מתחת לאף: חופשה חורפית במרחק חצי שעת טיסה מישראל

19 מעלות בשיא החורף, שמש זורחת מעל חופים יפים, בתי קפה תוססים ומופעי תרבות. נשמע מוכר? לא מדובר על תל אביב בינואר. חצי שעת טיסה מפה יש מקום שמציע את כל אלה אבל עם ניחוח אמיתי של אירופה, של חו"ל. קפריסין, האי השכן לנו רוצה שתגיעו לבקר בו גם בחורף ובדומה לישראל, הוא מציע מגוון מפתיע של נופים, פעילויות וסוגים שונים של מזג אוויר הדחוסים בתא שטח קטן. וזה חלק מהקסם שלו: בחורף ניתן לגלוש במורדות אתרי הסקי של הרי טרודוס בפנים האי, ולסגור את היום עם בירה אביבית על הים במרחק 40 דקות נסיעה.

בקפריסין תרגישו היטב את הים-תיכוניות החמימה, שרוב הישראלים מכירים ואוהבים. המוזיקה היוונית בוקעת מכל טברנה, החלו?מי אלוהי (עוד נחזור אליו) ומשקה הזיווניה - מעין גראפה מקומית - משכיח את כל הצרות. ולמרות התחושה המוכרת, אנחנו בחו"ל. זו לא רק השפה הזרה או הנסיעה בצד שמאל של הכביש, זו גם התרבות, הנצרות שנוכחת בכל פינה, המורשת הבריטית ואפילו הכיבוש הטורקי, שעולה כמעט בכל שיחה עם המקומיים. קשה לחשוב על ארץ יותר דומה לנו ובכל זאת תרגישו היטב שאתם לא בבית.

כמעט 100 אלף תיירים מישראל ביקרו בה ב-2015, זינוק לעומת 70 אלף שהגיעו אל האי בשנה החולפת. אתם יכולים לעשות את הדרך בהפלגה, או באמצעות שלוש חברות תעופה המפעילות טיסות סדירות: אגיאן אירליינס היוונית, up של אל על וארקיע. הדרך הנוחה ביותר להתנייד בחורף היא באמצעות רכב שכור. בחורף זה זול במיוחד: רכב אוטומטי עולה בערך 22 יורו ליום, והרישיון הישראלי תופס. צריך רק להסתגל לנסיעה בכיוון ההפוך, עשו זאת בזהירות. הכבישים לא עמוסים מדי והנהגים אדיבים. בכל זאת, חו"ל. ניתן גם לנוע באמצעות אוטובוסים שיוצאים מהערים לכפרים המרכזיים, אך תדירותם נמוכה יותר בחורף.

תשכחו מאיה נאפה הקייצית ותנו צ'אנס לקפריסין אחרת. לאחר שתגיעו ללארנקה, שער הכניסה למדינה מהאוויר ומהים, צאו לטייל לאורך הטיילת היפה ואל תשכחו את מסעדת אלאסיה שמגישה מזה קפריסאי, ארוחה המורכבת מסדרה לא נגמרת של מנות שחלקן מטוגנות וכולן מצוינות. גבינות, בשרים, פירות ים – הכל הולך כאן, וכמעט הכל טרי ומענג. לחובבי ההיסטוריה כדאי לבקר בכנסיית סנט לזרוס שנבנתה במאה ה-9. על פי האמונה הנוצרית ישו החיה את לזרוס, ובמרתפיה הוא נקבר בפעם השניה והאחרונה. מכאן אפשר להמשיך לנקודה יהודית ישראלית – אנדרטה שהקימה ישראל לזכר הקפריסאים שסייעו לניצולי השואה שנכלאו במחנות הבריטים בדהקליה.

אחרי חצי יום בלרנקה, אפשר להמשיך לאורך כביש החוף הקפריסאי A5 מערבה, אל עבר האתר הארכיאולוגי של קוריון העתיקה, כמה עשרות קילומטרים מערבית ללימסול. תמצאו שם אמפיתאטרון מרשים המשקיף אל הים, ומומלץ מאוד לנסות את הפלא האקוסטי המתרחש כשעומדים במרכזו. במתחם תמצאו גם את בית יוסטוליוס, בית מגורים פרטי מהמאה החמישית כשלצדו פסיפס נוצרי עתיק ומרשים.

קפריסין מציעה מגוון מרשים של אפשרויות לינה, החל מאירוח כפרי ומלונות קטנים ועד מלונות פאר חדישים ומפנקים, המצוידים היטב ומחזיקים גם בספא מפנק. לחובבי היוקרה כדאי לסיים את היום במלון הסוויטות המרווח קולומביה ביץ' ריזורט במפרץ פיסורי, מלון חמישה כוכבים מוקפד המשקיף על הים. בצמוד לו נמצא אגף נוסף השייך לאותה הרשת ומציע חדרים ברמת ארבעה כוכבים. במלון ספא נפלא ובריכה שחלקה מקורה ומחומם וחלקה פתוח, כששער חשמלי מפריד ביניהם. במקום גם מסעדות נפלאות, עם פירות ים ובעיקר תמנון שלא מהעולם הזה.

