פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ג'רש: העיר המרהיבה שבה חיו יהודים מעבר לירדן

      בגבול שבין התנחלויות השבטים מנשה וגד, נמצאת העיר העתיקה ג'רש שבירדן. אלכסנדר מוקדון כבש אותה, יהודה המכבי נלחם בה וגם החשמונאים שלטו בה. אבל הרומאים היו אלו שבנו אותה לתפארת. אפרת נקש ביקרה בעיר המרהיבה שבה שרידי בית כנסת וכתובות בעברית

      העיר ג'רש ירדן (מערכת וואלה! NEWS , אפרת נקש)
      שער הניצחון בכניסה לג'רש. שער העיר הדרומי מחובר לחומת העיר, ונמצא כ-400 מטרים משער אדריאנוס (צילום: אפרת נקש)

      במרומי הגלעד שבעבר הירדן נמצאים שרידיה של גרסה (ג'רש), העיר השמורה ביותר מבין ערי הדקפוליס (ערים בגבול המזרחי של האימפריה הרומית). בג'רש התגלו שערי ענק, רחובות עמודים מפוארים, טטרפילון, מקדשים, תיאטראות, היפודרום, בית כנסת שהפך לכנסייה ועוד.

      ג'רש נמצאת במרכז בקעה רחבה, ליד מעיין גדול. נחל מנקז וחותך את העיר. העיר פרחה תודות לשפע של מקורות מים. באזור יורדים כ-600 מ"מ גשם בשנה, חלקם מחלחלים ונובעים כמעיינות. הבקעה פוריה, צומחים בה בוסתנים של ענבים ונשירים מכל הסוגים.

      גורם נוסף לפריחתה של ג'רש בעבר היה סלילת הדרך "ויאה נובה טריאנה" בשנת 106, שסלל הקיסר טריאנוס, מא?יל?ה (עקבה) שלחוף ים סוף, הדרך עברה על גב ההר, עד לבצרה שליד דמשק, (הדרך נסללה על ציר דרך המלך המקראית). התוואי הקדום שימש עוד לפני כן למעבר סוחרים וצבאות, והרומאים בנו דרך בתוואי הקדום באופן מסודר ומקצועי, והציבו בה אבני מיל. הדרך עוברת ליד ג'רש, שנהנתה ממעבר השיירות והסוחרים.

      בכניסה לאתר הארכאולוגי ניצב "שער הניצחון", שנבנה על הדרך בין פילדלפיה (עמאן) לגרסה או גרש?ה (בפי הרומאים, ג'רש כיום). השער אינו מחובר לחומה, הוא נמצא מחוץ לעיר, במרחק כ-400 מטרים משער העיר. השער נבנה על-ידי הקיסר אדריאנוס (לפני הקמת איליה קפיטולינה בירושלים). זהו שער זכרון לכבוד ביקור אדריאנוס במזרח בשנים 130-129 לספירה.

      סטואה, בעברית סטיו או אכסדרה, היא שדרת עמודים מקורה לשימוש ציבורי. הסטואות הקיפו חללים ציבוריים, רחובות, שווקים או פורום כמו כאן, היו פתוחים אל המרכז, וכללו מעבר וחדרים שונים בצד השני. לסטואה היו תפקידים שונים שהשתנו בדרך כלל - חנויות של סוחרים, הלנה, גלריות ועוד.

      באתר העתיקות שני תיאטראות רומיים. התיאטרון הרומי שכאן מושתת על מדרון טבעי. התאטרון פונה לצפון, כדי שהשמש לא תציק לעיני הצופים. המושבים בתיאטרון הרומי היו ב-180 מעלות, וכך גם האורקסטרה שבמרכז. התיאטרון הרומי היה סגור בס?ק?נ?ה פ?רו?נ?ס, קיר מפואר ובו עמודים וגומחות לפסלים. גובהו היה כגובה המושבים הגבוהים; מול כל קומה בקיר האחורי הייתה קוויאה (קבוצת מושבים). הס?ק?נ?ה פ?רו?נ?ס נהרס ברעידת אדמה.

      יש בתיאטרון 30 שורות מושבים והוא יכול להכיל עד 5,000 צופים. התיאטרון שרד כמעט בשלמותו ושוקם. נגן בחמת חלילים ומתופף נכנסו לאורקסטרה כדי להמחיש למבקרים את האקוסטיקה. התיאטרון הצפוני קטן בהשוואה לדרומי, ובו יותר מ-1,000 מושבים. כנראה שהתיאטרון שימש למחזות מים בנושא זימה ופריצות, בהם אנשים שחו בעירום (מ?יו?מ?ס). למופעי המיומס הייתה משמעות של פריון.

      הטטרפילון (טטרא = ארבע, פילון = עמוד) היה מבנה מונומנטלי של קובייה שבכל אחד מצדדיה נקבע שער, ובין השערים ניצבו עמודים או פילסטרים אשר תחמו אותם ונשאו את הגג. הטטרפיליה הוקמו בדרך כלל בצמתים חשובים. כאן מהמאה ה-2, בחיבור שבין הקארדו לדקומנוס הצפוני. הטטרפילון חילק את העיר לארבעה חלקים (לא שווים במקרה של ג'רש), ומחלוקה זו נוצר המושג "רבעי העיר". הטטרפילון שוחזר לגובהו המקורי.

      העיר ג'רש ירדן (מערכת וואלה! NEWS , אפרת נקש)
      כותרות העמודים יו?ניות, ועליהן ארכיטרב סביב הפורום הרומי (צילום: אפרת נקש)
      העיר ג'רש ירדן (מערכת וואלה! NEWS , אפרת נקש)
      השער הדרומי בחומת העיר העתיקה. הדרך ממנו מובילה לכיכר ששימשה כפורום, דהיינו, רחבת שוק (צילום: אפרת נקש)

      יהודים בפראיה - יהודה שמעבר לירדן

      גבולות הגלעד הם נחל חשבון בדרום ונחל ירמוך בצפון. בעבר הרחוק ישבה באזור אוכלוסייה כנענית, העמים מדיינים, אמורים ומואבים. האזור היה מיושב על-ידי יהודים כבר בימי בית ראשון. לפי מפת ההתנחלויות, ג'רש נמצאת בגבול שבין התנחלויות השבטים מנשה וגד.

      היישוב נכחד בחלקו הגדול על-ידי חזאל מלך ארם במאה ה-9 לפנה"ס, לאחר מכן על-ידי תגלת פלאסר השלישי במאה ה-8 לפנה"ס, והתושבים הוגלו לאשור. שתי המהלומות שספגה האוכלוסייה בגלעד גרמה להתדלדלותה. אולם באזור זה נותרה אוכלוסייה שמעולם לא עזבה את האזור, ובכללם בני טוביה, משפחת אצולה יהודית (טוביה העמוני מוזכר בתנ"ך, התנגד לשיקום חומות ירושלים על-ידי נחמיה, ושרידי האחוזה/ארמון של טוביה נמצא בדרום הגלעד, מדרום-מערב לעמאן).

      בתקופת שיבת ציון, שבי ציון חזרו בעיקר לאזור ירושלים והקימו את פחוות יהוד. בתקופה ההלניסטית, בשנת 332 לפנה"ס, האזור נכבש על-ידי אלכסנדר מוקדון, אז הצטרפה אוכלוסייה יוונית - חיילים משוחררים ויוונים אחרים, שבנו ערים לפי צרכיהם במבנה יווני. אחרי מותו של אלכסנדר מוקדון, משנת 301 לפנה"ס, האזור נשלט על-ידי התלמים שמרכזם היה במצרים, ומשנת 200 לפנה"ס שלטו הסלבקים שישבו בסוריה.

