נצא נא אל הבוסתן: טיול בין עצי הפרי ביערות ישראל

בגלל שינוי דפוסי החיים ושחרור האדם מתלות בגידולי עצי הפרי בלבד, הלכו הבוסתנים והוזנחו, ולאט לאט נעלמו מנופי הארץ. אולם ביערות נותרו שטחי בוסתן נרחבים מימים עברו. לכבוד ט"ו בשבט, קבלו כמה הצעות לטיול אילנות מסוג אחר

מערכת וואלה! NEWS
פארק צבי-הנחל בנחל אלכסנדר

בעבר היו הבוסתנים אחד המאפיינים העיקריים של הנוף הארץ ישראלי. ישנן עדויות לקיום טרסות עתיקות בהרי ירושלים, שבהן גידלו עצי בוסתן כבר בשלהי התקופה הכלקוליתית (5,000 לפנה"ס). תרבות זו הגיעה לשיאה בתקופת מלכי יהודה ונמשכה עד אמצע המאה ה-20.

בוסתן הוא מקום שבו מגדלים עצי פרי, צמחי תבלין וירקות. מקור המילה בשפה הפרסית - "ב?ו" שפירושה ריח, ואסטאן - סיומת המציינת תיאור מקום, כמו טורקמניטאן וכורדיסטאן. המילה אינה נזכרת בתנ"ך ונראה כי חדרה לעברית בתקופה המוסלמית הקדומה.

בכל אזור ואזור יצרו בוסתנים לפי תנאי האקלים והמקום. יש עצי בוסתן, כגון תפוח ואגס, שניתן לגדלם רק בערוגות מושקות, ולפיכך ניטעו ליד מעיינות. בגלל דלות המעיינות בהרי הארץ, רוב הבוסתנים של עצי הפרי בארץ ישראל מותאמים לגידולי בעל (ללא תוספת השקיה) והם חלק בלתי נפרד מנופי הטרסות של ההרים. טרסות נבנו מסלעים טבעיים בסביבה הררית והם אפשרו בו זמנית זרימה טובה של מי גשם במדרונות, ניצול מרבי של השטח ומניעת סחף.

בגלל שינוי דפוסי החיים ושחרור המשפחה מתלות בגידוליה בלבד, הלכו הבוסתנים והוזנחו, ולאט לאט נעלמו מנופי הארץ. ביערות קק"ל נותרו שטחי בוסתן נרחבים מימים עברו ובהם גם עצי זית קשישים, עצי שקד ובוסתנים מעורבים. במסגרת השמירה על נופי הארץ, מטופחים כיום כ-22 אלף דונם של כרמי זיתים ותיקים וכ-30 אלף דונם של בוסתנים מעורבים, מאדמית שבצפון ועד יער יתיר וניצנה שבדרום.

לפניכם הצעות טיול להתרשמות מכמה אתרים ובהם עצי בוסתן.


.

טוב לדעת (תוכן מקודם)

צעד תקדימי: החברה שנותנת למבוטחיה מענק כספי

על-ידי WE SURE חברה לביטוח
לכתבה המלאה

שביל הבעל בסטף

אתר הסטף שבהרי ירושלים מחכה לכם במרחק של כמה דקות נסיעה מעין כרם. תמצאו בו שני מעיינות יפים, שמימיהם נאספים ב??בריכות ונשלחים בתעלות אל ערוגות ירק ו?מטעים, בדיוק באותה שיטה שבה פעלו אבות אבותינו. הטיול ב??שביל הבעל המסומן לכל אורכו ב??ח?צים כחולים נמשך כשעה וחצי.

נקודת המוצא לטיול היא רחבת החנ?יה התיכונה של הסטף.

איך מגיעים? מכביש תל אביב ירושלים (כביש 1) פונים דרומה במחלף הראל וממשיכים דרך מעוז ציון לכיוון קיבוץ צובה (כביש 3965). הפנייה לסטף נמצאת במעגל התנועה אחרי היציאה ממעוז ציון. נוסעים בדרך היורדת לרחבת החניה התיכונה.