בבוקר ניתן לצאת ולבקר באחד המפעלים המסורתיים המייצרים את גבינת החלומי - הגאווה הלאומית של קפריסין, והגרסה המקומית שונה מכל מה שטעמתם בישראל. הגבינה הזו, שעשויה על פי רוב מחלב עזים, מובחנת בכך שהיא שומרת על מרקמה ולא נמסה אפילו בטיגון על המחבת. כמה שניות על הפלנצ'ה מכל צד, קצת שמן זית, וזהו. החלומי מהווה חלק כמעט בכל ארוחה קפריסאית וטוב שכך. היא שזורה כל כך בתרבות המקומית עד שהקפריסאים נאבקו להעניק לה תקן לפיו רק חלומי שמיוצר בקפריסין בשיטות מסוימות ובהרכב מסוים ראוי להיקרא חלומי. ממש כמו שמפניה או קוניאק.

משם אפשר להמשיך לפטרה טו רומיאו, או בשמו הנוסף סלע אפרודיטה על אם הדרך בין לימסול ופאפוס, שם על פי המיתולוגיה התגלתה אלת היופי אפרודיטה. בקרבת מקום נמצא גם הריזורט Aphrodite hills , שבו מלון וגם מועדון גולף עם מסלול רחב ידיים, אחד מני רבים באזור שמרוויחים מהמורשת הבריטית של האי.

ממשיכים לפאפוס, שם ניתן לעשות סיורי אופניים לאורך החוף ובפנים העיר. אפשר לעצור לצהריים בטברנת seven st georges ולטעום את הקלפטיקו, או בתרגום חופשי "בשר גנוב". הוא קרוי כך מפני שאת הטלה מבשלים בתנור סגור ובעבר אף קברו אותו באדמה, באופן שכולא את העסיסיות. תכונה זו קרצה גם לגנבי הבקר, שביקשו לבשלו מאוחר יותר מבלי שהאש והעשן ימשכו תשומת לב מיותרת.

גם פאפוס מציעה מלונות מודרניים ומיוחדים, כמו מלוןALMYRA שברבים מחדריו המרפסת נפתחת ישר אל החוף. גם כאן תמצאו אגף ספא מענג ובעיר יש גם קניון גדול לחובבי השופינג. כאן גם ניתן לבקר בטברנה מסורתית כגון FETTAS, ולראות ריקודים מסורתיים ומרשימים כשהרקדנים מפזזים להם עם מגדל בן 8 כוסות על הראש. האוכל, עם זאת, מרשים קצת פחות.

שום טיול בקפריסין אינו שלם בלי ביקור בהרי טרודוס. אפשר להזמין טיולי יום להרים מהמלון, עם מדריך, בעלות של כ-25 עד 30 אירו לאדם. בהרים אפשר ליהנות בחורף מאתרי סקי אבל גם מכפרים ציוריים ומסורתיים כמו אגרוס ואומודוס, שבו חובה לבקר במסעדת KATOI שעושה הכל פשוט אבל נכון. קחו מעיל, גבוה וקריר שם. בהרים ניתן למצוא גם יקבים וזנים שאופייניים לאי, בהם למשל יין הקומנדריה המתקתק העתיק שמוזכר אפילו במסכת כריתות בתלמוד כ"יין קפריסין", ומיוצר עד היום. החוויה בכללותה שונה מאוד מסיור בערים של קפריסין: זהו חלק נינוח ומסורתי יותר של הארץ, עם נופים סלעיים ומיוערים, הרחק מחופי הים של האי.

בלילה מגיעים לעיר הבילויים של קפריסין, לימסול. העיר מציעה שפע של מלונות ברמות שונות, כשאחד הטובים בעיר הוא מלון אמאת'וס. בלילות אפשר לקפוץ למרינה המקומית, להסתובב בין המסעדות האופנתיות ולהתחכך עם המקומיים העירוניים. האוכל, כמו ברוב קפריסין, מצוין.

מי שיספיק, מוזמן לבקר גם בבירה ניקוסיה, שמחלוקת ממש כמו ירושלים של פעם בשל גבול שחוצה אותה בין קפריסין היוונית וזו הטורקית. אפשר בהחלט לצאת לסיור סגווי בעיר ולעבור בין הרחובות, המוזיאונים, המסעדות ובתי הקפה. העלות - 32 אירו לשעתיים. בדרך אתם עשויים לחלוף בצמוד לנקודות ביקורת לאורך הגבול שחוצה את העיר, ולשמוע מקפריסאי יווני על העוולות שגרמו להם הטורקים. בלי קצת פוליטיקה הרי אי אפשר.

קחו לכם רבעה-חמישה ימים של חורף כדי לחוות אתר קרוב-רחוק שנמצא ממש מתחת לאף שלנו הישראלים, ובכל זאת כנראה שלא חוויתם אותו בצורה קצת אחרת, בחודשי החורף. קפריסין קרובה מספיק כדי לתת תחושה של בית, וזרה מספיק בכדי שתזכרו שאתם בחופשה בחו"ל.

הכותב היה אורח לשכת התיירות הקפריסאית