פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מאייר ומסתתר: האמן שהיה לזייפן המסמכים של המוסד

      יוסף באו התברך בכישרון איור וציור, שעזר לו ולאחרים לשרוד את השואה. בארץ הוא הפך למאייר של סרטים כמו "סלאח שבתי" ואחרים, אבל בחדר קטן בסטודיו שלו זייף בעצם מסמכים למוסד, ביניהם את התעודות של אלי כהן והדרכון של אייכמן. סוד כמוס במשיכת קולמוס

      מאייר ומסתתר: האמן שהיה לזייפן המסמכים של המוסד

      ארונית עץ קטנה, פשוטה למראה, מציגה לראווה עשרות קופסאות קטנות, זהות לחלוטין. רק המדבקות המתנוססות עליהן נבדלות זו מזו ומסגירות את תוכנן: נעצים, גיר אדום, צבע כסף, צמר גפן, עור צבי, וזלין, פיח, נפט.

      גם אם תעמדו כאן שעה ארוכה ותנסו להבין את פשר הקשר בין כל המרכיבים הללו - לא תפצחו את החידה. אלו החומרים שהיו דרושים, בין השאר, לזיוף דרכונים. תמיד טוב שיהיה בבית. ואם לא בבית - אז במוסד. אבל רגע, עוד נגיע למוסד.

      היופי לצד הזוועה

      "בית יוסף באו", שנמצא במרחק נגיעה מתיאטרון הבימה בתל אביב, הוא אולי המוזיאון הקטן בישראל. הוא מנציח את חייו, פועלו ויצירתו של אדם אחד, רב-פעלים (וכנראה גם רב-פנים).
      האמן הרב-תחומי יוסף באו נולד ב-1920 בקרקוב שבפולין, ובמהלך חייו שילב באופן מעורר התפעלות את אהבותיו הגדולות - שהיו גם למקצועו (או מקצועותיו). הוא היה צייר, גרפיקאי, מאייר, מעצב וגם סופר, אך בעיני רבים, הוא ייזכר כאחד מחלוצי האנימטורים בישראל - בימים שאנימציה היתה עבודת פרך, אם כי בהחלט מענגת.

      כאשר פרצה מלחמת העולם השנייה, הושלך באו אל גטו קרקוב, ומשם אל מחנה הריכוז פלאשוב. הנאצים גילו במהרה את כישוריו הגרפיים, וניצלו אותם לעבודות שרטוט שונות. אך בסתר, כאשר מפקחיו לא הרגישו בכך, הוא נהג לזייף תעודות מעבר ואישורים שונים, שהצילו מאות יהודים ממוות בטוח.
      במחנה הריכוז נחרד באו מרמת הייאוש שאחזה ברבים ממכריו ושכניו, ולכן החליט לאייר קלפי משחק, איגד אותם לחפיסות, ונהג לשעשע את העוברים ושבים בעת שהציג את עתידם בקלפים, בדומה למגידי עתידות. הקלפים הקטנים, הצבעוניים והמצחיקים הללו מצויים אף הם במוזיאון, וחושפים באופן חד ומטריד את השילוב הבלתי אפשרי של יופי לצד הזוועה באותה תקופה.

      במחנה הריכוז פגש באו במי שתהיה אשתו בקרוב - רבקה. במטרה לשאת אותה לאישה, הוא עצמו התחפש לאישה, חדר בהיחבא למחנה הנשים והצליח לקיים טקס חתונה בסתר. מזכיר לכם משהו? אם צפיתם ב"רשימת שינדלר", סצנה זו היתה אחת המרגשות בסרט. את דמותו של יוסף באו, אגב, גילם רמי הויברגר.

      במוזיאון הקטן מוצג בגאווה תצלום שבו מופיעים יחדיו יוסף, רבקה, שפילברג והויברגר. "שפילברג החליט לצלם את הסרט בשחור-לבן בזכות אבא, לאחר שנחשף לאיורי השחור-לבן שלו שתיארו את מחנה הריכוז", מציינת הדסה באו, בתו של יוסף. היא ואחותה, צלילה, מפעילות את המוזיאון הקטן, שאף היה בית ילדותן לפני עשרות שנים.

