פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הישראלית שעושה את העולם: ונציה מאחורי המסכה

      כשהיתה בת תשע טיילה אנה עם אמה ברומא, התאהבה, הטילה מטבע במזרקה והבטיחה לחזור. 24 שנים אחרי היא לא שכחה את הנדר ההוא, ושבה אל ונציה לבדה לטיול כמו שרק היא יודעת. פרק שני: אליס מארץ הפלאות

      הישראלית שעושה את העולם: ונציה מאחורי המסכה
      אנה מליוטין

      כפי שראינו בפעם שעברה - אנה מליוטין חיה ת'חיים. היא מסתובבת בעולם, בדרך כלל לבדה, הודות לחיידק הטיולים שדבק בה בעקבות אמה שביקרה כבר ביותר ממאה מדינות, ומצלמת את עצמה ויוצרת מהוידאו קליפ מזכרת משלה.

      בפרק הזה אנה עושה את ונציה. למה דווקא ונציה? "כי ונציה היא תרכיז חלומות של כל נסיכה קטנה, שמגיל קטן רואה את עצמה בתוך האגדה הזאת ולא בשום מקום אחר!" היא אומרת.

      "הייתי בת תשע ב-1990, כאשר התמזל מזלי לצאת לחו"ל בפעם הראשונה, וזאת הייתה נסיעה לאיטליה עם אמא שלי. רוסיה, המולדת שלי, היתה בדיוק לקראת "הפיכת אוגוסט" , קריסת המשטר הקומוניסטי ופירוקה של ברית המועצות. הכל נראה אפור, קר, מפחיד ולא היה מה לאכול. אבל אני, באופן מופלא הייתי רחוק מאוד מכל זה - במקום מלא אור שמש, צבעים עליזים, ריחות חדשים ומרעננים, נשים יפהפיות בלבוש מרהיב - איטליה! ארץ חלומותיי שכולה נראית כמו מוזיאון אחד גדול תחת כיפת השמיים.

      "כל מה שרציתי, אבל ממש רציתי - זה להישאר שם. לנצח. הייתי מוכנה לעשות הכל למען זה ויום אחד פשוט ברחתי מאמא שלי. הסתובבתי ברומא לבד במשך שבע שעות בחיפוש אחר זוג כלשהו שיסכים לאמץ אותי. הייתי משוכנעת שאמא רק תשמח בשבילי - הרי אשאר לחיות בגן עדן שכזה. אך אחרי שהתעייפתי מספיק, נהייתי די רעבה וגם נכשלתי בניסיון למצוא את ההורים האיטלקים החדשים שלי. לא הייתה לי ברירה חוץ מלחזור לבית שהתגוררנו בו. הסגרתי את עצמי לאמא. ואז קרו לי שני דברים - קיבלתי על הראש מאמא, והבנתי שהיא בכל זאת מעדיפה שאשאר איתה. כך נחרטה איטליה בזכרון הנסיכה בת תשע".

      וגם היא, ילדה קטנה שהאמינה בכל ליבה בקסמים ובהתגשמות חלומות, זרקה מטבע למרזקת פונטנה די-טרווי ברומא ונדרה נדר חזק כמו שרק ילדה קטנה יכולה ("זהו נדר הכי חזק שקיים", היא מדגישה), שיום בהיר אחד היא תחזור לאיטליה! "בתקופה ההיא זה היה בגדר בלתי אפשרי", היא מסבירה, היות וברית המועצות לא ממש אפשרה לאזרחיה לטוס לחו"ל.

      אבל היא לא נטשה את החלום. "כעבור עשר שנים עליתי לארץ, וישראל הפכה לסוג של איטליה בשבילי. ים, שמש, פרחים, צבעים… ולמרות זאת, לא שכחתי את הנדר הקדוש של המטבע במזרקה. והנה, קיימתי את הבטחת הילדות שלי - טסתי לוונציה 24 שנים אחרי שזרקתי את המטבע למים".

      אנה עושה את ונציה (מערכת וואלה! NEWS)
      חתול מפלצת? ילדה יפה! אנה בוונציה (צילום: אנה מליוטין)
      אנה עושה את ונציה (מערכת וואלה! NEWS , אנה מליוטין)
      החופש לטייל לבד. גם באופניים בים של ונציה (צילום: אנה מליוטין)
      אנה עושה את ונציה (מערכת וואלה! NEWS , אנה מליוטין)
      ואי אפשר בלי קצת אמנות איטלקית (צילום: אנה מליוטין)

      איפה עוד אפשר לחבוש מסכה כל יום ולא להרגיש מפגרת

      לדבריה של אנה, ונציה זה חלום של "אליס מארץ הפלאות". לא יותר ולא פחות. "במקום כבישים - תעלות מים. אנשים עם מסכות, קסם באוויר", היא אומרת.

      מה הרגשת בטיול הזה שחלמת עליו הרבה שנים?

      אנה: "הסתבר שוונציה לא סתם יפה. היא הרבה יותר יפה ממה שדמיינתי. ולא רק העיר עצמה - גם האיים השכנים. כל פינה, כל בית, כל חלון, כל גשר, כל פנס רחוב - פשוט כל פרט קטן מסביב זועק מיופי ואי אפשר להתעלם משום דבר - העיניים הרעבות ליופי שכזה טורפות בלי למצמץ את הכל. היה ממש קשה לבחור מקום להצטלם כי אחרי כל צעד, אחרי כל פנייה ברחובות הצרים של ונציה - נפתח לפניי נוף יותר מדהים מהקודם. ממש הייתה בי תחושה שבחיים לא יספיק לי הזמן להפנים את העיר הזאת ולספק את הצמא שישב בי כל כך הרבה שנים".

      מקום מיוחד שאת זוכרת?

      אנה: "גשר האנחות. כששמעתי את השם לראשונה, חשבתי לעצמי - ברור, בטח אנשים מאוהבים נאנחים בגשר הזה מרוב אהבה אחד לשני. אתם יודעים, ונציה בכל זאת… אבל המציאות די שונה: זהו גשר שדרכו הובילו אנשים מארמון הדוג'ה הידוע (שבתוכו בין היתר היו בתי משפט) לבית כלא חסר חלונות. בגשר האנחות האסירים זכו במבט אחרון לאור השמש ולעיר היפה והשמיעו אנחות של ייאוש".

      מה הפתיע אותך בטיול?

      אנה: "אחד האיים מסביב לוונציה הוא אי בשם בוראנו - "אי התחרה" - הידוע בזכות עבודת רקמת היד המסורתית. ויש סיפור מאחורי זה: אחד מתושבי האי, דייג, עמד להתחתן עם אשה, אבל מלכת הסירנות החליטה לבדוק את נאמנותו וניסתה לפתות אותו, ללא הצלחה. ואז המלכה העניקה לדייג פרס מיוחד מאוד - צעיף תחרה מדהים התפור מקצף גלי הים. כאשר הגיע יום החתונה - חברות הכלה, שקינאו בצעיף של הכלה, החליטו לרקום העתק של הצעיף הקסום ואחרי הרבה מאמצים גם הצליחו - כך נוצרה המסורת של התחרה של בוראנו".

      אבל זה לא הדבר היחיד שמפתיע בבוראנו. "לכל בית באי יש צבע עליז שונה ומיוחד", מספרת אנה, " בית ורוד, בית ירוק, בית אדום, צהוב ועוד צבעים. הייתי בטוחה שמגוון הצבעים משמש בעיקר למטרת אסתטיות, אבל הסתבר גם פה ישנה אגדה הקשורה (איך לא) לדייגים. מכיוון שכל הגברים באי היו דייגים ולרוב היו חוזרים מאוחר בלילה עייפים, לא פעם 'התבלבלו' ונכנסו לבתים של שכנים במקום ביתם. ואז לנשים נמאס מהבגידות "בטעות" של בעליהן והן החליטו לצבוע בתים בצבעים שונים וצעקניים שלא יהיה מקום ל'בילבול'"

      מה לא תשכחי מוונציה?

      אנה: "להאכיל יונים בכיכר סן-מרקו היה כיף לא נורמלי. וגם איפה עוד בעולם אפשר לחבוש מסכה כל יום ולא להרגיש מפגרת - רק בוונציה".

      משהו לסיום?

      אנה: "אומרים שונציה שוקעת מתחת למים לאט לאט כל שנה, ושנשארו לה רק עוד 50 שנה לשמח אותנו ביופיה המיוחד ובאווירה הקסומה. אבל גם אחרי שתשקע, היא עדיין תישאר מהממת ואני אחזור אליה. הרי זרקתי מטבע שוב...".

      אנה עושה את ונציה (מערכת וואלה! NEWS , אנה מליוטין)
      הנשים צבעו את הבתים של בורנאו? כך לפי האגדה (צילום: אנה מליוטין)
      אנה עושה את ונציה (מערכת וואלה! NEWS , אנה מליוטין)
      יש גם בתים בוורוד בבורנאו (צילום: אנה מליוטין)

      רוצים לראות עוד מקומות ותמונות של אנה בעולם? היכנסו לדף הפייסבוק שלה