בחפירה ארכיאולוגית שמנהלת בימים אלה רשות העתיקות בגן הלאומי סובב חומות ירושלים בעיר דוד, בשיתוף רשות הטבע והגנים ועמותת אלע"ד, נחשף ממצא מסקרן: גרם מדרגות מרשים בעל צורת פרמידה, אשר נבנה מאבני גזית גדולות.
מבנה זה, ממוקם בצידו של רחוב מימי הבית השני, אשר שימש את עולי הרגל בדרכם מבריכת השילוח אל בית המקדש. הרחוב, אשר חלק ממנו נחשף בעבר, השתמר בצורה מרשימה ונבנה מלוחות אבן עצומים, ועובר, ככל הנראה, מעל תעלת הניקוז העתיקה, אשר ניקזה את מימי הגשמים לפני 2000 שנה ונחפרה במלואה לפני מספר שנים. הרחוב נבנה בשנות ה-30 של המאה ה-1 לספירה, והיה אחד ממפעלי הבנייה הגדולים שנבנו בירושלים בימי הבית השני. למרגלות גרם המדרגות נמצאו עשרות כלי חרס שלמים, כלי אבן וכלי זכוכית.
לדברי הארכיאולוגים נחשון זנטון וד"ר ג'ו עוזיאל, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, "המבנה המדורג שנחשף הינו ייחודי. טרם נמצא כדוגמתו בחפירות הרבות שהתקיימו עד כה בירושלים ולמיטב ידיעתינו אף מחוצה לה, ומסיבה זו קשה לקבוע בוודאות למה שימש. המבנה מוקם לאורך הרחוב, באזור הצופה והנצפה ממרחק על ידי העוברים והשבים, שבהמשך דרכם אף חלפו לצידו בדרכם למקדש.
"להערכתנו המבנה שימש כבמת כרוז מפוארת, שמשכה את תשומת לב הקהל שעבר ברחוב המרכזי של העיר. מעניין מאוד לדעת מה נאמר במקום זה לפני 2,000 שנה. האם נמסרו כאן הודעות מטעם השלטון, אולי חדשות ורכילות עסיסית, או לחלופין תוכחות ושיעורי רחוב - לצערנו איננו יודעים. זוג הארכיאולוגים הבריטיים בליס ודיקי, שגילו חלק קטן ממבנה זה לפני כ-100 שנה, טעו לחשוב כי מדובר במדרגות כניסה לבית שחרב. הם ודאי היו נרגשים לשוב היום ולראותו שלם".
החוקרים מוסיפים, שממקורות חז"ל אנו למדים על כך שבימי הבית השני התקיימו "אבנים" ששימשו לצרכי הציבור. לדוגמה, מקור אחד מציין את 'אבן המקח' בזיקה לרחוב: "לא ימכרו ממכרת עבד- שלא ימכרם בסמטא ויעמידם על אבן המקח" (ספרא, בהר ו). במשנה ובגמרא מציינים את 'אבן הטוען' כמקום שהיה קיים בירושלים בימי הבית השני: "תנו רבנן, אבן טוען היתה בירושלים כל מי שאבדה לו אבידה נפנה לשם וכל מי שמוצא אבידה נפנה לשם, זה עומד ומכריז וזה עומד ונותן סימנין ונוטלה, וזו היא ששנינו צאו וראו אם נמחת אבן הטוען" (בבא מציעא כח: ב).
בכנס מחקרי עיר דוד, שיהיה פתוח לציבור ביום ה' הקרוב (3.9), יציגו זנטון ועוזיאל את ממצאי החפירה ופרשנויות שונות למהותו של הפודיום. לדבריהם, "לאור העדר מקבילה ארכיאולוגית ברורה למבנה המדורג, נראה כי גרם המדרגות נשאר עדיין בגדר תעלומה. בהחלט אפשרי כי מקורות חז"ל מוסרים מידע רב ערך אודות מבנים כדוגמתו, אם כי לפי שעה אין לכך הוכחה ברורה".