הן הותירו ללא מענה אלפי ישראלים בנתב"ג ובשדות תעופה ברחבי העולם; רק בטורקיה מספר הישראלים המקורקעים עמד על כ-4,000 גברים, נשים וטף, שחולצו בסופו של דבר ברכבת אווירית ישראלית דרך אתונה.
זה קרה לפני כשבועיים, בעיצומה של עונת הקיץ. טיל שנחת ביהוד הסמוכה לנתב"ג הבריח מפה כמעט את כל חברות התעופה הזרות שביטלו את כל הטיסות שלהן לישראל וממנה, כולל של חברות מרכזיות כמו קבוצת לופטהנזה הגרמנית, המונה את לופטהנזה, סוויס אייר, אוסטריאן איירליינס, ברסלס איירליינס וג'רמן ווינגס.
האם הישראלים מוכנים לבלוע את הצפרדע ולהמשיך הלאה - או שנאמנותן לחברות התעופה הישראליות תגבר בעתיד ותשנה את העדפותיהם ברכישת כרטיסים?
מסקר מיוחד שערכה חברת TRI מחקרים אסטרטגיים עבור "גלובס" בקרב מדגם מייצג של 503 נסקרים, עולה מסקנה אחת ברורה - הישראלים לא שוכחים ולא סולחים, במקרה זה לחברות התעופה הזרות: 56% מהנסקרים השיבו כי אם הדבר יתאפשר, הם לא יטוסו עם חברות תעופה זרות. מתוכם, 24% אמרו כי יטוסו אך ורק עם חברות תעופה ישראליות.
מנגד, רק 30% השיבו כי ההחלטה שלהם עם איזו חברת תעופה לטוס לא תשתנה בעקבות הפסקת הטיסות הזמנית של חברות התעופה הזרות. מאחורי הכוכבית "אם הדבר יתאפשר" מסתתרת ההנחה כי כוחה של ההצהרה אינו עומד בכל מחיר ובכל תנאי, אך זו בהחלט הצהרת כוונות ברורה.
כועסים על אל-על
כזכור, גל ביטולי הטיסות החל בהודעתה של רשות התעופה האמריקאית, ה-FAA, על השהיית הטיסות של כל חברות התעופה האמריקאיות לישראל וממנה (דלתא, יונייטד ו-us איירווייס) עקב נפילת הרקטה ביהוד.
"המשימה העיקרית של ה-FAA היא להגן על הנוסעים בחברות התעופה האמריקאיות. ה-FAA הנהיגה ביום שלישי, 22 ביולי, את איסור הטיסה לישראל בתגובה לפגיעת רקטה שנחתה כקילומטר אחד משדה התעופה", לשון הודעת הרשות, הנחשבת לגוף שכל ענף התעופה נשמע למוצא פיו.
בעקבות זאת ביטלו את הטיסות בזו אחר זו, כמו באפקט דומינו, כמעט כל חברות התעופה הזרות שטסות לישראל וממנה, למעט בודדות דוגמת בריטיש איירווייס שהמשיכה לטוס כרגיל (שלא כמו אחותה איבריה שדוממה מנועים).
כעבור יומיים של מצור אווירי, ה-FAA הודיעה כי היא מסירה את האיסור לטוס לישראל וממנה, והשמיים הסגורים נפתחו שוב לשגרת טיסות. הכעס בציבור על ה"רגליים הקרות" שחברות התעופה הזרות קיבלו היה גדול, ונשמעו קולות להחרים אותן בקווים (אל נתב"ג וממנה) בהם הדבר אפשרי.
היו גם כאלה, כמו מנכ"ל ישראייר, אורי סירקיס, שקראו להעניש את החברות הזרות במתן סלוטים (זמני המראה ונחיתה בנתב"ג) בעדיפות נמוכה מזו של חברות התעופה הישראליות - קריאה שאגב נענתה בשלילה על-ידי גיורא רום, מנהל רשות התעופה האזרחית (רת"א) במשרד התחבורה, שאמר: "בתעופה אין מושג כזה רק חברות ישראליות. לתעופה יש אתיקה של התנהלות. אתה לא מנהל שום דבר רק לחברות ישראליות".
כתוצאה מכך, הקושי של ישראלים רבים לטוס לחופשה בחו"ל או לחילופין לשוב הביתה, יצר ביקושים אדירים לכרטיסי טיסה בחברות התעופה הישראליות אל-על, ארקיע וישראייר וגם הזדמנות גדולה עבורן להביע סולידריות ולקטוף את הפירות.
אל על ניצלה את המצב וגבתה תעריפים מופקעים
אלא שישראלים רבים התלוננו על כך שאל-על ניצלה את המצב ניצול ציני וגבתה תעריפים מופקעים. הסערה הציבורית שהתעוררה סביב המחירים המקוממים הגיעה עד לדיון בוועדה לפניות הציבור בכנסת בראשותה של ח"כ עדי קול (יש עתיד), שזימנה את ראשי אל-על לתת דין וחשבון, ועד למבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, שהודיע כי יפתח בבדיקת הטענות בדבר הפקעת מחירים.
ד"ר אריה רותם, המנהל המקצועי של TRI, מביע פליאה מהנתונים שהתגלו תחת ידו. "ממצאי הסקר תמוהים לנוכח הכעס הגדול של הציבור על חברת אל-על", הוא אומר, "כמי שהעלתה את המחירים בצורה חדה בימים בהם החברות הבינלאומיות עצרו את הטיסות לנתב"ג. ייתכן כי ההסבר לכך הוא שהרגשות הפטריוטיים גוברים בתקופה כזו גם על תחושות הכעס על חברה ישראלית שמנצלת בציניות מצב ביטחוני רגיש".
האם הרגשות הפטריוטיים האלה ישרדו גם לנוכח מחירים אטרקטיביים הרבה יותר, ויכולת לחסוך משמעותית בעלות הטיסות? אין לדעת.
בנקודת הזמן הזו, מדובר בהצהרות ובספקולציות בלבד, וכפי שבעבר הדירו הישראלים את רגליהם מטורקיה לפרק זמן מסוים, ומיד לאחריו נהרו שוב אל הקלאבים - כך יש לשער כי גם כאן המציאות והתחרות יכתיבו בסופו של דבר נתונים משלהן.
לעת עתה, כל עוד הרגליים של אותם צרכנים ישראליים עדיין כאן על הקרקע - ניתן להכריז רשמית על נאמנות גוברת לכנפיים כחול-לבן.