יש לי חבר טוב שלעולם אינו מטייל בקיץ. למה? כי חם ולח מדי. הוא גם לעולם אינו מטייל בחורף. למה? כי קר ורטוב מדי. מה נשאר לו? יציאות לטבע בחג הפסח. ויציאות לטבע בחג הפסח, עם עדרים של מטיילים אחרים, הן לא בדיוק חיבור חרישי ופסטורלי לטבע. אז לא פלא שהבנאדם לא אוהב לטייל.
אבל החורף (וזהו סוד ידוע), הוא העונה הטובה ביותר לטיולים. תפס אתכם גשם באמצע המסלול? מטריה קטנה בתיק ובגדים להחלפה ברכב יעניקו לכם תעודת אחריות מפני דלקת ריאות.
בחרנו עבורכם כמה מסלולים שמתאימים במיוחד לחורף. הם יפים כל השנה, אבל בעונה הזו הם מקבלים מאמא טבע שפע של איפור בצבעים עזים. ברוב מסלולים האלה אף ישנן נקודות מסתור במרחק סביר זו מזו - מערה, חורבה, צמרת צפופה. הכל כדי שלא תירטבו עד לשד עצמותיכם, אם במקרה יתפוס אתכם גשם.
חורבת רימון: לחפש סרטנים ביער
יש מי שמחפשים בחורף פטריות ביער, ויש מי שמחפשים בחורף סרטנים ביער. מיד תגלו כיצד. בכל מקרה, המסלול הזה מציע גם יער ענקי, גם בית כנסת קדום שניצב בדממה בראש גבעה וגם שלולית אחת קטנה אבל רוחשת חיים.
המסלול, שאורכו פחות משלושה ק"מ, מתחיל במגרש החנייה של מרכז ג'ו אלון ביער להב - יעד מומלץ לביקור בפני עצמו, ובו מוזיאון לתרבות הבדואים, מגדל תצפית נהדר, אוהל אירוח ואטרקציות נוספות לילדים. לאחר שמחנים, מחפשים את סימון שביל ישראל (לבן-כחול-כתום) ויורדים איתו ביער לכיוון דרום, אל עבר עמק שבו חלקות חקלאיות יפות. זהו אחו שילדים לא יוותרו על השתוללות במרחביו, דילוגים בשלוליות ושאר עניינים בוציים.
השביל יעלה אתכם לכיוון דרום-מערב, אל גבעה שבה ממתינה חורבת רימון - שרידי בית כנסת קדום וציורי, שנבנה במאה השלישית לספירה. במרחב זה תמצאו גם גתות, בורות מים והמון נוף ירוק.
מכאן ממשיכים בשביל ברור למחצה לכיוון דרום-מערב, ישר אל גב מים, שבו חיים סרטנים ושאר בעלי חיים המתקראים בשם המשפיל "ירודים". הפתיעו את הילדים עם זכוכית מגדלת, שהכנתם מראש בתיק.
אפשר לחזור באותה דרך, אבל עדיף לפנות ימינה ולהמשיך עם הכביש הסמוך עד לנקודת ההתחלה - שנראית בבירור מרוב קטעי המסלול.
להגיע: נכנסים ליער להב מכביש 31 ונוסעים לפי השילוט למרכז ג'ו אלון.
הידעת? בין שרידי חורבת רימון התגלה קמע עתיק שבו כתובה בקשה לקבל אהבה.
הסנפיר קטן, המכתש גדול
אם יש מקום שנקרא "סנפיר קטן", אז יש כנראה גם מקום שנקרא "סנפיר גדול". הגיוני. כמו מכתש קטן ומכתש גדול. אז הפעם נתחכם ונלך על סנפיר קטן במכתש הגדול - מסלול טיול של כשלושה ק"מ, קל, יפהפה וגדוש בנופים צלולים-צלולים כמו שרק החורף יודע לספק.
מאחר שהמסלול מתחיל בחניון החולות הצבעוניים, רבים מתפתים כבר עכשיו למלא בו בקבוקי זכוכית בשלל צבעי החול: אדום-חיוור, צהוב-חרדל, לבן-עכור, בורדו-מפתיע. אבל חכו, יותר כיף לעשות זאת בסוף המסלול, כאתנחתא ארוכה, עם פק"ל קפה ושאר נשנושים.
