פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      תיירים מברלין: "מעדיפים את ישראל על-פני טורקיה וירדן"

      בנג'מין (36) (מימין) וסוון (37) מברלין, הגיעו לחופשה של שבועיים וחצי בארץ, פעם ראשונה בישראל. מה הם חושבים עלינו? למה הם לא מתרגשים מפלאפל וחומוס? ולמה הם מעדיפים אותנו על-פני השכנים? ביקורת דרכונים, מדור חדש

      תיירים מברלין (ספק 500 , יניב לוי)
      בנג'מין (מימין) וסוון. גרמנית שפה קשה? (צילום: יניב לוי)

      צהריים טובים, לא ידעתי שבברלין משחקים מטקות.
      סוון: "באנו לישראל לחופשה ארוכה יחסית של שבועיים וחצי ובכל חוף שהגענו ראינו שמשחקים את המשחק המוזר הזה".

      שבועיים וחצי בשביל פעם ראשונה זה לא רע.
      בנג'מין: "זה הרבה יותר טוב ממה שציפינו. אני למדתי קצת על ישראל מצפייה בחדשות ולא האמנתי שתהיה חופשה מהנה כל כך. אני חושב שיהיה נכון לקרוא לתל אביב 'ברלין של המזרח התיכון'.

      תגיד, איך זה שכל התיירים מגרמניה גילו כאן את אמריקה? מה מוכרים לכם שם עלינו בגרמניה?
      בנג'מין: "אני חושב שהגרמנים לא ממש מודעים למה שקורה כאן. הם ניזונים מהתקשורת שמחפשת את הסיפורים שיביאו לה יותר כסף ולא קולטים שיש הבדלים עצומים בין ישראל לבין טורקיה או ירדן. למען האמת, גם אנחנו חשבנו שכאן זה כמו כל המזרח התיכון ושמחנו לגלות שישראל הרבה יותר ידידותית ונעימה".

      מה רע בטורקיה וירדן?
      סוון: "ביקרנו בפטרה במהלך הטיול והרגשנו שהיחס לתיירים הוא ערמומי, מנסים להוציא מהם כסף. בישראל לא הרגשנו שמנסים לרמות אותנו. בניגוד למה שכולם חושבים, ישראל היא לא ג'ונגל".

      בישראל זה כמעט קסם, כי הכסף נעלם ברגע ששילמתם מראש על המלונות והטיסות. כמה עלה לכם כל הטיול הזה?
      בנג'מין (צוחק): "1,800 אירו לכל אחד מאיתנו. הגענו בטיסת קונקשיין דרך איסטנבול ואנחנו לנים בהוסטלים. אם יש משהו שיקר כאן זה האוכל. בברלין אני משלם 5 אירו על ארוחת צהריים ענקית וכאן 25 אירו".

      יש מחיר לארץ הקודש. כבר התרגלתם לפלאפל ולחומוס?
      סוון: "האמת שבברלין יש לנו מסעדה ישראלית בשם 'סבבה' והיא לא רעה בכלל, כך שאנחנו מכירים את האוכל".

      תיירים מברלין על חוף הים של תל אביב (מערכת וואלה! NEWS , יניב לוי)
      "בישראל לא הרגשנו שמנסים לרמות אותנו". הברלינאים תופסים שמש בתל אביב (צילום: יניב לוי)

      "אולי כדאי להצהיר שאוהבים את ישראל כבר בעלייה למטוס?"

      הישראלים עפים על ברלין. שמעתם על מחאת המילקי?
      סוון: "כן, המחירים בברלין הרבה יותר זולים ובסוף החודש נשאר קצת כסף בכיס. היה לי שותף ישראלי לדירה שהגיע לתקופה של שלושה חודשים ואמר שהוא לא אוהב גרמנים. זה היה מצחיק ומוזר באותה מידה. אז למה הגעת לפה בכלל"?

      בנג'מין: "אני דווקא לא נתקל בישראלים למרות שאני יודע היכן הם מתגוררים. שמעתי שכדי להגיע לשכונות שלהם צריך לעבור מחסום משטרתי".

      זה בסדר. הם רגילים לזה מהארץ. אתם לא עברתם תלאות ותשאולים כדי להגיע לכאן?
      בנג'מין: "אם יש משהו שלא אהבתי כאן זה את השאלות והחיפוש הפולשני בגבולות. שאלנו אותנו המון שאלות בכל חצי שעה. התחלנו להרגיש שלא מאמינים לנו. צחקתי על זה עם סוון ואמרתי שאולי כדאי שנצהיר שאנחנו אוהבים את ישראל כבר בעלייה למטוס כדי לקצר תהליכים".

      קוראים לזה הצהרת נאמנות. תתפלא אבל יש כאן כמה ח"כים שברגע זה מגבשים את החוק הזה. זה לא אישי נגדכם.
      סוון: "אני מודה שחשבתי שבגלל ההיסטוריה שלנו אתם צריכים להכיר אותנו יותר".

      כלומר?
      "בביקורת הגבולות היתה שוטרת ששאלה אותנו באיזו שפה אנחנו מדברים".

      באמת?
      סוון: "זה מאוד הפתיע אותנו. אמרנו לה שזאת גרמנית, ואז היא ענתה שהיא מכירה את השפה הגרמנית מסרטי השואה ושם זה נשמע הרבה יותר רע".

      היא בטח צעירה ופספסה את RTL.
      בנג'מין (צוחק): "וואו, איך זכרת את זה? היום זה כבר לא קיים. מי שרוצה לראות פורנו בגרמניה שיחליף לערוצים הספרדיים או האיטלקיים. למרות שגם כאן לא חסר לכם כלום. כולם כאן נראים כמי שאוהבים את החיים. זה שונה מירדן או מטורקיה".

      האמת שהיינו שמחים לקצת שקט.
      סוון: "בהתחלה נלחצנו כשראינו שוטרים חמושים ברחובות. אבל זה עבר לי אחרי שהסברתי לעצמי שאנחנו לא בבית. ביקרנו בבית לחם וראינו מחסומי צבא. זה היה הרגע שהבנתי שיש שני צדדים לסכסוך הזה".

      בנג'מין: "למזלנו, גרמניה עדיין לא חוותה אירועי טרור ואנחנו לא ממש מבינים איך צריך להגן על האוכלוסייה. אם שוטרים חמושים זה תורם לתחושת הביטחון אז שיהיה, העיקר שנוכל לחזור לכאן שוב בפעם הבאה".