המסלול: מיד בהתחלה אנו פוסעים בנופי מדרגות חקלאיות. תחנתנו הראשונה היא תחנת הכרם. כאן ניטעו יותר מ?-30 זנים של גפנים, שגדלו בכרמי הבעל ברחבי ארץ ישראל. התחנה הבאה בהמשך השביל היא "תחנת התאנים", שנטועים בה לא פחות מ?-90 זני תאנים. סטף הוא אם כן בנק הזנים הנדירים של עצי הפרי הארצישראליים.
השביל עובר ליד שומרה עתיקה. ב??ימי קדם שימשו שומרות מ?קום מגורים עונתי לחקלאים בעונות הבוערות, ו?מקום לאחסן בו יבולים וכלים. מעבר ל?שומרה נמצא כרם זיתים, וגם בו זנים נדירים שנאספו מ?רחבי הארץ.
למרגלות הכרם נחשפה גת קדומה מהתקופה הביזנטית ו?ל?ידה חלקה של עצי אלון עתיקים. מחורשת האלונים ממשיך השביל דרך מטעי רימונים ועצי פרי נשירים. עוד מעט ואנו באזור מדרגות חקלאות השלחין, שמקבל את מימיו מ?מעיינות סטף. עתה אפשר לשוטט בין העצים, לבקר בעין ביכורה ו?בעין סטף, ולחזור למקום שבו ה?שארנו את הרכב, מרחק של כמה דקות הליכה במעלה דרך העפר הראשית היורדת לסטף.

בוסתן תאנים בסטף (צילום: באדיבות קק"ל)

פארק איילון (קנדה)

פארק איילון, סמוך ללטרון, הוא אתר בילוי בחיק הטבע. יש כאן שפע אתרים ארכיאולוגיים, חניונים, אגם ועצי בוסתן. עצי בוסתן יפים קיימים בעיקר בחלקו הצפוני של הפארק, ליד תל איילון (יאלו).

איך מגיעים? במחלף לטרון פונים לכיוון מודיעין (כביש 3) ולאחר כקילומטר פונים ימינה ונכנסים לפארק. בכניס פונים שמאלה ונוסעים על פי השילוט לאגם (סימון כחול) וחונים לידו.


המסלול: עמק המעיינות הוא מסלול ההליכה המפורסם ביותר בפארק איילון. המסלול, המסומן בצבע ירוק, עולה בגיא נחמד, עטור עצי בוסתן לרוב. אורכו של הגיא כקילומטר ונותרו בו שרידי עבר מעניינים של העיר הרומית אמאוס (ניקופוליס), ובהם אמות מים, נקבות וקברים קדומים. אל תחמיצו את "הקבר הרומי" - קבר מעניין במיוחד החצוב בסלע מבודד. סמוך לאגם נובע מעיין, השופע מים כל השנה. המים מגיחים מתוך נקבה שדופנותיה מדופנות אבנים. הנקבה היא חלק ממפעל השקיה קדום, כנראה מהתקופה הביזנטית.

עצי תמר ועצי תאנה ליד מעיין התמרים בפארק איילון-קנדה (צילום: באדיבות קק"ל)

נחל אלכסנדר

ליד ערוצי נחלים נותרות לעתים חלקות קטנות ובלתי מעובדות, בדרך כלל משום שהן קטנות מדי לעיבוד מודרני, או בגלל סמיכותן לגדות הנחל. גדות הנחלים הפכו במשך שנים רבות למקומות עזובים שצברו גרוטאות ופסולת חקלאית. בשנים האחרונות מטפלות רשויות ניקוז הנחלים בפינות הללו וקק"ל נוטעת בהן עצי בוסתן. העצים מוסיפים נוי לנחלים, יוצרים רצועת חיץ המפרידה בין השטחים המעובדים לנחל וגם מעניקים בקיץ פרי נהדר.

בנחל אלכסנדר, בין פארק איטליה לפארק צבי-הנחל, נטעה קק"ל עצים רבים של תאנה ותות, המעניקים בקיץ פרי טעים שעומד לרשות המטיילים. אתם מוזמנים "לסמן" את העצים כבר עכשיו.

איך מגיעים? מכביש החוף הישן (כביש 4) פונים לכביש הגישה המוביל לקיבוצים משמר השרון ומעברות. כ-350 מ' מצפון לכניסה לקיבוץ מעברות פונה דרך עפר מזרחה ומגיעה לרחבת החניה שליד הנחל.

