מתחת לאף של הירקון: הפינות הנסתרות שפחות מכירים

בין כל אופנועי השטח הרועמים לצד השדות שבפאתי הוד השרון, צצות לפתע מאחד השבילים שתי בחורות זקופות גו הרוכבות בשלווה על שני סוסים אציליים למראה. לרגליהן מגפי רכיבה ולראשן כובעי רכיבה קלאסיים. כמו סצנה מהסרט "שיער", רק עם פחות מוזיקה.

הן חולפות לידנו ומנידות ראש לשלום. בקטנה, באלגנטיות מרומזת. אני שם לב שאחת מהן עוטה על כפות ידיה כפפות לבנות. הכל מסביב בוץ וטבע וטרקטורונים, והיא - עם הכפפות הצחורות שלה. מלכה אמיתית.

ובינינו - טיול שמתחיל ככה, חייב להיות מפתיע גם בהמשך. אין אופציה אחרת.

לא משנה כמה שנים היית ילד - תמיד יהיה לך חסר ברזומה עוד טיפוס או שניים על גבעות אדירות ממדים. כאלו שאתה מגיע למעלה ומרגיש כמו מלך העולם. והגבעה הזו, שאותה תפגשו היום, תפציר בכם להעפיל אליה. היא מבטיחה - ומקיימת. למעשה, אם לא תטפסו עליה, אין לכם שאיפות בחיים. כלומר יש, אבל הן קשורות לקידום בעבודה ושאר הבלים.

לאחר שמחנים את הרכב בתחילת המסלול, בלב אזור התעשייה נווה נאמן שבהוד השרון, צועדים ברחוב הנגר צפונה, ופונים מערבה (שמאלה) בדרך הים. את הדרך מלווה גדר לבנה, אטומה, שמחביאה מאחוריה פארק אקולוגי רחב ידיים שנמצא בהקמה.

הדרך תיקח אתכם בין שאריות של שלוליות מגשמים קודמים, אל עבר הר אורבני אדיר ותלול. בגלגולו הקודם, היה זה הר של זבל, ובדומה לחיריה, הזבל כבר נשכח ושקע מזמן, ומה שנולד ממנו שטיח ירוק-עשבוני, שעליו תמצאו את עצמכם מטפסים. כאשר תבחינו בספה סלונית מרוטה שמאחוריה מבנה אבן וכמה דקלים שחורי-גזע, התחילו לטפס.

למרות התלילות שנראית ממבט ראשון, תגלו שיש כאן שביל רחב ונוח שמסובב את הגבעה בקלילות ומגיע לפסגה במינימום מאמץ. אגב, התלילות הזו לא מפריעה לאופנועני שטח לנסות ולטפס על הגבעה בצד המפחיד ביותר שלה, ובכך לאתגר את כוח המשיכה. בדרך כלל, כוח המשיכה מנצח - והוא עושה זאת די בהומור.

כשמגיעים למעלה מבחינים במה שהסתירו הגדרות הלבנים: וואו! באמת וואו! מדובר בפארק הוד השרון, הנמצא בשלבי הקמה מתקדמים, ומכאן תבחינו היטב בבריכת מים, גשרונים, מרפסות תצפית ושאר אלמנטים שחיים יחדיו בהרמוניה.

היופי הזה מסתיר מאחוריו חשיבה אקולוגית מרתקת. הבריכות הללו נועדו להיות חלק ממערך השיפור של איכות מי הקולחים של הוד השרון וכפר סבא הסמוכה. כיצד זה קורה? לא הרחק מהפארק מצויים "האגנים הירוקים" - בריכות שבהן ניצבות מזרקות רבות שמסחררות את המים (אפשר להבחין בהן מראש ההר). הבריכות מאכלסות צמחי מים רבים ובתחתיתן ישנן אבנים קטנות שעליהן מתפתח עם הזמן מצע של חיידקים שמנטרלים מזהמים שונים. איך הם עושים זאת? פשוט אוכלים אותם. כן, אלו ככל הנראה חיידקיים ידידותיים, עם כי לא ממש אניני טעם.

מי שעומדים מאחורי הפרויקט הם רשות נחל הירקון וקק"ל, ובעתיד הקרוב יתווספו לו גם מסלולי הליכה, לצד שלטי ההסבר שכבר כיום ניצבים בשטח.

בכל מקרה, אחרי התצפית הזו מגיעים לפסגת ההר, ומקבלים מבט מזוקק על העולם - השומרון במזרח, מישור החוף במערב, וכל מה שביניהם. כאן גילינו שאנחנו די חורנים - כי יש מי שהגיעו לפה מצוידים בכיסאות מתקפלים ובבירות צוננות, רק כדי לשבת מול הנוף שעה ארוכה.

מעל השדות שלא נגמרים דואים עופות דורסים, מחפשים אחר טרף מזדמן, בדמות עכבר שלא דאג להסוות את עצמו מספיק טוב. בצד הדרומי של הגבעה מישהו יצר ספק-פסל ספק-אנדרטה של אופניים הנדמים כתלויים באוויר. באמת שיפה פה, במיוחד בשישי בשעות בין ערביים.

מראש הגבעה תוכלו בקלות להבחין ביעד הבא, וחשוב לעשות זאת מכאן, כדי לא להתברבר. הביטו דרומה וגלו תל נמוך שבו שיחי צבר ומאחוריו ערוץ נחלץ. זהו תל נחל קנה, ולשם צועדים עכשיו. יורדים מהגבעה באותה הדרך, הולכים מערבה ואז דרומה, עד שמגיעים למבנה דו-קומתי הרוס למחצה, הניצב בלב שדה.

בעבר שגשג כאן פרדס בשם "בחר-יה", וכל מה שנותר ממנו כיום הוא בית הפרדס הזה. הוא נטול גג ברובו, חלק מקירותיו שבורים, המדרגות לקומה השנייה רעועות ומסוכנות, אבל הוא בהחלט מצית את הדמיון - כמו מבנים נטושים רבים שצצים משומקום. אז להיכנס לא מומלץ (אלא אם יש לכם ביטוח חיים טוב), וכל מה שנותר הוא להצטלם על רקע המבנה הקצת סוריאליסטי הזה.

נפרדים מבית הפרדס, פונים מזרחה (שמאלה), ולאחר דקה וחצי מגיעים אל תל נחל קנה. זהו תל גמדי, שבמרכזו כוורות עם דבורים מלאות תזזית, שלא יודעות שחורף עכשיו ובעצם צריך לנמנם.

כאן, לצד סבך אדיר וצפוף של קנים, חשפו ארכיאולוגים שרידי יישובים החל מתקופת הברונזה הקדומה (3,300 לפני הספירה) ועד לתקופה הביזנטית (המאה השביעית לספירה). בין השאר, התגלו פה גתות יין מתקופת המקרא וגם קבר מתקופת הברונזה, שבו ראשי חנית וראש חץ. את השרידים הללו לא תראו, ולכן תיאלצו להאמין לשלט ההסבר במקום.
יורדים מהתל לכיוון ערוץ הנחל שלצדו שדרת אקליפטוסים.

צועדים מעט מזרחה ופוקחים עיניים היטב כדי לא לפספס "חור" שנפער בסבך ומגלה את מימיו הזורמים של נחל הדר, שופעים וצלולים. הנחל הזה, המשמש אחד מיובלי הירקון ושמו מרמז על פרדסי העבר שהיו כאן, יספק לכם נקודת אתנחתא לפני סיום המסלול. יופי של זולה סודית.

מכאן הדרך לרכב קצרה, ואף טומנת בחובה קינוח נוסף: הליכה לצד האגנים הירוקים, המנקים ומטהרים את מי נחל הדר לפני שהם מגיעים לירקון. את האגנים הללו ראיתם מראש ההר, זוכרים? הנה, עוד הבטחה שההר הזה קיים.

איך מגיעים: בין אם מגיעים להוד השרון מכביש 40 ובין אם מכיוון כפר סבא - פונים מערבה לרחוב החרש שבאזור התעשייה של נווה נאמן, ומחנים בפינתו הדרומית-מערבית של רחוב הנגר. כאן מתחיל ומסתיים המסלול, שאורכו כ-3.5 ק"מ.

לא לוותר: אם יש לכם עוד כוח וחשק, צעדו לאורך נחל הדר מערבה ודרומה, עד לירקון, בקרו בגשר פרחויה היפה וגלו פינות נסתרות ופרטיות בהחלט. מומלץ להצטייד במפה, אבל גם ללכת לאיבוד זו אופציה בהחלט שפויה. בקטנה.

לעשות רושם על החבר'ה: פרדס בחר-יה, שלצד המבנה ההרוס שבו חלפתם, נולד בשנת 1905 והיה ככל הנראה הפרדס העברי הראשון בין חדרה לפתח תקוה. אבל לא רק תפוזים היו פה: הפרדס הגדול שימש גם כתחנת ניסיונות שבו אוקלמו זנים חדשים של פירות, כולל תפוחים ושזיפים.