מבקשים סליחה בתיירות: הישראלי המכוער והשר

נהוג לחשוב שעיתונאים לא טועים. מדובר בטעות יסוד. כמי שאמונים להביא את הדיווח המהימן ביותר בזמן אמת, גם לנו יש כמה באגים שהיינו, רובנו לפחות, שמחים להיפטר מהם. קוראים חדי-עין לא יתקשו להבחין בהם. אחרי הכל, אי אפשר לטעות בתפישת המציאות שלנו, בדעות הקדומות. איפשהו שם, בחיפוש התמידי אחר העובדות ופירושן, צריך לזכור שגם אנחנו בני אדם.

אבל היי, בשביל זה הרי יש את יום הכיפורים, מכבסת הנפש הלאומית, שמאפשר גם לנו, אנשי התקשורת, למרק את מצפוננו רק כדי לדעת שאפשר שיהיה ללכלך אותו מחדש עד לשנה הבאה. במקרה דנן, איננו עוסקים בדיני נפשות. תיירות היא חוויה אנושית מופלאה ועלינו מוטלת החובה למצוא את המילים המתאימות כדי להעביר אותה לקוראים לפני, בזמן ואחרי שהם יוצאים לנופש, טיול משפחתי או נסיעת עבודה.

ובכל זאת. גם לנו ממי יש לבקש סליחה. לא שיקרנו. באמת האמנו בזה, רק שכחנו שמלכתחילה מדובר בהשוואה לא הוגנת. מופלית לרעה. אם תחשבו על זה, תבינו שקשה להאשים אותנו. אנחנו בסך הכל מבקשים לייצג את הדעות וההצהרות שלכם, אבל לא תמיד זה מצליח. אז הנה, עכשיו הגיע היום הזה שגם וואלה! תיירות יכולה להכות על חטא ולומר בפה מלא: זה לא אתם, זה אנחנו.

השם שלך בכלל לא משנה. גם לא הרקע, הגיל, המין, אזור המגורים ואפילו לא ההשכלה והניסיון. נחמיר ונאמר שגם אם תהיה מהמפלגה הנכונה אתה לא תצליח להפוך את ישראל למדינת תיירות לגיטימית. אתה ומשרדך בכלל לא אשמים. קח את כל הכסף שיש בעולם ממשרד האוצר, נפח את תקציב השיווק ואת הבונוסים למארגני תיירות בינלאומיים - וגם אז לא תצליח.

הגיע הזמן להפנים: ישראל היא מדינת תיירות מוגבלת למרות משאביה ואוצרותיה, ואולי אפילו בגללם. לא משנה כמה תסלפו את מספר המבקרים ותספרו אותם פעמיים במעבר אלנבי, רק כי הגיעו לשעתיים מירדן, תדעו שזה הגבול שלנו. מדינה שנמצאת במלחמה תמידית לא יכולה לאפשר לתייריה חוויה אמיתית של חופש ואחוות מקומיים, וזה הרי כל הסיפור לא? סליחה אדוני שפקפקנו בצעדים שלכם ובתוכניות האסטרטגיות שלכם להביא לכאן חמישה מיליון תיירים. הן אף פעם לא היו רלוונטיות למדינתנו הקטנטונת. לקרואטיה אולי, אפילו למצרים, אבל לא לישראל.

לכם מגיע ממש חיבוק חם ואמיץ מלווה בהרכנת ראש. תקפנו אתכם בלי הפסקה ולא החמצנו הזדמנות לנגח את מחירון הלינות שלכם בערי התיירות המובילות כמו אילת, תל אביב, ירושלים וטבריה. שכחנו שלנו ולכם יש אותה מטרה בעצם: להוציא כמה שיותר אנשים לנופש ולעשות "גוד טיים" לתיירים באשר הם.