המסלול: קל ופשוט ביותר. מרחבת החניה יורדים לנחל, עוברים מתחת לגשר כביש הגישה למעברות (כביש 4 הישן) וממשיכים בדרך הסלולה לאורך הנחל. בדרך רואים את "קטע נחל לדוגמה", שזכה לשיקום רציני. הגשר התלוי, הצבוע ורוד, מעניק נקודת תצפית מעולה על הנחל. מהגשר ממשיכים לאורך הנחל ועוברים בין חניונים ועצי תאנים שכבר הגיעו לממדים מרשימים. המסלול מסתיים בפארק צבי הנחל, מקום המושך אליו את הצבים הרכים הענקים, חוויה לכל מטיייל.

אורך המסלול כ-4 ק"מ (כיוון אחד) והצעידה בו קלה ונוחה. אפשר לגמוע קטע זה בהליכה בשעה אחת. המסלול מתאים מאוד לצעידת בריאות בחיק הטבע וגם לרוכבי אופניים מתחילים. מפארק צבי הנחל, אם לא דאגתם לרכב מאסף, חוזרים את כל הדרך חזרה. לא נורא בכלל.

מטיילים ליד עצי תות נטועים בנחל אלכסנדר (צילום: באדיבות קק"ל)

שביל האלות בפארק בריטניה

בשנות ה-50 ניטעו מטעי חרובים נרחבים בישראל, מתוך כוונה להשתמש בפרי כמקור תזונה לפרות החלב. לשם כך בחרו זן קפריסאי המצטיין בפרי עשיר במיוחד. הנושא לא צלח. התברר שחרובים אינם מועילים לתנובת החלב, אבל המטעים נותרו והפירות מותרים לכל מטייל. אחד הבוסתנים נמצא בשביל האלות שבפארק בריטניה.

איך מגיעים? נקודת המוצא לסיור היא חניון שריגים, החניון המרכזי בפארק בריטניה. החניון שוכן סמוך ליישוב ממערב לכביש מס' 353, ליד סימן ק"מ 24. שלט הכניסה לשביל נמצא כ-300 מ' מהכניסה לחניון.

המסלול: שביל מעגלי חביב באורך כ-2.5 ק"מ. באזור זה צומחים שלושה מיני אלה - אלת המסטיק, אלה ארץ ישראלית ואלה אטלנטית ומכאן שם השביל. השביל עובר בגיא שבו ניטעו עצי חרוב. בהזדמנות זו אפשר גם להתרשם מעצי זית קשישים שצומחים בין הטרסות שבגיא.

פארק בריטניה (צילום: איל שפירא)

בוסתן הקישון

במסגרת שיקום נחל קישון, ניקתה קק"ל את החלקות העזובות ובשנת 2002 החלה לנטוע בהן עצים. בגדה הצפונית של נחל, בין אגם כפר ברוך וכפר יהושע, נמצא בוסתן נפלא שמעניק בקיץ פירות נפלאים. תמצאו בו עצי פרי המאפיינים את הבוסתן הארצישראלי ובהם רימון, תאנה, שקד ותות לבן (כולל זן בעל פירות אדומים).

לעצי הפרי נוספו גם עצי יער מצמחיית הבר של ארץ ישראל - אלה אטלנטית, מילה סורית, מיש דרומי וער אציל. עץ המחט המלווה את הבוסתן הזה הוא טכסודיון דו-טורי, הצומח בר בנחלים ובביצות של דרום-מזרח ארצות הברית.

איך מגיעים? מצומת מגידו נוסעים מערבה בכביש 66 ופונים ימינה בכביש הגישה למושב היוגב. שביל האופניים מתחיל מעט לפני שער המושב בדרך עפר הפונה שמאלה (יש שילוט).

המסלול: דרך העפר יוצאת מכביש הגישה למושב היוגב ופונה צפונה. נוסעים עד גשר נחל קישון וחוצים את הנחל. הבוסתן צומח בגדה הצפונית של הנחל, כ-1.5 ק"מ ממערב לגשר. בקיץ הדרך עבירה בדרך כלל לרכב פרטי, אם כי הדרך בין נופי השדות נעימה גם להולכי רגל.

הדרך ממושב היוגב לבוסתן, לכפר יהושע ולנהלל אידיאלית לרוכבי אופניים והיא חלק מרשת מסלולי רכיבה משולטים הפרושים בעמק יזרעאל.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully