וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

לעבור 18 אלף ק"מ עם טרנטה בלי אף כביש ראשי

13.8.2014 / 15:53

אחרי השלמת ההכנות בצרפת ומסיבת הזנקה בלונדון, הגיע הרגע הגדול: המונגול ראלי יוצא לדרך - מסע מטורף מלונדון למונגוליה בדרך לא-דרך. צוות ישראלי ראשון אי פעם משתתף במסע וכותב עבור וואלה! תיירות על חוויותיו

מונגול ראלי. מסע אחר
משתתפי מונגול ראלי מתכוננים למסע המטורף/מסע אחר

16 ביולי ואנחנו בדרך לצפון צרפת. אני כותב לכם אחרי שבוע של הכנות לרכב (קנגו שנת 98) שייקח אותנו מלונדון למונגוליה - גגון, מגן גחון, רשתות לאחזקת ציוד, מטענים, רדיו חדש, פירוק והרכבת חגורות בטיחות וחיבור של הרבה כבלים חשמליים ברכב. אבל הדבר הכי מורכב היה לשבת בפסטורליות הצרפתית, עם כל היין והגבינות, ולראות את כל מה שקורה בארץ. מרגישים מוזר, כאילו חלק מאיתנו צריך להיות בארץ.

נשאר לנו רק להשלים צמיגים חדשים, שנקנה איפשהו בדרך, מצבר, ערכת עזרה ראשונה וברזנט לגג לכסות את כל הציוד. אחרי כל זה, נזדקק להרבה מזל, בעיקר כי כמות האלקטרוניקה שאנחנו סוחבים איתנו לא מביישת צוות טלוויזיה מקצועי: ארבע מצלמות ריפלקס, שש עדשות, שלוש מצלמות גו-פרו, שני לפטופים, טאבלט אחד, מזלט אחד. נקווה שלא ישדדו אותנו...

17 ביולי, אנחנו בדרך לקאלה. מתמקמים בקמפינג מול המעבורת לדובר. בדרך עברנו באנדרטה לזכר הפלישה האמריקאית בנורמנדי. בבית הקברות המדהים הזה, עם יותר מ-9,000 קברים של חיילים אמריקאים, קשה שלא לחשוב על התאריך המאוחר שבו ארצות הברית הצטרפה למלחמה ואיך היתה יכולה להשפיע על מהלכי המלחמה וההשמדה באירופה לו הצטרפה קודם.

18 ביולי, מגיעים ללונדון. ביציאה מתחנת וסטמינסטר אנחנו נתקלים בהפגנה המונית נגד הפעולה הישראלית בעזה. לא נעים בכלל.

19 ביולי, המשתתפים במונגול ראלי מתאספים בבאטרסי פארק שבדרום לונדון למסיבת ההזנקה. אנגלים, איטלקים, צעירים, מבוגרים, שותים בירה, שותים תה, שרים, רוקדים, מעשנים, ובעיקר עסוקים בלשפצר את הרכב פעם אחרונה לפני ההזנקה. חוויה מדהימה, שמדגישה את הרב-לאומיות ואת חוסר הגבולות.

אנחנו עסוקים בלהתחבר לחבר'ה האחרים, לשתות הרבה בירה ולעשות שמח. באמצע הלילה, כשחזרנו לרכב, גילינו שמישהו שם לנו במושב הקדמי, בתוך שקית קניות מהודרת, רגל של חזיר. החלטנו להתעלם, מקווים שלא יהיו הפתעות נוספות בדרך. כל זה לא מונע מאיתנו להניף את דגל ישראל בהזנקה. זהו, יוצאים לדרך.

מונגול ראלי. מסע אחר
טרנטה, אבל לפניך! הצוות הישראלי במונגול ראלי/מסע אחר
מונגול ראלי. מסע אחר
ללא אף כביש ראשי. הקנגו של הישראלים/מסע אחר

בלוק אחד מבית הקברות היהודי

20 ביולי, שש בערב, בלגיה. בחוץ גשם, העיניים מתפרקות, מחפשים מקום מחסה להעביר את הלילה. אנחנו עוצרים בתחנת דלק בתקווה שיעזרו לנו למצוא קמפינג. העובדת בתחנה כיוונה אותנו לעיירה קטנה. אכן הגענו לעיירה קטנה, אך אין מקום קמפינג באופק. מה שכן מצאנו זה פסטיבל מקומי קטן. מיואשים לגמרי ניגשנו לקנות בירה, כשאחד המקומיים פנה אלי ואחרי שני משפטים הציע לנו לישון אצלו. צירוף מקרים? מזל? מסורת בלגית? יש פה קאץ', ברור לי שיש פה קאץ'!

אחרי בירה או שתיים נסענו אליו הביתה - בית קטן ומאחוריו בקתה עם מקלחת, שירותים, אינטרנט - כל מה שמוצ'ילר רוצה אחרי נהיגה רצופה של כמעט שבע שעות. החוויה מוזרה. מצד אחר, הבחור נהדר, הוא הזמין אותנו לישון אצלו בבקתה ובסוף נרדם בסלון, כשאנחנו בשקי שינה מסביבו. מצד שני, כל דבר היה רמז לכך שמשהו רע יכול לקרות - מצלמות נסתרות, הודעה שהוא שולח, מבט שהוא מגניב, והכל בשפה מקומית שלא דומה לכלום. היה ברור לי שהלילה אני לא עוצם עין, מנסה למצוא הסברים לכל דבר חשוד. כמובן שנרדמתי.

בסופו של דבר הלילה עבר בשלום (כמובן), הבחור הביא ארוחת בוקר ואנחנו נוכחנו שטעינו ושהחששות היות מיותרים. לא היה קאץ'.

היום הבא עבר עלינו בנסיעה דרך גרמניה, עם עצירה בקלן וביקור בקתדרלה המרשימה, שנחשבה לזמן מה בסוף המאה ה-19 לבניין הגבוה בעולם. לקראת ערב אנחנו מגיעים לפרנקפורט ומתמקמים בהוסטל. פתאום גילינו שאנחנו חונים בלוק אחד מבית קברות יהודי מהמאה ה-12. כמובן שבשנות השלושים, עם עליית הנאצים, הכל חרב. אלפי לוחות מתכת קטנים נושאים את שמות המתים - דוקטורים, פרופסורים וגם תלמידי כיתה א'.

כל יום המחרת מוקדש לנהיגה אל עבר מסיבת ההזנקה השנייה, בבסיס צבאי צ?כי נטוש. מי שמחפש את הזווית הישראלית ימצא אותה גם כאן, היחצ"ן ומארגן האירוע הוא בחור ישראלי בשם עומרי.

מונגול ראלי. מסע אחר
ועוד אביזר צילום - רחפן - כדי שיהיה גם מה להראות מלמעלה/מסע אחר
מונגול ראלי. מסע אחר
אחד המבצרים שתפס רחפן הצילום הקטן בדרך/מסע אחר

אנחנו מבסוטים: יש קורת גג הלילה

ביומיים שלאחר מכן חצינו את צ'כיה וסלובקיה. 3,000 ק"מ מאחורינו, הרנו קנגו מפתיעה לטובה. ביום השלישי למרוץ, בסלובקיה, גילינו משהו חדש. חיפשנו מקום לקמפינג, וכלום. רק בתים עזובים, גשם והרבה בוץ. אחרי חיפושים נואשים אנחנו פתאום רואים גשר. אנחנו מבסוטים: יש קורת גג הלילה!

באמצע ארוחת הערב, מגיעה הרכבת. לא סתם רכבת חשמלית מודרנית, אלא רכבת משא סובייטית עם מאה קרונות. מתברר שהקמנו את המחנה המאולתר שלנו על רציף של רכבות, שלרוב לא עוצרות כאן אלא עוברות בשעטה שגורמת להתקף לב קל גם לחזקים בינינו. ככה זה כשאנשי היי טק יוצאים לקמפינג. אבל תמיד אפשר להשתפר.

אחרי כל הנהיגה הזאת דרך בלגיה, גרמניה ומזרח אירופה אני לא יכול שלא לחשוב על מה שהיה פה לפני 70 שנה ועל כך ש-70 שנה עברו ואנחנו נוסעים בהרכב ישראלי (כמעט, אחת מאיתנו צרפתייה), אבל מסתירים מדבקות ישראליות והדגל יוצא רק כשבאמת אפשר. הלוואי שהיינו יכולים להניף את הדגל כמו כל שאר הקבוצות מהארצות האחרות.

עברנו שלוש יממות במונגול ראלי, נשארו עוד 40. אנחנו ממשיכים הלאה, לעבר מונגוליה.


הצוות הישראלי הראשון למונגול ראלי יצא בשיתוף עם מסע אחר אונליין
המסע בחסות מסעות - טיולי איכות גאוגרפיים
ציוד טיולים - מצוק , כפר סבא
מערכת איתור - מגנוס לווייני
רחפן - LOOLTV

מונגול ראלי. מסע אחר
איפה הפק"ל קפה?! אתנחתא באמצע המסע/מסע אחר
  • עוד באותו נושא:
  • מונגוליה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully