מהן ערי התיירות של ישראל? לתיירים מחו"ל, כמובן, קודם כל ירושלים ותל אביב. לנו, הישראלים, כנראה שאילת היא הדוגמה הבולטת. גם טבריה על שפת כנרת, צפת שצופה לגליל, חיפה עם נופי המפרץ והגנים הבאהים, אולי עכו ונהריה שלחוף הים התיכון, פתח-תקווה ורעננה. רגע, רגע - פתח-תקווה? רעננה? ערי תיירות? אותן "ערי שינה" שנודעות בעיקר בזכות פקקים ואזורי תעשייה? מה להן ולתיירות?
מסתבר שהדבר הבא בעולם התיירות הישראלית מסתתר דווקא באותן ערים שנתפסו בעינינו כבלתי-תיירותיות בעליל. בשנים האחרונות נפתחו, או נבנים, מלונות לא רק בפתח-תקווה ורעננה, אלא גם ביהוד, בצריפין, ברחובות ובערים מפתיעות נוספות ברחבי ישראל. ההתפתחות המפתיעה הזו מתבררת כטובה לעסקים, טובה ללקוחות, טובה לשוק הישראלי בכללו וטובה לערים בהן היא מתרחשת.
לא מדובר בתופעה חדשה. בארה"ב ובאירופה זאת הנורמה כבר עשרות שנים וניתן לראות מלונות רבים גם מחוץ לערים הגדולות. כל מי שחיפש פעם מלון בחו"ל נתקל באפשרות של מלון שרחוק מהמרכז, אבל סמוך לציר תחבורה ציבורית נוחה. עתה הגיע הזמן גם של שוק התיירות הישראלי להתבגר, לחפש כיווני התפתחות חדשים, להיות מגוון יותר ולהתאים עצמו לצרכים ולדרישות של הלקוחות.
אנשי עסקים, למשל, מחפשים להיות קרובים ככל האפשר לאתרי הפגישות שלהם. האפשרות לקיים יום דיונים ארוך ואחריו להיות תוך דקות בחדר לצרכי מנוחה או שיחות עם הבוס מעבר ים, קורצת להם יותר מקרבה לחוף הים. לכן בית מלון באזור תעשיות היי-טק כמו ברעננה או ברחובות עונה על צורך אמיתי שלהם. אחרים שרוצים לנחות בישראל, לקיים כמה פגישות מהירות, לנוח ולצאת מהארץ, שמחו ודאי לשמוע על פתיחתו המחודשת של מלון "אוויה" המיתולוגי, הסמוך לנמל התעופה בן-גוריון. המלון שהקדים את זמנו וכשל בעבר, מתאים דווקא להתפתחויות החדשות בשוק.
גם לקוחות ישראלים שמחפשים נופש מוצאים מענה טוב במלונות האלה. המיקום מחוץ לאזורי התיירות העיקריים מעניקים שקט, שלווה ואפשרות אמיתית להתנתק מחיי היום יום האינטנסיביים, אך עם זאת לא להרחיק יותר מדי מהילדים והמשפחה.
כבר שנים רבות שתושבי האזור משתוקקים למלונות בערים שבהן הם מתגוררים, כך יוכלו לארח את הדודים מחו"ל או החברים מהקצה השני של הארץ בנוחות המרבית במלון הסמוך לביתם במקום על הספה בסלון, ואף ליהנות מהיתרונות הרבים הנלווים לשגשוג התיירות באזורם.
איש העסקים, תושבי האזור והזוג הצעיר מחפשים גם מסעדה טובה לאכול בה בערב, וישמחו גם להיתקל בחנות ייחודית למתנות או מוצרי פינוק. כך מסייעים המלונות החדשים גם להתפתחות העירונית. בנוסף, המלונות הם מעסיק משמעותי של עובדים בדרגות מיומנות שונות, ובתחום שמציע אופק של התקדמות מקצועית. כך מסייעים בתי המלון החדשים לתעסוקה ולהתפתחות עסקים קטנים בערי היעד שלהם, מייצרים הזדמנויות חדשות ומסייעים גם לצמצום פערים בחברה הישראלית. ראשי הערים מבינים זאת ומסייעים בידי היזמים של פרויקטים כאלה.
לא מדובר בתופעה שולית או בארוע חד-פעמי. רשת מלונות פרימה, למשל, משקיעה בימים אלו 140 מליון שקלים בהקמת מלון ברעננה שאמור להיפתח לקהל הרחב בסתיו 2015. הרשת מקימה מלון חדש ומפואר גם בפתח-תקווה שיושק ב-2016 וישרת אנשים המבקרים את יקיריהם בבי"ח בילינסון, לצד אותן אוכלוסיות אחרות שנהנות, כאמור, מלינה מחוץ לערי התיירות השגרתיות.
זוהי התפתחות המעידה על התבגרות של שוק התיירות הישראלי, שממציא את עצמו מחדש ומגוון את היצע השירותים ומקורות ההכנסה שלו, בדומה לשווקי התיירות המובילים באירופה ובעולם כולו.
הכותב הוא מנכ"ל רשת מלונות פרימה.