שרב חורפי: חצי יום עבודה, חצי יום טבילה

הוראות הפעלה ליום שרב: על הבוקר אתם מכסים את הטלפון בנייר דק, מתקשרים לבוס שלכם ובקול חלוש ומנוכר מודיעים לו שאתם חולים. באותו קול אתם גם מתקשרים לבית הספר ואומרים שהילד לא יגיע, כי בדיוק היום הוא התמנה להיות השושבין של דודה שמתחתנת.

אז למה ככה, בשקרים? כי יום שרבי באמצע החורף הוא כמו יהלום שמוצאים במקרה בתוך שלולית. הרי לא תתנו לו לחמוק מכם.

אהה, אתם מוסריים מדי? (ובכלל, בזמן האחרון נראה שכולם מוסריים מדי) פשוט חתכו מוקדם מהעבודה, בשעת צהריים יוקדת, וסעו אל מקור הטבילה המועדף עליכם: חוף ים מגניב או מעיין קריר שיסיר מכם את שאריות הפוך שדבקו בכם.

עין משוטטים: רשמו בווייז "רחוב לוטוס 15" ותגלו שהעיר שלכם יודעת להפתיע אתכם. כן, מסתבר שלא מעט חיפאים אינם מכירים את עין משוטטים - מעיין ציורי, פסטורלי וממכר שמצוי במעלה נחל שיח. אז מחנים מול בית מספר 15, מחפשים שביל בלב החורש שמוביל מערבה, מתמסרים לו ואחרי כמה מאות מטרים מגיעים אל המעיין היפה, ששורת ברושים קטנה נטועה לצדו. ואיפה העיר? פשוט נעלמה. ככה, ב"פוף" קסמי מפתיע.

בריכת המים החיצונית קרה ולצדה פינות זולה ציוריות להפליא. הבריכה הפנימית, בתוך מערה קטנה, קרה עוד יותר, ברמה של צווחות. כיף גדול.

החוף של תל שקמונה: בין אם בחרתם עבור הטבילה הימית שלכם את הפייבוריטים הקבועים, כמו חוף דדו זמיר או חוף הכרמל, סעו גם אל תל שקמונה. הוא מהווה נקודת תצפית נהדרת על הים, במיוחד לקראת שקיעה. התל מתנשא לצד חוף מפורץ ובתולי יחסית, ובחפירות ארכיאולוגיות שנערכו על גבעה גבוהה זו נמצאו שכבות ישוב רבות. טבע, היסטוריה, ים ודמיון מודרך. מה עוד צריך?
הגעה: סמוך למכון לחקר ימים ואגמים בחיפה (יש להגיע מדרך יוברט האמפרי)

שכשוכים בגן לאומי ירקון: טוב, לא רק לתל אביביים, אלא גם לפתח תקוואים (אם אתם בכלל קיימים) ושאר תושבי גוש דן. כך או אחרת, לנחל הירקון עדיין לא נכנסים, אבל לפני שנים ספורות נחנכו בגן לאומי ירקון (מתחם תל אפק) בריכות שכשוך נהדרות לילדים קטנים, וגם למבוגרים שרוצים לגנוב טבילה, בקטנה.

ולצד כל אלו, זורם לו פלג מים חמוד להפליא - שגם בו אפשר להרטיב ישבן ולהרגיש אקזוטיים. לכם לא נותר אלא להכין המון פינוקים לפיקניק ארוך, ומומלץ גם לטייל ב"שביל החצבים" החדש, החולף לצד רחוב רומי קדום, מפעל מים מנדטורי, אגם גדול וכמובן - המבצר האימתני שחולש על הכל.
הגעה: בין צומת גנים שבפתח תקווה לראש העין, ממספר 483. מבוגר 29 שקלים, ילד 15 שקלים. פתוח בשעות 8:00-16:00.
השכנים של חוף תל ברוך: חוף תל ברוך תמיד מספק את הסחורה הטובה, אבל אחרי הטבילה שלכם, מומלץ ללכת דרומה, לכיוון תחנת רדינג, או צפונה, לעבר מצוק הכורכר הגבוה, ולהכניס אצבע במפרצונים בקטנים והיפים. שימיו לב: הרחצה במקום אסורה, אז רק אצבע, או שתיים.
הגעה: מדרך נמיר לרחוב צבי פרופס.

עין צור: מתחת לאף של תושבי זיכרון יעקב, בנימינה ואפילו חדרה הדרומית, מסתתר גן עדן יפהפה ופסטורלי במרחק נגיעה מגני הנדיב המתויירים לעייפה. מדובר בעין צור - מתחם שמאכלס בהרמוניה מעיין קטן, בור טבילה חמוד, בריכת מים גדולה ורדודה, ניקבה אפלולית, בית מרחץ רומאי שנחפר פה ואפילו מפל מלאכותי גמדי - אבל דומיננטי. נשמע לכם מוזר להיכנס לבור מים? ביום שרבי, טבילה בו עם הילדים תהיה הדבר הכי מצחיק וכיפי שתמצאו באזור הזה.
הגעה: מכביש 652, בין בנימינה לזיכרון יעקב, יש שלט שמוביל לחניון שממנו צועדים מעט עד עין צור. החניון מצוי ליד בית ספר אורט.

חוף נווה ים: אם עדיין לא ביקרתם בחוף הזה, ליד עתלית, יהיה לכם קשה להאמין שלא עשיתם זאת עד כה. הוא יפה, הוא דרמטי, הוא מפציר במבקרים בו לצאת להליכות ארוכות לצדו והוא גם מלא בהפתעות. לצד החוף, שנראה כסהר, יש חצי אי שכיף לטפס עליו, תעלת מים שמפרידה אתכם מהעולם, בריכות טבילה קטנות ואישיות שמתחבאות בקפלי הכורכר ומה לא.
הגעה: מכביש החוף (מספר 2) פונים למחלף עתלית, ונוסעים בהתאם לשילוט.

עין ספיר: מעיין בשרב זה מצוין. גם מערה בשרב זה מצוין. רוצים גם וגם? בואו לגלות את אחד המעיינות השווים בז'אנר: עין ספיר. כאן, בפאתי מושב אבן ספיר שבהרי ירושלים, חבוי מעיין הנובע מתוך מערה, ואת הכל סובבות פינות זולה שסתלבטנים ישמחו לאמץ בחום.

ופיזיקה בסיסית לסיום: מעיין + מערה = קור עז. בקיצור, מעיין לאמיצים בלבד. כל השאר מוזמנים להתפנק עם פק"ל קפה ליד המים.
הגעה: נכנסים למושב אבן ספיר מכביש 396, מממשיכים כ-150 מטר ופונים ימינה בפנייה השנייה. בצומת הבא פונים שמאלה, גולשים בירידה כמה עשרות מטרים ומחנים ליד מבנה תעשייתי. יורדים לעמק וצועדים כמה מטרים עד למעיין.

חוף ירושלים: כן, היינו חייבים לתת את הדאחקה הזו. פשוט לא יכולנו להתאפק. הבנתם? ירושלים? חוף ירושלים?
אבל למה לא בעצם? 45 דקות מעיר הקודש ויש לכם ים תל אביבי שוקק. מסתבר אפילו שחוף ירושלים הוא חוף הרחצה הרשמי הראשון של תל אביב. הוא קרוי בשם זה כמחווה לאיחוד ירושלים. יאללה, תהיו מאוחדים ובואו לבקר.
הגעה: מול בית האופרה, בטיילת של תל אביב.

הסחנה (גן לאומי גן השלושה): האם אתם מסוגלים לדמיין את הסחנה ללא בני אנוש? בלי מנגלים, בלי מוזיקה, רק אתם ומי הטורקיז, בריכות הטבילה, המפלים, טחנת הקמח הציורית וגם הדגים הערסים האלה שנותנים ביסים בכפות רגליים ולא מרפים.

אז באמת שאין צורך לדמיין, כי רק חכמים, כמוכם, יגיעו לסחנה בחורף. ואתם יודעים מה - המים אפילו לא קרים. למעשה, הם נוסעים כל השנה בטמפרטורה קבועה של 28 מעלות. למעשה, המבינים האמיתיים מגיעים לסחנה בימים הכי קרים והכי גשומים בשנה, נכנסים למים החמימים ומרגישים... ובכן, כמו מי שמבינים.
הגעה: על כביש מס' 669, בין צומת השיטה לבית שאן. שעות 8:00-16:00. 40 שקלים לאדם, 24 שקלים לילד.

חוף דור: אם תביטו במפה, תגלו שקו אווירי ישר מחבר בין עפולה לחוף דור. אז נכון, אם אין לכם מטוס קל, קו אווירי לא יעזור לכם, אבל גם נסיעה ברכב לא תהיה ארוכה מדי. החוף היפה מתהדר בכמה איים (ויש להם אפילו שמות: דור, חופמי ושחפית למשל) ומים רדודים-רדודים, שבהם אפשר ללכת ברגל כמעט עד קפריסין.
אז בואו בזוג, קחו לעצמכם מפרצון קטן, ודברו באמת. בלי סידורים, ובלי סיפורי מהעבודה. דיבור רומנטי, כמו פעם.
הגעה: בצומת פוריידיס פונים צפונה בכביש 4 ושמאלה (מערבה) לכביש 7011.

גן לאומי אשכול (הבשור): בטן-גב-שכשוך-בטן-גב-שכשוך. זה כל מה שאתם צריכים ביום חמסין. אז בשביל זה שווה לכם להדרים מעט, ולהגיע אל נווה המדבר רחב הידיים, המשתרע על פני 3,500 דונם של מדשאות ושאר מרחבים פתוחים. את השכשוך שלכם תערכו בבריכות טבילה רדודות שמתאימות במיוחד לפעוטות. אלו מצויות לצד האגמים המלאכותיים – שנראים כמעט טבעיים. ככה יפה פה. ופיקניק, אל תשכחו להצטייד ליום שלם של פיקניק.
הגעה: נוסעים מצומת גילת מערבה על כביש 241, סמוך לישוב אורים.

החוף בפארק אשקלון: אין אשקלוני שלא מכיר את החוף הקטן והאינטימי של גן לאומי אשקלון - הנחשב לחוף בוטיק אמיתי. אבל מתי בפעם האחרונה באמת ביקרתם בו? ובכלל, במרחב רחב הידיים הנושק לו, שבו שרידים ארכיאולוגיים רבים? זה הזמן שלכם לכפר ולהגיע.
הגעה: בקצה המערבי של שדרות בן גוריון פונים דרומה, לפי השילוט. שעות פתיחה 8:00-16:00. הכניסה ברגל לתושבי אשקלון ללא תשלום (או 20 שקלים לרכב לתושבי אשקלון).

שמורת טבע נחל שניר (חצבאני): הכי לא סודי, אבל הכי שווה באזור. בשמורת הטבע הרטובה הזו תשכשכו את עצמכם לדעת. עוד פלג מים, עוד מסלול רטוב, עם מפלון גועש. רק תבקשו. ככה, באמצע החורף. דפדפת המידע שתקבלו בכניסה תכוון אתכם היטב אל מסלולי הטיול, כולם קלים וקצרים יחסית, וכולם כוללים בריכות שכשוך מלאכותיות לצד הליכה בנחל עצמו, הזורם בעוצמה מפתיעה. אירופה זה כאן, מטר וחצי מקריית שמונה. רק אל תשכחו להצטייד בנעליים להליכה במים ובבגד ים.
הגעה: הכניסה לשמורה נמצאת כחמישה קילומטרים מצומת המצודות (בקריית שמונה), על כביש 99. 29 שקלים למבוגר, 15 שקלים לילד. שעות פתיחה: 8:00-17:00.

חוף אכזיב: העובדה שאתם מתגוררים בקריית שמונה (או במטולה או בשאר יישובי אצבע הגליל) פועלת לטובתכם בכל הקשור למעיינות, נחלים ושאר שכשוכיות. אבל בחיים אי אפשר גם וגם - לכן אם תרצו ים אמיתי, תגלו שהחוף הקרוב ביותר מצוי בשטח לבנון. אין לכם דרכון זר? תשקיעו בנסיעה לא קצרה עד חוף אכזיב. הוא שווה זאת. יש באזור זה גם מפרצונים יפים ואינספור נקודות טבילה.
הגעה: כביש מס' 4, צפונית לנהריה.

* שימו לב: עונת הרחצה עדיין לא החלה, וכניסה לים ללא שירותי הצלה מסוכנת. מה נשאר? טבילת רגליים, בקטנה. בכל זאת, חורף...