      בית יוסף באו בת"א (צלמים זמניים מורשים , איל שפירא)
      גילו את הסוד של אביהן רק לאחר מותו. הדסה וצלילה בבית יוסף באו (צילום: איל שפירא)
      בית יוסף באו בת"א (צלמים זמניים מורשים , איל שפירא)
      מאחורי הסטודיו שלו, הקים באו את הקולנוע הקטן ביותר בעולם (צילום: איל שפירא)

      "מוזיאון סודי של אדם סודי"

      צלילה והדסה (להלן: "האחיות") מנצחות על הכל בחינניות שובת לב, ובשפע בלתי נדלה של רגשנות שובת לב, הומור והתלהבות כמעט ילדותית. אי אפשר להישאר אדישים לשתי הנשים-ילדות האלה.

      כאן, עבודות גרפיקה, אנימציה, קולנוע, איור, קריקטורות, ציורי שמן וזיכרונות מימי מלחמת העולם השנייה ושנותיה הראשונות של מדינת ישראל - צצים בזה אחר זה. אינספור הפריטים מוצגים יחדיו במעין רישול חינני מקסים. למעשה, כל מטר רבוע כאן טומן בחובו ים של סיפורים, ועוד סיפורים, ועוד זיכרונות, אסוציאציות ואנקדוטות.

      יוסף באו היה אמנם איש אחד, אך היתה לו היסטוריה של כמה וכמה אנשים שונים. וכך, במבט אחד של שבריר שנייה תוכלו לעבור בין הכרזה שאייר לסרט "סלאח שבתי", פרסומת שהנפיש למכונית פז'ו וגם ציורי שמן דרמטיים מימי מחנה הריכוז. הכול שזור בהכל בהרמוניה שחיה בשלום עם עצמה. כן, האיש בהחלט היה פוסט-מודרניסט, עוד לפני שמישהו ידע מה זה פוסט-מודרניזם. "זה מוזיאון סודי של אדם סודי, עם אהבה גדולה לארצו, ועם הומור בלתי פוסק", אומרת צלילה.

      בית יוסף באו בת"א (צלמים זמניים מורשים , איל שפירא)
      איוריו של באו משרטטים את השואה, אך גם משלבים הומור (צילום: איל שפירא)
      בית יוסף באו בת"א (צלמים זמניים מורשים , איל שפירא)
      אהב את השפה ואת המילה העברית. כרזות הומור בבית יוסף באו (צילום: איל שפירא)

      המרגל שזייף אותי

      מעבר להזדמנות להתענג על פרטי גרפיקה טרום עידן פוטושופ, מסתבר שבאו עבד במשך תקופה ארוכה בשירות המדינה. "בן גוריון לא צוחק מהבדיחות שלי", נהג באו לרטון באוזניי רעייתו ובנותיו לאחר שחזר מפגישות במשרד ראש הממשלה. זה היה הרמז היחיד שסיפק לבנות משפחתו על עבודתו בשירות הממסד.

      "רק לאחר מותו, הופתענו לגלות שאבא היה הגרפיקאי הראשי של המוסד", אומרות האחיות. "מישהו סיפר לנו על כך בטקס שערכו לכבודו בכנסת, ואט-אט גילינו פרטים נוספים".

      בתפקידו זה, הן מספרות, הוא יצר, זייף והכין דרכונים ותעודות מיוחדות עבור מרגלים. "הוא הבין נייר, הוא היה גאון בנייר", מספרת הדסה. "אמרו לנו שהוא יצר תעודות עבור אלי כהן, עבור הפעולה של הבאת אייכמן לארץ ופעילויות רבות שעליהן לא סיפרו לנו. הוא ניהל חיים כפולים - ואנחנו לא ידענו דבר!".
      צלילה מספרת, כי רבות מעבודות האנימציה של אביהן נועדו לשמש סרטי הדרכה עבור המוסד. ובכלל, האנימציה היתה אהבתו הגדולה. הוא יצר אנימציה וכותרות לסרטים רבים, בהם "קזבלן", "סלאח שבתי", "שמונה בעקבות אחד", וכן לא מעט סרטוני פרסומת ותשדירי שירות טלוויזיוניים. צפייה באותם תשדירי היא חוויה נוסטלגית מענגת, גם אם נולדתם אחרי שהמאה ה-20 חלפה מן העולם.

      למעשה, מלאכת האנימציה בערה בו כבר מיום שעלה ארצה, בשנת 1950. עוד בהיותו במעברה, בנה מעבדת אנימציה מאולתרת - אך מקצועית לעילא. הוא רכש בשוק הפשפשים סטנד של מכונת רנטגן, בנה שולחן בקרה ויצר את המתקן האימתני שאותו תוכלו לפגוש במוזיאון.

