עוד סיבה לטייל: האנשים של הרי יהודה

פסטיבל היין של מטה יהודה חוזר שוב לאזור שתמיד ירוק ושופע יקבים, כרמים ואנשים שעושים את מה שאוהבים. אתם מוזמנים לבוא להרי יהודה, להתפנק במזג אוויר סתווי, לשתות "אביסל'ה" יין ולהכיר אנשים שהייתם רוצים שיהיו השכנים שלכם

היין הוא רק תירוץ - כדאי לבוא בשביל האנשים (צילום: ShutterStock)

נדמה כי אזור הרי יהודה תמיד מוכן לקלוט מטיילים: הוא כמעט תמיד ירוק, יש בו לא מעט מערות, אתרים ארכיאולוגיים ותיירנים ואולי הכי חשוב - הוא נמצא די במרכז הארץ - כך שאף אזרח לא צריך לנסוע לאזור יותר מדי זמן.

לא די בכל אלו, עכשיו מגיע גם פסטיבל היין השנתי של מטה יהודה (עד 20 בנובמבר 2014), שבו חוגגים יצרני היין והיקבים באזור את תוצרתם בשלל אירועים ואתרים לקהל הרחב. אבל לא רק יין הוא מנת חלקו של הפסטיבל - אמנות, קולינריה, טיולים ובעיקר האנשים המיוחדים שעושים את חבל הארץ הזה למיוחד שהוא. אחד מאותם אנשים הוא מוטי בוהדנה שבמקור הוא מבן שמן אבל גר כיום במושב צלפון - שם הקים את "פפו" - מבשלת בירה שהיא גם יקב וגם יופי של מקום לארוחות בוקר/צהריים או בירה של אחר הצהריים. "תמיד היה לי חלום לייצר יין משלי", אומר בוהדנה, "עוד מימי סבתא אלישבע שעשתה יין מתוק זוועתי בירושלים".

את לילך, אשתו, הכיר בתל אביב, וביחד הם עברו ב-98 לעזוז שבנגב במערבי, אבל מהר מאוד חזרו למרכז, לצלפון. "זה אזור מספיק קרוב שנותן לך להרגיש רחוק", הוא מסביר. ב-99 קנו משק במושב והחלו להגשים את החלום. הוא קרא לאחיו (תומר בוהדנה - ז.ר) וביחד נטעו כרמים, ומוטי החל ללמוד ייצור יין בכמה קורסים. לפני כשלוש שנים פתח את "פפו", על-שם אביו שחי בסמוך אליו, והיה הדמות המרכזית בבית. מוטי מייצר כ-5,000 בקבוקי יין מענבי מרלו, קברה וקברנה פרנק, אבל בעקבות בקשות מחברים שהיה להם חם בקיץ, החל לייצר נוזל נוסף.

הוא לקח סיר גדול של 260 ליטרים והחל לבשל בו בירה. לכל סוג קרא בשם של אשה שקשורה לחייו. כך, למשל, ניתן למצוא את "עלמה" - בירה חיטה קלה וצהובה-בלונדינית, כמו בתו, או את "תרצה" - בירת סטאוט (כמו גינס) שנקראת על-שם מי שהיתה המחנכת החזקה של מוטי, ממש כמו הבירה, ויש גם את "אלישבע" - סבתו הירושלמית שהיתה מחביאה קציצות ועוף מתחת למיטה. ויש גם בירה על-שם חמותו, אבל זה כבר בטעם אחר לגמרי.

פפו, מושב צלפון. פתוח: ו' 09:30 עד כניסת שבת, שאר הימים בתיאום מראש. כשר חלבי. 054-5304576.

עוד בוואלה! NEWS

דווקא בשיא המשבר: ה"משפחה" המפתיעה שנוצרה בזמן הקורונה

בשיתוף בית בלב
לכתבה המלאה
כל בירה ע"ש אשה אחרת בחייו. מוטי בוהדנה ב"פפו" (צילום: זיו ריינשטיין)
וכאן הוא ולילך מכינים את הבראנצ'ים הכי טעימים שיש באזור (צילום: זיו ריינשטיין)

יין מקדמת דנא

מיזם יין אחר באזור שולח אותנו אל גיאורגיה הרחוקה, אחד המקומות הראשונים שבעולם שהחלו לייצר בו יין. יקב "קדמא" שבכפר אוריה, שגם שמו שולח אותנו הרחק אל ההיסטוריה, מייצר יין בשיטות ישנות, כפי שייצרו בגיאורגיה לפני כ-8,000 שנים - בתוך האדמה. ולד ולינה סלוצקין הם בכלל אנשי הייטק, אבל אחרי 20 שנה שבהן עבדה במפעל "אינטל" לייצור שבבים, החליטה לינה לייצר דווקא יין.

לינה, ילידת טיביליסי, חקרה את נושא היין של אבות אבותיה והחליטה לעשות משהו שלא עושים כולם. היא ובעלה נטעו כרמים במשק שלהם, שבעברו היה לול, אבל בגלל תנאי החום של ישראל אי אפשר להטמין את כדי החרס, ובהם היין, באדמה. עם זאת, היין שוכב ותוסס בכדי החרס במקרר הגדול באולם התצוגה הענק של הזוג ולאחר מכן מועבר לחביות עץ. "התסיסה בחרס היא איטית, כמו בישול על אש קטנה", מסבירה לינה על יתרונות עשיית היין בצורה הנושנה, "ולכן היין מקבל עומק ומורכבות אחרת". לדבריה, גם צורת הכד (קונוס) משנה את טעם היין, היות ושטח המגע של הזג עם הנוזל קטן יותר.

יקב קדמא, משוב כפר אוריה. סיור טעימות - 35 שקלים. פתוח: ו'-ש', 15:00-11:00, לא כשר, קבוצות בתיאום מראש. 054-9195156.

יין של אבות-אבותיה. לינה ליד כדי החרס שהביאה מגיאורגיה (צילום: זיו ריינשטיין)
תצוגת כדי החרס ביקב קדמא (צילום: זיו ריינשטיין)

או?מן שהוא אמן

מי שעוד מתעסק עם מלאכת עבר עתיקה, הוא משה כץ מגבעת ישעיהו, שרק תנו לו חתיכת ברזל או פלדה והוא כבר ידאג לפסל לכם ממנה משהו. בגלריה של כץ, שסמוכה לביתו במושב שבעמק האלה, מפיחים חיים במתכות דוממות. כץ, שלמד בשנות ה-90 אצל הפחח הנודע אורי חופי מקיבוץ עין שמר, הוא חקלאי ירושלמי במקור, אבל לפני 26 שנים נכנס לו חיידק הפיסול בברזל.

"היה לי ממה לחיות, אבל לא היה לי בשביל מה לחיות", הוא אומר. כץ החל לעסוק בפחחות (ביבי, לידיעתך) ולייצר עבודות למטרות שונות, אבל עם הזמן עזב את הפחחות המסורתית ועבר לפסל בברזל שכה אהב. "הפכתי מאומן לאמן, אתה מבין את ההבדל?" אמר לי כשהוא מחזיק מבער שהמיס חתיכת ברזל בשניות.

ביקור בגלריה שלו, ואם יתמזל מזלכם גם בביתו, זה כמו להיות במוזיאון, או אולי ספארי. כבשים, סוסים, גדיים ובעיקר ינשופים (סמלו המסחרי של כץ) עומדים בצורות שונות, עם מבטים שונים, כאילו חיו ביניכם. הוא לוקח פצירה ישנה והופך אותה לחיה, פרסה של סוס - ועושה ממנה סוס ברזל ושאר פסלים כיד הדימיון והחרש.

פיסול בפלדה, מושב גבעת ישעיהו. בתיאום מראש - ללא כסף, קבוצות - 20 שקלים לשעת סיור. 054-7641667.

מאוהב במה שהוא עושה. משה כץ בגלריה שלו (צילום: זיו ריינשטיין)
למשל, כבשה מברזל (צילום: זיו ריינשטיין)

צעצוע של סיפור

למי שהברזל קצת קשה, מוזמן לנסוע מערבה בין נופי החורש הים-תיכוני של השפלה והרי יהודה עד שיגיע למושב רמת רזיאל. שם ימתין לו בשער יעקב אורבך, אדם כה חביב שכדאי לפגוש ללא קשר לעיסוקו. אבל אורבך לא ישיב פניכם ריקם ויכניס את חיש לגלריה שלו. שם תחזרו לילדותתכם, שבה אתם רוכבים על סוס מעץ, מניידים הלוך ושוב ברווזון מעץ ובעצם כל מה שתראו שם יהיה מעץ.

אבל המעניין בעבודתו של סבא ג'פטו החביב הזה, הוא שאורבך מפסל גם מחביות יין. "חברים שלי מיקב באזור נתנו לי חביות ישנות, אז התחלתי לנגר בהן וליצור כיסאות, ספסלים, חיות ושאר פסלים", הוא מסביר את תשוקתו לחומר. "דפקתי מסמרים מאז שאני זוכר את עצמי", הוא מוסיף, למרות שהוא בכלל מתחום הרבה יותר "טכנולוגי" - תיקון מכונות כתיבה.

כבר 44 שנים שהוא חי במושב, בבית חביב ומאיר פנים. הוא ישמח לארח אתכם בגלריה שלו, להסביר לכם על עבודותיו וישמח עוד יותר אם גם תרכשו משהו שיעשה לכם טוב על הלב וגם לו.

צעצועי עץ של פעם, מושב רמת רזיאל. בתיאום מראש, 050-5207752.

אפשר לפסל גם מחביות יין.יעקב אורבך בגלריית העץ שלו (צילום: זיו ריינשטיין)
דחלילים חביבים בחצר ביתו של אורבך ברמת רזיאל (צילום: זיו ריינשטיין)

ואם כבר באזור...

לשים משהו בפה: השפית עדי יוגב תכין לכם סלסלה זוגית שתוכלו לקחת לכל עשרות שכיות החמדה באזור, לשכב פרקדן ולהתפנק על יציר כפיה. מה בתפריט? לחמים שהיא אופה, ממרחים מיוחדים שיא רוקחת (פלפלים, טפנד זיתים, פסטו ועוד), גבינות קשות ורכות, ירקות ננסיים וטעימים והכל בארגז עץ שיישאר לכם למזכרת.

מעשה ידיים, מושב צפרירים. ארגז זוגי - 190 שקלים. 052-5993340.

להתרחק מההמון: מה דעתם על מסלול טיול לא ארוך שבסופו מעיין בטבע? ידענו שלא תתנגדו. סעו על כביש 386 לכיוון מושב נס הרים, עד שתגיעו לפארק עצמאות ארה"ב. חנו את הרכב והתחילו ללכת במסלול האדום כקילומטר וחצי עד שתגיעו לגן לאומי בית עיתאב. שם ייחכה לכם מעיין חביב ששמו עין חו?ד (לפעמים אפוף ירוקת), שבו תוכלו לעצור, להסתכל על עצי התאנה ולפרוש שמיכת פיקניק. את הסל כבר סידרנו לכם מקודם.

רוצים עוד רעיונות ואנשים חביבים באזור? חפשו בפייסבוק פסטיבל היין של מטה יהודה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully