וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

סתיו ב"דרך הערבה": סופ"ש של ציפורים ותמרים

יעקב שמול

9.11.2016 / 12:40

סוף עונת הגדיד בערבה הדרומית מסמלת את תחילת העונה הטיולים בקצה של המדינה. מזג האוויר נהדר, הציפורים עוצרות לנוח בדרך לאפריקה וכולם מתכוננים לחגיגת סופ"ש סביב ה-גידול של הדרום - התמר. הנה טעימה (מתוקה) ממה שמחכה לכם שם

תמרים גדיד בערבה מטע יטבתה. טל גולדמן, מערכת וואלה! NEWS
זה החג שלהם. תמרים לפני גדיד במטע יטבתה/מערכת וואלה! NEWS, טל גולדמן

בין הרי אדום במזרח ושמורת טבע מסיב אילת במערב, עונת הסתיו ב"דרך הערבה" היא המתאימה, הנוחה והמעניינת ביותר לבילוי משפחתי, לנופשים ולמטיילים. השמיים הכחולים, האוויר הנקי והיבש, נופי בראשית, תצפיות נוף, ציפורים נודדות, סיורים חקלאיים ופסיפס אנושי מיוחד משמשים תפאורה נהדרת לביקור ובילוי בערבה הדרומית.

דרום הערבה מציע שפע אתרי ביקור, המתאימים במיוחד לעונת הסתיו והחורף בה הציפורים עוצרות כאן "לתדלוק" של מים ומזון במסלול נדידתן מאירופה הקרה לאפריקה החמה.
טיול בעקבות הנדידה בפארק הצפרות ובבריכות הפלמינגו נתחיל את טיולנו ב"פארק הצפרות" ביציאה הצפונית של אילת (שילוט מכביש הערבה - 90), בהליכה בשבילי הפארק ונמצא נקודות תצפית מ"מרפסות" ו"עמדות מסתור" אל הסבך וגופי המים (כניסה ללא תשלום. לקבוצות הדרכה בתשלום הכוללת גם "טיבוע ציפורים").

נחזור לכביש הערבה ונצפין אל עבר באר עברונה. נפנה ימינה (מזרחה) ונמשיך בנסיעה אל "דקלי הדום" - קבוצת עצי דקל נדירים ומרשימים מסוג "דום מצרי". זו נקודת התפוצה הצפונית ביותר בעולם בה צומח דקל זה, הנפוץ בסודאן ובאזורים הטרופיים של אפריקה. נמשיך בנסיעה אל עבר בריכות האידוי המושכות אליהן המוני ציפורים נודדות ונצפה בלהקות הפלמינגו היציבות כאן אשר ניתן לזהותן בגודלן המרשים ובגוונים הוורודים-אדמדמים המרהיבים של כנפיהן. הפלמינגו ניזונים במיוחד מ"קופיפי ים" - "הארתמיה האילתית" העשירים במינרלים האחראיים לגוון מיוחד זה.

במהלך החודשים דצמבר עד מרץ יתקיימו סיורי נדידה על-ידי מיטב המדריכים והמומחים. לפרטים: פארק הצפרות - 050-7671290.

פארק הצפרות באילת. נועם וייס, מערכת וואלה! NEWS
הציפורים עוצרות כאן "לתדלוק" במהלך נדידתן לאפריקה. פארק הצפרות באילת/מערכת וואלה! NEWS, נועם וייס

סיורים חקלאיים בדגש תמרים - סיפורו של התמר

הערבה הדרומית היא אחת מחבלי ארצנו אשר עדיין ענף החקלאות בה הוא משמעותי לכלכלה ולתעסוקה. שלושת ענפי החקלאות העיקריים הם הרפת, גידולי שדה עונתיים (שלחין) ותמרים.

הערבה התברכה בתנאים אקלימיים-קרקעיים הטובים והמתאימים ביותר לגידולי תמרים. אזורים חמים בהם מי תיהום גבוהים הם אידיאליים לגידול התמר, שיודע להתאים עצמו ולהסתגל אף למים מליחים. ואכן זהו הגידול החקלאי העיקרי בערבה הדרומית, בה התמר הפך להיות חלק בלתי נפרד מחוויית הטיול כאן. בערבה הדרומית נטועים כ-9,000 דונם תמרים מזני מג'הול, דקל נור, זהידי ובהרי. היבול השנתי ממטעים אלה מגיע לכדי 6,600 טון בשנה, כאשר כמחצית היבול משווקת לקראת חודש הרמדאן בעיקר לאוכלוסייה המוסלמית בארצות אירופה.

התמר הוא מעצי החקלאות הראשונים ושימש מרכיב חשוב בכלכלת האזור למן התקופה הכלכוליתית (האלף הרביעי לפני הספירה). בארץ ישראל נתגלו גלעיני תמר בנחל משמר שבמדבר יהודה המתוארכים לשנים 3,000 עד 2,300 לפני הספירה. המבקר בערבה הדרומית מוזמן לקיבוץ קטורה להכיר את "מתושלח" - שיח תמר "מתבגר" שהונבט על-ידי הבוטנאית, חברת הקיבוץ - ד"ר איליין סלאוי מגלעין שהתגלה בחפירות הארכיאולוגיות במצדה על-ידי המשלחת של פרופסור אהוד נצר. בסיור חקלאי בקיבוץ קטורה מומלץ גם להכיר ולהיחשף לטכנולוגיות מתקדמות של ניצול אנרגיית השמש וכן למפעל לגידול אצות לצורכי קוסמטיקה ותרופות.