תבינו, הבעיה היא לא שאתם מבקשים מהם 200 אירו ללילה. זה לא זה. אין לנו בעיה לשלם את זה בווינה, אנטליה או אורלנדו. תתפלאו, אבל גם בווגאס שילמנו 35 שקלים עבור בקבוק מים בבריכה, כך שאין ממש כעס. הבעיה היא עצם ההשוואה לערים הללו. שכחנו שזו לא אותה רמת אירוח, שלא לדבר על רמת השירות בחדרים. קראנו לכם "פיינשמקרים", מפונקים שמנותקים מרחשי העם. כעסנו שאתם מעוניינים רק במי שידו משגת לשלם לכם במטבע חוץ ואילו אנחנו, מעמד הביניים הקורס, מחפש אופציות זולות בחו"ל. אז עכשיו אנחנו מבקשים סליחה. אנחנו יודעים שגם לכם זה יקר ואם יוזילו לכם זה ישתלם גם לנו, ועדיין - אל תכעסו אם במחיר הזה נעדיף את לונדון.

אנחנו מצטערים. לכן, חברות התעופה הישראליות, אולי מגיעה ההתנצלות העמוקה ביותר. זה באמת לא אתן, זה רק אנחנו. התאכזבנו רק כי ציפינו ממכן להיות כמו הקולגות שלכן בחו"ל - חדשניים, יעילים, ידידותיים, שירותיים ומתקדמים טכנולוגית. נכון, מה שעובר עליכן לא קורה בשום מדינה בעולם. מלחמות, טילים, ניסיונות טרור, תחרות קשה, הגבלים עסקיים - הכל נכון. ועדיין, אנחנו בטוחים שגם לסוויס, יונייטד, איזי-ג'ט או אייר מלטה לא קל.

רצינו שתהיו לואו-קוסט, זולים לכולנו, כדי שנוכל לטוס איתכם עוד ועוד. רצינו שתיקנו מטוסים חדשים ותתרמו את הטרנטע למוזיאון, כדי שגם לנו יהיה במה להתגאות. רצינו מושבים נוחים, מערכת בידור מתקדמת, תפריט משודרג. אז רצינו. זה אנחנו שפספסנו את המסר. הבעיה היא שככל שאנחנו יוצאים לחו"ל איתן אנחנו שוכחים אתכן, גם אם דגל ישראל מתנוסס על הזנב שלכן.

עקפנו אתכם בסיבוב בדרך לכתבה על האפליקציה הבאה, או מנוע החיפוש הבינלאומי שמנצח את כולם במחיר. שכחנו שאי אפשר באמת בלעדיכם ושחייבים לדבר עם מישהו. איך אתם אומרים: אין תחליף לידע האנושי. התמכרנו לפייסבוק ולהמלצות של טריפאדוויזר ובוקינג, ושכחנו שרק צריך להרים אליכם טלפון כדי לדעת את התשובה.

נכון, התדמית שלכם לא משהו וגם הקדמה כבר לא מסתכלת אחורה לחפש את רובכם, אבל מי שמבין יודע שמדובר באבולוציה טבעית. אי אפשר לצפות שכולכם תשרדו את המהפכה. הבעיה היא שגם לנו קשה לשכנע את הקוראים שאתם עדיין רלוונטיים, ושלא יותר פשוט להיכנס לאתר של אקספדיה או חברת לאו-קוסט ולגמור עם זה כבר.

איתכם הסליחה העמוקה. לא בכדי אתם קוראים לנו "תשקורת". אנחנו נהנים לתעד, לכתוש ולפרש אתכם ואת המעשים שלכם כאילו היינו שופטי בית המשפט העליון. כאלה אנחנו, צדקניים וחמורי סבר. מוקיעי טיסות שוקולד ומתפלחי תורים בדיסנילנד. אנחנו לא ממש יותר טובים ממכם. שתדעו. אבל אנחנו רוצים שיהיה כאן כיף, שהתיירים שמגיעים לישראל ירגישו רצויים ומבורכים. לא מוכנים לקבל שנהגי המוניות מתעמרים בהם ושבחוף הים מפרים את שלוום.

לתומנו, חשבנו שאתם שונים, שאתם מבינים איך זה עובד בחו"ל. כנראה טעינו. יותר לא נצפה שתקבלו זרים בסבר פנים יפות ובטח שנזכור שבסופו של יום, מי שמנהל את התשתיות והמשאבים הציבוריים של ישראל אלו אתם. וכשאתם כועסים, לאף אחד לא ממש נעים להיות כאן.

וואלה! תיירות מאחלת לכולכם גמר חתימה טובה ומרגישה נקייה הרבה יותר עכשיו.