      בתקופה הסלבקית פרץ מרד החשמונאים. הצלחותיו של יהודה המכבי בקרבות היו מזהירים, ובשנת 163 לפנה"ס יצא לכמה מסעות צבאיים, כדי לסייע לישובים יהודאים שנקלעו למצוקה בעבר הירדן, כבש את יעזר ואת בנותיה, ואת דתימה (בני דעון). יהודה המכבי הביס את הסלבקים, הנכרים הרגישו מאוימים, והישובים היהודאים נכנסו ללחץ. היישוב היה מצומצם, אך הייתה המשכיות בהתיישבות היהודאית בעבר הירדן.

      מכאן ואילך הישוב החל לגדול. יוחנן הורקנוס כבש שטחים בעבר הירדן: באזור מדבא וחסבן, שלא רחוקה ממנה, וחבל הארץ בצפון הגלעד החל להיות בשליטת החשמונאים, אולי כבר בימי יונתן שקדם ליוחנן הורקנוס, אך לכל המאוחר בימי יוחנן הורקנוס הראשון. נוצר גוש התיישבותי יהודאי רחב ומשמעותי. לימים יוסף בן מתתיהו קרא לאזור היישוב היהודאי בתקופת הבית השני פ??ר?אי?ה, שמשמעותה יהודה שמעבר לירדן.

      אלכסנדר ינאי, בנו של יוחנן הורקנוס, כבש שטחים רבים (בשנת 90 לפנה"ס), והפך את ממלכת החשמונאים למעצמה כמו בימיו של דוד. לקראת שנת 70 עברו יהודאים שחשו באיום הרומי לעבר הירדן המזרחי. אלכסנדר ינאי רדה באוכלוסיית הערים, כאשר גבה מסים גבוהים.

      העיר ג'רש ירדן (מערכת וואלה! NEWS , אפרת נקש)
      התאטרון הרומי הדרומי בג'רש (צילום: אפרת נקש)
      העיר ג'רש ירדן (מערכת וואלה! NEWS , אפרת נקש)
      הפורום הרומי בכיכר סגלגלה ממנה יוצא הקארדו צפונה, ברקע העיר המודרנית (צילום: אפרת נקש)

      פסיפס עם מנורה, שופר ושמות בני נוח

      אחרי כיבוש פומפיוס, שנשלח על-ידי הסנט הרומי, בשנת 63 לפנה"ס, התארגנו 10 ערים יווניות בדקפוליס, התארגנות פוליטית נגד העריצות החשמונאית (לא תמיד היו 10, אך נקראו דקפוליס), וביניהן: גרסה (ג'רש), פילדלפיה (עמאן), פ??ל?ה (פחל), גדר או גדרה (אום-קיס), היפוס (סוסיתא) וסקיתופוליס (בית שאן) - הגדולה ביותר והיחידה ממערב לירדן. ההתארגנות בדקפוליס הייתה תחת השליטה של האימפריה הרומית, אך הערים הוקמו קודם לכן.

      פומפיוס דרש להחזיר את כל השטחים שאלכסנדר ינאי כבש, וקבע שאזור יהודאי יהיה זה שהיה בו רוב יהודאי, ואזור עם רוב נכרי (שלא גוייר) הוחזר לריבונות נכרית. פומפיוס ניתק את אזור החוף, נתן את אזור שומרון לשומרונים, מואב וחלקים ממזרח לירדן. אדומיאה, יהודה והפראיה נותרו עם רוב יהודאים בממלכה חשמונאית.

      בפראיה נותר ישוב משמעותי ורצוף עד למרד הגדול. בשנת 68 לספירה אספסיאנוס הביס את היהודאים שברחו לאזור ים המלח. נותרו מעט ישובים עוד 70 שנה, עד למרד בר כוכבא. מן התקופה שבין המרד הגדול (70 לספירה) למרד בר כוכבא (135 לספירה) ואילך, נזכרים במקורות רק ישובים בודדים בעבר הירדן שבהם התגוררו יהודאים: גדר, חמת גדר, בוצרה, חמתא דפחל, חמתן, ג'רש, מכוור, צוער, מידבא, גבלה, רקם ואסיא.

      עבודת המחקר של ד"ר נחום שגיב התחקתה אחר עקבות הישוב היהודי בפראיה: ממצאי כלי אבן, גלוסקמאות, מטבעות, נרות, בית כנסת בג'רש ומקוואות נבחנו במוזיאונים, ומהם צוירה מפת הישובים בפראיה. כנראה שהיו כמה עשרות אלפים יהודאים באזור.

      בג'רש התיישבה אוכלוסייה יוונית כנראה במאה ה-2 לפנה"ס, ובמאה ה-1 התחילו להקים עיר מתוכננת עם קארדו, שני דקומנוס, טטרפילון - מונומנט יווני ובו ארבעה שערים ופורום. בעיר נבנו מקדשים ותאטראות, וחומה שהקיפה שטח של 840 דונם (מחצית מבית שאן). זו הייתה עיר נכרית שישבו בה יהודאים, שרובם הגיעו אחרי כיבושו של אלכסנדר ינאי בשנת 90 לפנה"ס.

      היהודאים היו מיעוט, אך זכו ליחס מכובד. כשפרץ המרד הגדול בשנת 66 לספירה, איפשרו ליהודאים לעזוב בלי לפגוע בהם. הישוב חודש אחרי מרד בר כוכבא (בשנת 135 לספירה).
      שרידי בית הכנסת בג'רש הם מסוף המאה ה-4, ופונה לכיוון מערב - ירושלים (החל מסוף המאה ה-3 היו בתי כנסת שכיוונם התייחס לירושלים). בבית הכנסת נמצאו פסיפסים, אחד מהם מתחת לאפסיס הכנסייה היושבת מעליו, שכוסה בעפר על ידי הירדנים. בפסיפס מנורה, שופר וכתובת ביוונית שבה רשומים שמות בני נוח, וכתובת בעברית של ימי בית שני, בכתב יהודי מרובע: "למקום הקדוש יותר, אמן סלע, שלום לבית הכנסת", ולידם ענפי זית ויונה. שיירת חיות ועופות עולים בזוגות בדרכן אל התיבה. הסצנה של נוח והמבול היא סצנה של הצלה, שהייתה מקובלת בפסיפסים בתקופה הביזנטית.

      בול דואר אוויר ישראלי היונה של נח מפסיפס שרידי בית הכנסת בעיר ג'רש (אתר רשמי , ויקיפדיה)
      בול דואר אוויר ישראלי היונה של נח מפסיפס שרידי בית הכנסת בעיר ג'רש (צילום: ויקיפדיה)
      העיר ג'רש ירדן (מערכת וואלה! NEWS , אפרת נקש)
      הטטרפילון בהצטלבות הקארדו עם הדקומנוס הצפוני (צילום: אפרת נקש)

      "שלום על כל ישראל אמן אמן סלה"

      במערב של האולם המרכזי נמצאה כתובת עברית בפסיפס ובה כתוב: "שלום על כל ישראל אמן אמן סלה פינחס בר ברוך יוסה בר שמואל ויודן בר חזקיה". אלו היו כנראה התורמים לשיפוץ בית הכנסת.

      יתכן שהמקום הפך לכנסייה כתוצאה מהחוק הביזנטי, שקבע שאם ניזק בית כנסת לא יתוקן אלא יעבור להיות רכוש הכנסייה.
      ליד בית הכנסת ישנם שרידים של שני מקוואות טהרה: בורות מטויחים בנפח של לפחות 40 סאה, אליהם יורדים במדרגות מטויחות.

      בשנת 530 הפך בית הכנסת לכנסייה, אז הוקמה בימה בצד המזרחי, נבנה אפסיס מעוגל בצד המזרחי, והאולם היה במבנה בסיליקלי עם עמודים. ג'רש נפגעה ברעידת האדמה של שנת 749.

      באתר של אפרת נקש תוכלו למצוא תמונות נוספות מטיולים בירדן