      אם תהיו נחמדים, צלילה והדסה אף יפתחו בפניכם את חדר החושך הביתי ואת המקום שבו הוצבה מקרנת הסרטים, שגם אותה בנה לבד, על בסיס מנוע של מכונת תפירה. "זהו הקולנוע הכי קטן בעולם", מציינת הדסה בגאווה גלויה. "הגשנו בקשה ל'גינס' להכיר בו ככזה". ואכן, מסך הקולנוע קטן יותר מכל מסך לד שנמכר היום, ושוליו מעוטרים בווילונות תכולים. ממש כמו בית בובות שקם לתחייה. "אבא היה תעשייה של אדם אחד", מוסיפה צלילה.

      במהרה הפך ביתו למוקד עלייה לרגל לאמנים, סופרים, שחקנים ובמאים, שהצטופפו בסלון הקטן וצפו בסרטים אל תוך הלילה.

      בית יוסף באו בת"א (צלמים זמניים מורשים , איל שפירא)
      מכונת כתיבה ישנה, לצד סלילי סרטים ב"קולנוע" של יוסף באו (צילום: איל שפירא)
      בית יוסף באו בת"א (צלמים זמניים מורשים , איל שפירא)
      חומרים שונים בחדר הקטן והאחורי בסטודיו של באו (צילום: איל שפירא)

      למבינים בלבד: "חתימת האושר"

      מעניין לגלות שבאו, בתחילת דרכו בארץ, לא נהג לחתום על עבודותיו. רק לאחר שרעייתו הפצירה בו לעשות כן, הוא יצר חתימה סודית, שאותה כינה "חתימת האושר". החתימה הזו, שהפכה לסמלו המסחרי, נראית ממבט ראשון כמו ברבור זקוף גו, אבל רק מי שמכיר את הסוד יודע שיש צורך לסובב את הסמל ב-90 מעלות, ואז לפתע מתקבלת המילה "באו".

      באופן טבעי, בית יוסף באו גדוש בעבודות גרפיקה, בספרים שכתב, וגם בברכות "שנה טובה" היתוליות. גם במקרה זה, באה לידי ביטוי היכולת של באו לזייף מסמכים באופן מושלם, ולהעניק להם טוויסט הומוריסטי. שטרות, המחאות ומסמכים רפואיים הפכו לאיחולי ברכה משמעים. שימו לב, למשל, לטופס הרשמי להחריד "פוליסת ביטוח בפני דאגות אישיות".

      אהבה גדולה נוספת של באו היתה השפה העברית. הוא השתעשע בה, העריץ אותה, פלירטט איתה. "אבא הפיח רוח חיים באות העברית", אומרת הדסה. "הוא המציא פונטים שמצויים בשימוש גם היום, אפילו במתחם שרונה מופיעים כיתובים עם הפונטים שלו". ואכן, אי אפשר להתעלם מהפונט הדומיננטי "יוסף באו" והפונט העדין יותר, "רבקה באו".

      בין השאר, לאחר שנים רבות של מחקר בלשני, הוציא לאור את "ברית מלה" - ספר שכל-כולו הוכחה מתמדת כי השפה העברית היא השפה המרתקת והחכמה בעולם. והכל מלווה באינספור איורים משעשעים שממחישים את טענתו.

      עולם הספרות קסם לו עוד בימי מחנה הריכוז. באותה עת, אספקת נייר לא היתה לו, ולכן כתב ספר שירים מאויר, שדפיו עשויים מניירות של בדלי סיגריות שליקט ברחבי מחנה הריכוז. את הספר החביא היטב בתא כפול שתפר בתיקו, וממנו לא נפרד לרגע. הדסה מציגה לנו את הספר ומספרת כי הפרויקט המרכזי שלהן כיום הוא לתרגם את השירים ולהוציא את הספר באוגדן מיוחד, אף הוא בעל חלל פנימי נסתר.

      בשנת 2002, בעודו שוכב על ערש דווי בבית החולים, המשיך באו במסורת ההומוריסטית שאפיינה אותו כל חייו. הוא היתל ושעשע את כל מי שבאו לבקרו. "מאיפה אתה שואב את הכוח להצחיק כל הזמן?" שאל אותו ידיד קרוב. "ובכן, 'כוח' זו לא המילה הנכונה, אלא 'אהבה'", השיב לו באו.


      "בית יוסף באו", רחוב ברדיצ'בסקי 9, תל אביב (ליד שדרות רוטשילד). הביקור כולל סיור מודרך וכן מופע מרגש של צלילה והדסה. מחיר: 25 שקלים לאדם בקבוצה. ניתן להגיע גם כיחידים, ובכל מקרה - יש לתאם את הביקור מראש. 054-4212730, 054-4301499, או באתר האינטרנט.