המסלול ייקח אתכם אל מרומי פסגה מקומית שממנה נשקף המכתש הגדול במלוא אונו - אדיר וצבעוני, כמו מפה תלת-ממדית שהטבע מגיש לכם. מכאן רואים היטב גם את מישור ימין והרי אדום. למעלה גם תפגשו בסנפיר, שנקרא כך כי הוא נראה כמו, ובכן, סנפיר.
מכאן יורדים עם השביל השחור בזהירות, וממש נטמעים בנוף שבו צפיתם מלמעלה, אגב הליכת פנטזיה בין חולות וסלעים בשלל צבעים.
אנא זכרו: מאחר שהמכתש הגדול הוא שמורת טבע, ואת החול הצבעוני מותר לאסוף בחניון החולות הצבעוניים בלבד (וגם אז - ממש בקטנה, כדי שיישאר לאחרים, וגם לדורות הבאים).
להגיע: מחנים בחניון החולות הצבעוניים שעל כביש 225 וצועדים בזהירות רבה לצד הכביש, לכיוון מזרח. לאחר כמה מאות מטרים מופיע השלט המפנה למסלול, שסימונו ירוק. מטפסים לפסגה, ואת הירידה עושים על השביל השחור, שייקח את לנקודת ההתחלה.
הידעת? המכתש הגדול נקרא בשמו כי הוא המכתש הכי גדול בארץ, נכון? טעות! הוא פשוט כונה כך לפני שהתגלה ומופה בעת המודרנית מכתש רמון - הגדול ממנו.
אלוני יצחק: יער בוטיק
עם כל הכבוד לנחל השופט הפופולרי, מסתבר שבשוליים הפחות מתויירים של רמת מנשה מסתתרים מרחבים שמציעים מסלולי בוטיק זעירים. אחד מהם הוא השביל שמתפתל ביער הכי אינטימי שפגשתם מזה זמן רב: שמורת יער אלוני יצחק.
שלא כמו יערות הענק המוכרים, זהו לא יער שאפשר להיכנס אליו עם הרכב, ובוודאי שאין בו דרכי נוף רחבות, פינות מנגל ושאר שעשועים להמונים. מה כן יש פה? יער טומן סוד, גדוש באווירה, שמתחיל ונגמר אחרי זמן קצר - אבל משאיר את חותמו על הנשמה.
בין שפע עצי האלון, תגלו קרחות יער, צמחים מטפסים, מרבדי פרחים כרקפות מבוישות ועוד. קחו את הזמן, אין מה למהר כאן.
להגיע: היער שוכן בין גבעת עדה לכפר גליקסון, בצד המערבי של כביש 6522.
הידעת? אז מי היה יצחק, שעל שמו קרויה השמורה? מדובר ביצחק גרינבוים, שר הפנים הראשון של ישראל.
לחפש פיות ושדונים ביער ברעם
אהבתם את יער אלוני יצחק? רוצים יותר גדול, יותר רחוק ויותר אלונים? יער ברעם הוא אחד היערות היחידים בארץ שמסוגלים להחזיק בתואר "יער" מבלי להתנצל. זהו יער עם כל מה שיער צריך: פיות, שדונים ופינות אפלוליות וטחובות. האלמנט השלישי יהיה הכי ניכר לעין, כמובן, אבל זה לא אומר שאין פה פיות ושדונים. תגיעו, תבינו.
המסלול כאן מודולרי, אבל מומלץ לערוך את זה שנמשך כ-4.5 ק"מ. הוא קל, מעגלי ורומנטי להפליא. תחילת הטיול בחניון לאה ויצחק רבין. צועדים דרומה בשביל כחול, עוברים לשביל השחור לכיוון דרום-מערב וחודרים אל נבכי החורש הקסום. מכאן יש לנווט היטב: 200 מטרים על השחור ופונים דרומה לשביל כחול, ובגדת נחל דישון עולים על שביל אדום לכיוון דרום-מערב. ממשיכים לנחל צבעון ופונים צפונית-מערבית לשבי שחור. בסוף השביל פונים ימינה לעבר הרכב. בקיצור: מומלץ מאוד להצטייד במפה.
להגיע: נוסעים בכביש 899 (כביש הצפון), וכ-3.2 ק"מ צפונית-מזרחית מצומת חירם מחפשים את חניון לאה ויצחק רבין, בו מתחיל ומסתיים המסלול.
