פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      האם זו מנורה? מסר מוצפן בסמלים התגלה במקווה מימי בית השני בי-ם

      חוקרים גילו מקווה טהרה בשכונת ארנונה בירושלים, שקירותיו מכוסים בטיח קדום, שעליו שפע של ציורי קיר (ייתכן שגם מנורה) וכתובות שנכתבו בבוץ, פיח וחריטות. שפתן של הכתובות היא ארמית, והן כתובות בכתב יהודי רהוט שהיה נהוג בימי הבית השני

      האם זו מנורה? מסר מוצפן בסמלים התגלה במקווה מימי בית השני בי-ם
      רשות העתיקות

      ממצא יוצא דופן שמצית את דמיונם של הארכיאולוגים, התגלה לפני כחודשיים בשכונת ארנונה בירושלים, במהלך פיקוח ארכיאולוגי שגרתי של רשות העתיקות על עבודות בנייה להקמת גן ילדים, ביוזמת עיריית ירושלים.

      בחפירה נחשף מקווה טהרה מרשים מימי הבית השני (המאה ה-1 לספירה) בתוך מערה תת-קרקעית. אל המקווה הובילה מבואה, ובהיקפה ספסלים. לצד מקווה הטהרה, נחפרה גת להפקת יין. קירותיו של המקווה מכוסים בטיח קדום, שעליו שפע של ציורי קיר כתובות אשר נכתבו בעזרת בוץ, פיח וחריטות. שפתן של הכתובות היא ארמית, והן כתובות בכתב יהודי רהוט, אשר היה נהוג בסוף ימי הבית השני. בין הסמלים המצוירים - סירה, עצי דקל ומיני צמחים, וייתכן שגם מנורה.

      לדברי רועי גרינולד ואלכס ויגמן, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות: "אין ספק שמדובר בתגלית משמעותית. ריכוז כזה של כתובות וסמלים מימי הבית השני באתר ארכיאולוגי אחד, וברמת השתמרות שכזו, הוא נדיר וייחודי, ומסקרן ביותר".

      כתב סתרים עתיק במקווה מימי בית שני בירושלים (יח"צ , רשות העתיקות)
      חזית המערה כפי שנחשפה בחפירה (צילום: שי הלוי, באדיבות רשות העתיקות)
      כתב סתרים עתיק במקווה מימי בית שני בירושלים (יח"צ , רשות העתיקות)
      הכתובות על קירות המקווה (צילום: שי הלוי, באדיבות רשות העתיקות)
      כתב סתרים עתיק במקווה מימי בית שני בירושלים (יח"צ , רשות העתיקות)
      (צילום: שי הלוי, באדיבות רשות העתיקות)
      כתב סתרים עתיק במקווה מימי בית שני בירושלים (יח"צ , רשות העתיקות)
      חפירות לחשיפת מדרגות המקווה (צילום: שי הלוי, באדיבות רשות העתיקות)

      האם אחד הציורים של מנורה?

      בשלב זה של המחקר, הכתובות הינן חידה. ייתכן שחלק מהכתובות מציינים שמות. הסמלים המתוארים על הקירות שכיחים באומנות החזותית של ימי הבית השני. בתוך כך, הציור שניתן, אולי, לפרשו כמנורה הינו חריג, מאחר שבימים אלה המעיטו בתיאור חפץ מקודש זה, ששכן בבית המקדש. לדברי החוקרים, "את הסמלים ניתן לפרש מחד כסמלים בעלי תוכן חילוני, ומאידך כסמלים בעלי משמעות דתית ורוחניות עמוקה".

      מספר שאלות עומדות לפתחם של החוקרים: מה הקשר בין הסמלים לכתובות, ומדוע צוירו דווקא במקווה הטהרה? מי הוא העומד מאחורי ציורם - אדם אחד או מספר אנשים? האם מישהו חמד לצון בשירבוטו את הציורים, או שמא יש כאן רצון להעביר מסר רוחני ודתי עמוק, ואולי אף קריאה לעזרה כתוצאה מאירוע טראומטי (הרס המקדש ומלחמת החורבן של 66-70 לסה"נ)?

      ממצא הציורים כה רגיש, עד כי חשיפתם לאוויר מסבה להם נזק. עם מציאת הכתובות, החלה רשות העתיקות בפעילות שימורית מורכבת: הן עברו טיפול ראשוני באתר, הוצאו בשלמותן מהמקום והועברו למעבדות השימור של רשות העתיקות להמשך טיפול וייצוב. בעתיד יוצגו הכתובות המרתקות בפני הציבור הרחב.

      משה (קינלי) טור פז, ראש מינהל החינוך בעיריית ירושלים, סיפר: "מערכת החינוך הגדולה בירושלים מצריכה תמיד בנייה נוספת של מבני חינוך. הממצא הייחודי התגלה במתחם בו מתוכננים להיבנות שני גני ילדים וכעת מתבצע בו הליך השימור של רשות העתיקות. האתר הארכיאולוגי וההיסטורי שנחשף הינו בעל ערך רב לזהות שלנו כעם יהודי ועשוי להאיר אור נוסף על חייהם של אבותינו בעיר ירושלים. נמשיך לעמוד בקשר עם רשות העתיקות ויחד נבחן כיצד נוכל לתת ביטוי חינוכי וסמלי לתגלית שנמצאה".