמבטיה עם מקלחון, ספת אירוח קטנה ומרפסת קטנה, מקררון ואפילו קפסולות לאספרסו. Wi-Fi חינם בכל המתחם - אינסטוש, הנה אני בא וגורם לכם לקנא.
עוד בגליליון, אולם כנסים של עד 600 איש, מרכז בריאות וספא שבו שמונה חדרי טיפולים, סאונה וחמאם טורקי; חדר יין לסדנאות יין ואחרות וגם מסעדות שבהן מוגשות הארוחות המפנקות והמגוונות (יופי של ארוחת בוקר!) כשכל חומרי הגלם, כמו העובדים, באים כולם מהצפון.
בסמוך למלון נמצא עכשיו בבנייה מתחם ה"אגמון מרקט", שאמור להיות מרכז קניות ושוק איכרים בדומה לשרונה מרקט התל אביבי. המתחם יהיה פתוח שבעה ימים בשבוע ועתיד להיפתח באמצע אוגוסט ויציע את כל מיטב המאכלים והמוצרים הגליליים, כמו גם חנויות שונות ועשרות מסעדות ובתי קפה. על-פניו רעיון נהדר, השאלה רק איך יימלאו את המקום אחרי שתושבי קריית שמונה, המושבים והקיבוצים יבינו את הקטע. "לה בוקריה", מאחוריך.
מה אין לנו פה? מגבות גדולות בחדרים (בניגוד לחלוקי הרחצה שדווקא מפנקים), וצל. חסרה הצללה של בריכת הקטנטנים, שהיא חובה, כמו גם הצללה נוספת במתחם גדול כך כך שדורש הליכה לא קצרה מהחדרים אל הלובי והמסעדות, ובימי הקיץ החמים אתם עלולים לחוש בעמק החולה את החום המעיק של אילת ולזה תוסיפו את הלחות של הצפון.
דבר חשוב אחר שאליו יידרשו מנהלי המלון הוא לשמור על הצביון שלו. כלומר, איך לא להפוך את הניחוח הבוטיקי והרענן של גליליון לקרחנת פיצוחים, רמקולים ושש-בש על המדשאות שליד הבריכה, כשמאות הורים וילדים יציפו את המקום בסופ"שים ובחופש הגדול. לדבריו של אוחיון, המחיר ללילה שהם גובים, החל מ-1,300 שקלים לזוג ללילה וארוחת בוקר בסופ"ש (1,960 לזוג+שני ילדים), ישמש כמסננת אנושית וגודל המתחם מאפשר ליהנות בו גם כשהוא מלא מבלי לחוש צפיפות. ימים יגידו.
בינתיים, אין ספק שהסנונית החדשה שמגיעה מאזור אגמון החולה בהחלט מביאה עמה בשורה טובה לגליל העליון ותושביו, ובמחיר של לילה בצימר באותו האזור - ה"ואליו פור מאני" של גליליון בהחלט משתלם, כל עוד תנצלו אותו כמו שצריך.