הידעת? עצי האלון הרבים ביער חבים את חייהם לאנשי הכנסייה המרונית, שהיו בעלי השטח. הם שמרו על היער מפני הטורקים, שביקשו לעשות בעצי האלון שימוש כחומר בעירה עבור קטרי הרכבת שלהם.
מערת המחבוא בנחל חלילים
אם אתם גרים באזור תל אביב או ירושלים, ולא בא לכם לנסוע רחוק, לכו על נחל חלילים - מסלול טיול חמוד שתמיד נעים לחזור אליו ולגלות הפתעות חדשות. אם הגעתם ברכב אחד, כדאי לערוך פה מסלול שקצת חוזר על עצמו, אבל בהחלט שווה.
לאחר שמחנים (הסברי הגעה בהמשך), מטפסים במעלה נחל חלילים, בשביל מסומן ירוק. הטיול במגמת עלייה, בתוך ואדי ציורי ובין שני מצוקים שעליהם מצויים בתי מבשרת ציון. כמה מאות מטרים של הליכה, והגעתם אל מגרש המשחקים האולטימטיבי: מערת חלילים. לא מדובר בסתם משחקים, אלא במלך של המשחקים: מחבואים. מערת חלילים היא מערכת מסועפת, אפלה, מעוררת השראה וקצת מפחידה של מחילות וחלילים שנוצרו על ידי תהליך המסה רב-שנים של סלעי הגיר על ידי גשמים. זהו מקום לבלות בו שעה ארוכה, ואם נמאס לכם להתחבא מהעולם ומעצמכם, קחו פסק זמן להתבוננות בנוף היפה, ממרומי פתח המערה.
חוזרים באותה הדרך ולא פונים לרכב אלא ממשיכים שמאלה (מזרחה) כעשר דקות, עד לגן לאומי עינות תלם, שבו מעיינות וטרסות נעימות לעין. באזור זה התקינה רשות הטבע והגנים שפע של משחקי ילדות מסלעים ושאר אלמנטים מקומיים. הכל טבעי ויצירתי לעילא - בגן המשחקים הנהדר הזה.
להגיע: לבאים מאזור תל אביב בכביש 1 - אחרי סיבוב מוצא פונים ימינה לעבר בית זית, נוסעים במקביל לכביש הראשי ופונים שמאלה מתחת לגשר. בצד השני, פונים ימינה לפי השילוט לעינות תלם.
הידעת? האזור המכונה "עמק הארזים", לצד עינות תלם הוא בעצם "עמק הברושים" - הכל בגלל טעות בוטנית שמתגלגלת כבר שנים רבות...
הים הוא לא אותו ים, עתלית
לכל אחד יש את החוף האהוב שלו. זה שנחקקו בו זיכרונות נעורים, מפגשים רומנטיים או סתם סתלבט. עכשיו קחו את החוף האהוב שלכם, והעבירו אותו לצד השני של עונות השנה - לחורף. מה קיבלתם? חוף אחר. יפה יותר, דרמטי יותר, מסעיר (וסוער) יותר. וכן, בהחלט - ככל שמזג האוויר סוער יותר - כך גם תתעצם החוויה.
אין לכם חוף אהוב? רוצים לגוון? לפגוש חופים חדשים? נסו את חוף נווה ים ליד עתלית. הכניסה אליו צנועה, אפילו קצת מוזנחת, אבל ברגע שתעברו את שער הכניסה הנושן, תגלו נופים שציירים אוהבים. החוף המעוגל מתהדר באלמנטים רבי-השראה: חצי אי שדורש מחקר מעמיק, תעלת מים חצובה, סלעים בשלל צורות, בריכות מים קטנות שיצר בים במשטחי הכורכר וים של ים. לכו ימינה, לכן שמאלה, לכו אל האופק, העיקר שתגלו עולם חדש.
להגיע: מכביש החוף (מספר 2) פונים למחלף עתלית, ונוסעים בהתאם לשילוט.
הידעת? תעלת המים החצובה שתפגשו בחוף היא חלק משרידי מזח קטן שנבנה עבור דייגי היישוב נווה ים, שנקרא בתחילת ימיו בשם "מעפילים".
* המסלולים המתוארים כאן דורשים הצטיידות במפה רלוונטית ובסיפור דרך מפורט.