ההתייחסות הנרחבת במקורות היהודיים ובמקורות היווניים, הרומיים והביזנטיים, מעידה על מרכזיותו של גידול התמר בארץ ישראל. שמעון החשמונאי ובר כוכבא הטביעו מטבעות מעוטרים בתמר לזכר ניצחונותיהם על היוונים והרומאים. בעיטורים של בתי כנסת קדומים חוזרים המוטיבים של עצי התמר בתבליטים וברצפות הפסיפס.

התמר אמנם לא נזכר בשבעת המינים בהם נשתבחה ארץ ישראל, אך פרשני התלמוד מפרשים את "הדבש" שבשבעת המינים כדבש תמרים. גם רש"י מפרש "ארץ זית שמן ודבש" - הוא דבש התמרים. בספר תהילים (קצ"ב, י"א) מתואר גובהו של עץ התמר הנמשל לארז: "צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה". מחבר שיר השירים (ז', ח') מסמל ומשווה את יופייה וזקיפותה של האישה לתמר: "זאת קומתך דמתה לתמר ושדייך לאשכלות".

המתארחים בחדרי האירוח מוזמנים לבקש לקיים סיור היכרות עם הקיבוץ המארח וסיור חקלאי. אחד מהסיורים החקלאיים היותר מבוקשים בערבה הדרומית הוא מסלול "סובב יטבתה". כל יום יוצאים סיורים מודרכים על ידי וותיקי הקיבוץ, אליהם ניתן להצטרף ב"פונדק יטבתה". מכאן יוצאים לסייר בקיבוץ ולהכיר את סיפור העלייה לקרקע של ההתיישבות הראשונה בערבה (העלייה לקרקע הייתה בהיחזות נח"ל בשנת 1951 והקיבוץ הוכרז בשנת 1957), מבקרים ברפת, במחלבה ויוצאים לסייר בשטחים החקלאיים להכיר את גידולי השדה ומטעי התמרים.

כמו כן, מבקרים ב"שער השלום" על גבול ישראל ירדן ונחשפים לסיפורים מרתקים אודות שיתופי הפעולה בין חקלאי האזור לחקלאי הערבה הירדנית. אחת התחנות המעניינות ביותר בסיור זה הוא פסל המתכת - "דקל שפל צמרת" והאנדרטה המספרים את סיפור "נאות בן ציון" להוקרה ולזכרו של בן ציון ישראלי. כאן מסופר סיפור "עלילות עירק" - כיצד בן ציון ישראלי (1887 - 1954), איש העלייה השנייה וממקימי קבוצת כנרת, יצא בשליחות ראש הממשלה הראשון - דוד בן גוריון - להבריח חוטרים מעירק על מנת "לתמר" את הערבה, ודווקא כאן בהיאחזות עין ע'דיאן - בנאת יטבתה, המוזכרת גם בסיפור נדודי בני ישראל במדבר: "משם נסעו הגדגדה ומן הגדגדה, יטבתה - ארץ נחלי מים" (דברים י', 7), נטעו את המטע הראשון בערבה בשנת 1957.

לפרטים אודות סיור בקטורה - 08-6356658 וסובב יטבתה - 08-6357449.

sheen-shitof

עוד בוואלה

פריצות הדרך, הטיפולים ומה צופן העתיד? כל מה שצריך לדעת על סו

בשיתוף סאנופי

תמרים גדיד בערבה מטע יטבתה. טל גולדמן, מערכת וואלה! NEWS
הגידול החקלאי העיקרי בערבה הדרומית. גדיד תמרים/מערכת וואלה! NEWS, טל גולדמן
פארק הצפרות באילת. נועם וייס, מערכת וואלה! NEWS
נקודות תצפית ו"עמדות מסתור" לאוהבי הציפורים. פארק הצפרות באילת/מערכת וואלה! NEWS, נועם וייס

סוף עונת הגדיד

מתוך כבוד לגידול התמר ולדיקלאים, ומתוך רצון להבליט את התיירות הכפרית-חקלאית בערבה הדרומית, מתקיימת זו השנה השלישית ברציפות "חגיגת התמרים בערבה".

המטיילים ואורחי הלינה הכפרית מוזמנים לחוויית היכרות והפנינג בנושא התמר ומוצריו שיתקיים בסוף השבוע של ה-19-17 בנובמבר 2016. במהלך החגיגות יתקיימו סיורים עם מיטב המדריכים בשטחי החקלאות של קיבוץ אליפז וקיבוץ יטבתה. נכיר את הזנים השונים, נטעם את פירותיהם ונאפה עוגיות תמרים בצינורות פלסטיק המחוממים באמצעות אנרגיית השמש, נטעם גלידת תמרים, נסייר בפרדס הפומלות הדרומי ביותר בעולם, נקטוף ונטעם מן הפרי המתוק-חמוץ. נקיים סדנאות במתחמי יצירה מכל חלקי עץ התמר - ידות, חריות, סנסנים ועוד. האורחים יוזמנו לדוכני אומנים מקומיים להתרשם ולהכיר את עבודותיהם. כל זאת על רקע מוסיקה ישראלית ופינות ישיבה מוצלות במטע התמרים. למעוניינים תתאפשר גם חוויית אירוח תחת כיפת שמי הערבה זרועי הכוכבים.

לינת סופ"ש (שני לילות בתנאי חצי פנסיון) בחדרי האירוח בקיבוצים: החל מ-690 שקלים ובחאנים החל מ-420 שקלים לאדם, כולל השתתפות בכל הפעילויות.
לפרטים: תיירות בערבה - 1-800-225-007.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully