טיול בוייטנאם: אם תסתכלו טוב, תגלו בה את פריז

אחת ההתלבטויות הגדולות ביותר של מטיילים שנוגעת לבחירת היעד הטיול שלהם הוא הפער התמידי בין שמרנות למקוריות. כלומר האם לטוס ליעד המוכר והידוע או להתנסות במדינה חדשה שלא נמצאת בשלושת המקומות הראשונים ברשימה? ובאנלוגיה שלשמה התכנסנו: האם לשוב לטיול שני בחלקה האחר של תאילנד/סין/הודו או לחשוב מעט מחוץ לקופסא ולדגום מדינות כמו וייטנאם, קמבודיה או נפאל?

התשובה, מן הסתם, ידועה לכולם: המקוריות כמעט תמיד מנצחת. עבור מי שכבר ביקר בעבר באסיה ההחלטה צריכה להיות קלה יותר. לפחות כשמדובר בוייטנאם, אחת המדינות המסקרנות ביותר בדרום מזרח אסיה. קהל המבקרים בה יסכים מיד שהמנעד התרבותי שלה גדול כל כך וטיול מאורגן אחד לא יספיק להכיל את הכל. ובכל זאת, יש כמה אתרי חובה במדינה ששום מדריך טיולים לא יוותר עליהם וגם לכם לא מומלץ.

ביקור בוייטנאם מדמה מסע על חושי בין מזרח למערב. מצד אחד שלטון צרפתי קולוניאלי בין מאות שנים ונוכחות מאסיבית של צבא ארה"ב בשנות השבעים, ומצד שני, מדינה אסייתית עם נגיעות עמוקות של התרבות הסינית ומנהגיה. הפער הזה בא לידי ביטוי כמעט בכל הרבדים, אבל כפי שניתן לראות זאת גם בישראל, מי שגוזרים את הקופון הגדול ביותר הם חובבי המטבח הוויטנאמי וכמובן חובבי הקניות. סין למתקדמים. מזג האוויר הנפלא המצוי בתקופה זו של השנה הוא לא מותיר סימני שאלה גם למתלבטים הגדולים ביותר.

הטיול המושלם בווייטנאם מתחיל כאן

העיר הגדולה בוויטנאם שמשמשת גם כמרכז הכלכלי תוסס המזכיר במובנים רבים את בנגקוק השכנה. בעבר נקרא שמה סייגון אולם כאות של כבוד למנהיג הנודע שפעל במשך שנים לסיום מלחמת אזרחים בין צפון לדרום המדינה. בעיר עצמה הוכרזה אחדות וייטנאם וארמון הנשיאות הוא המקום המתאים לבקר בו כדי ללמוד על אותו פילוג אכזרי. מקומות נוספים שמומלץ לבקר בהם הוא בית הדואר הענקי ואת הקתדרלה נוטרדאם אשר נבנו בזמן השלטון הקולוניאלי הצרפתי, הרובע הסיני על מקדשיו הצבעוניים והחנויות המסורתיות ובשוק הרוחש שבשעות השקיעה משנה את פניו למתחם בילוי תוסס.

כפר השוכן סמוך לעיר הו-צ'י-מין אשר שימש כאתר אסטרטגי חשוב בזמן מלחמת וייטנאם. כאן בנו לוחמי הגרילה שכונו הווייט-קונג, מחילות סודיות מהן יצאו לפעולות חבלה נגד הכוחות האמריקניים וממשלת דרום וייטנאם ששכנה בעיר. הכפר עצמו שוכן בסביבת ג'ונגל טרופי ולח בשטחו נחפרו רשת תעלות תת-קרקעיות הפרוסות לאורך קילומטרים רבים ששימשו את לוחמי הגרילה. לא רחוק מהכפר קו-צ'י נמצא מוזיאון המלחמה שמציג את נקודת המבט הוויטנאמית לפשעי המלחמה שביצעו הכוחות האמריקאים בזמן המלחמה.

אחד מהנהרות הגדולים בעולם שזרימתו מתחילה בהרי ההימלאיה בסין ומסתיימת בים של דרום וייטנאם. בדרך הוא מתפצל לתשעה נהרות משניים שהובילו ליצירת עורק מסחר ומגורים עמוס במיוחד. מרתק במיוחד הוא השוק הצף וסוחריו, שמחליפים סחורות על גבי סירות עץ ישנות. אבל לא רק. תעלות הנהר הצרות משמשות להשטת תיירים שעוצרים מדי פעם לביקור קצר בכפרים העתיקים וארוחה מסורתית על טהרת המטבח המקומי.

עיר הנמצאת בחלקה הצפוני של וייטנאם ונחשבת ליעד תיירות פופולרי. בעיקר בזכות הנופים ההרריים המקיפים אותה מכל כיוון והשבטים העתיקים המתגוררים בסמוך לה. מטיילים רבים פוקדים את העיר בשל העובדה כי מדובר בנקודת יציאה טובה לטרקים הרריים, ביניהם הטרק המפורסם ביותר המוביל אל ההר הגבוה ביותר בדרום מזרח אסיה, הר ה- Fancipan. מי שעדיין לא ביקר בה, ישמח לגלות שבאחרונה נפתחה אוטוסטרדה מהאנוי לסאפה המאפשרת גישה מהירה וקלה יותר לאזור. זאת לאחר שבעבר, ההגעה לאזור הייתה כרוכה בנסיעה ברכבת לילית של למעלה מ-10 שעות, וכעת האוטוסטרדה החדשה מקצרת את משמעותית את זמן הנסיעה לכ-4 שעות בלבד.

עיר הבירה של וייטנאם והלב הפועם שלה. האנוי שוכנת על גדות הנהר האדום ומשמשת כמרכז הפוליטי והתרבותי של המדינה. במבט ראשון, העיניים לא מאמינות. אבל במבט שני מתברר שככל שלאדם המערבי אופי החיים בעיר נראה ככאוס מבהיל, תושביה דווקא מסתדרים איתו מצוין ולתיירים נותר רק להיפעם ולהשתלב. בשאר הזמן מומלץ לבקר במוזיאון הפתוח על שם הו-צ'י-מין ומיד אחר כך במוזוליאום בו נקברה גופתו של המנהיג הנערץ. מקדש הספרות שנבנה על פי עקרונות הפנג-שואי ושימש כאוניברסיטה הראשונה של וייטנאם, הוא אטרקציה בפני עצמה. בתום הטיול חובה לדגום את ההציע הקולינארי של העיר והסצינה הלילית הצעירה שצצה לה אחרי רדת החשכה. לא תטעו אם תזהו בה תפריטים שראיתם בעבר בשאנז אליזה או בשדרות ריבולי.

לא בכדי דורג מפרץ אלונג כאחד משבעת פלאי הטבע של העולם וכאטרקציה התיירותית המובילה בוויטנאם. צריך לראות כדי להאמין: 2,000 איים קטנים זקורים להם בלב ים כתוצאה מזרמי המים והרוחות. לפי האגדה, האיים נוצרו כתוצאה מטביעתו של דרקון גדול שירד מן ההרים אל הים וניסיונות ההיחלצות שלו חשפו את האיים אל מעל פני הים. מכאן גם שמו של המפרץ, שמאז שנת 1994 נחשב לאתר שמור של אונסק"ו. הדרך הטובה ביותר לראות את האיים מקרוב היא באמצעות שיט על סירה בה נחשפות גם מערות נטיפים מרהיבות.