הפנטזיה הרומנטית של תיירות אותנטית היא משימה לא פשוטה בימינו. דווקא בשל כך משמח לגלות שאפילו בארץ מתוירת כמו איטליה עוד נותרו יהלומים לא מלוטשים. למי שמחפש חוויה תיירותית שלא כוללת סימוני וי שחוקים, מומלץ לעצור לפני הזמנת כרטיס לטוסקנה ולהסיט את המבט מזרחית לרומא. כשעתיים משם, סמוך לים האדריאטי נפרש חבל הארץ אברוצו, אחד המעוזים האחרונים באיטליה של מסורות עתיקות. כאן תמצאו את השמורה הטבעית הגדולה ביותר באיטליה הכוללת פארקים מרהיבים, פסגות הרים מרשימות, אגמים, עיירות עתיקות ושפע אטרקציות לפודיז.
שמורות טבע
נסיעה בכבישים צדדיים מרומא לאברוצו היא חוויה של ממש. הדרך מתפתלת בין ההרים, עוברת בתוך מנהרות וחושפת עמקים נסתרים רחבי ידיים, עיירות ציוריות משובצות בהרים גבוהים שבחורף מהווים מוקד לתיירות סקי. בקיץ רצועת החוף הצרה של האגמים כאן מלאה עד אפס מקום בעיקר בנופשים שבורחים מרומא. האגם שנמצא במרכז העניינים הוא סקאנו (Lago di Scanno), האגם הטבעי הגדול ביותר באזור.
לא רחוק ממנו נמצאת העיירה סקאנו, שמפורסמת בזכות בתים משוחזרים מימי הביניים ותעשיית תכשיטים מפורסמת. עוד בשמורות של אברוצו גם גראן סאסו (Gran Sasso) גוש ההרים התמיר ביותר באפנינים ממנו מציץ קלדרונה (calderone) הקרחון הדרומי ביותר באירופה, אבן שואבת להרפתקנים ואלפיניסטים.
חוף הים האדריאטי
רצועת החוף באזור אברוצו מנוקדת בתועפה ייחודית של בתי עץ שנבנו על מזח בתוך המים, זכר לכפרי הדייגים שהיו באזור במאה ה-18. אלו הטרבוקי (Trabocchi), מלכודות דיג שהוקמו על ידי חקלאים שחששו להיכנס אל מעמקי הים. בשנות ה-2000 הם הפכו לסמל סטטוס מבוקש, ושוקמו, בין אם לצרכים פרטיים או כמסעדות דגים.
בין המסעדות גם זו של מריה ורנאלדו. גולת הכותרת בטרבוקי בתפריט שלהם היא ברודטו, מרק הדגים טיפוסי לאזור ובו שבעה סוגי דגים ופירות ים וטריים לצד מטעמים כמו סרדינים בכבישה עדינה ומולים בשרניים המבושלים ברוטב אדמדם. להשלמת האווירה, על הקיר תלויה תמונה של לווייתן אגדי שנתפס ברשת בשנות ה-60, סיפור שהפך לגאווה מקומית. פינת חמד נוספת לאורך החוף היא פונטה אדרצ'י, מצוק בגובה 26 מטר מעל פני הים המשקיף על אי סלעי בתוך הים, רצועות חוף בתוליות ובעלי חיים מוגנים.
ואסטו
אחת הפנינים ההיסטוריות של חבל אברוצו נמצאות בעיירה ואסטו. לעיירה מרכז היסטורי עתיק, נוף דרמטי לים ותיירות פנים שוקקת בקיץ. גם בשאר חודשי השנה נחמד להסתובב במרכז ההיסטורי השל העיר ובו כנסיות, סמטאות ימי ביניימיות שקל ללכת בהן לאיבוד, חנויות של אמנים מקומיים, עבודות קרמיקה וממתקים בעבודת יד, כמו גם שוק מקומי שמתקיים בסופי. כמובן שאסור לפספס גם את המבחר הבלתי נתפש של מסעדות מקומיות.
אוכל
כמו בכל אזור באיטליה, גם כאן יש תוצרים מקומיים שמשמשים גאווה וטומנים בצדם שלל מנהגים. האזור הגיאוגרפי הייחודי של ואסטו ושפע מקורות המים יצרו מבחר קולינרי אדיר. השוק המקומי של ואסטו מתפקע מירקות צבעוניים, עלים טריים ושפע פירות, וכמעט בכל חצר מגדלים פלפלים, חצילים ועגבניות שרי. האזור רווי בעצי תאנים, זית וגפנים, ובהרים מלקטים פטריות כמהין שחורות וזעפרן. תוסיפו לכך דגים מהים הסמוך, נקניקים מובחרים וגבינות מקומיות וקיבלתם גן עדן גרגרני. לכן לא פלא שכמעט בכל משק בית מייצרים יין, שמן זית, צנצנות של רטבים, ליקרים וריבות. אין ארוחה בלי יינות מקומיים montepulcianoהאדום וה-pecorino הלבן ואין סיום ארוחה בלי לקנח בליקר מקומי מעשבים, או על בסיס דובדבנים ויין.
השפע זה יצר מגוון לא נתפש של טקסים ופסטיבלי אוכל מסורתיים שהם קודש עבור המקומיים, בסנכרון מלא עם עונות השנה. כך למשל בקיץ יש כאן פסטיבל עגבניות במהלכו מכין כל משק בית את רטבי העגבניות לחורף, פסטיבל יין בסתיו ופסטיבל ארטישוקים באביב.
וכמו בכל מקום באיטליה, יש גם פסטה אזורית: מקרוני אה לה גיטרה, בצק הפסטה המרודד למקרוני דקיקים על גבי תבנית עץ משופעת עליה מתוחים מיתרים המזכירים גיטרה. ביקור בוואסטו לא שלם בלי שיעור בבישול מקומי.
שמן זית
אם תשאלו תושב אברוצו איזה שמן זית מומלץ לקנות בסופר, רוב הסיכויים שהוא לא יידע לענות. לרוב המקומיים יש בחצר עצי זית אשר משתמשים בשמן שלהם לצריכה עצמית. מי שאין לו, יחליף יין בזיתים או יבוא לעזור במסיק, ויקבל בתמורה כמה בקבוקים לשנה. במפעל המשפחתי לה סלבוטה (LA SELVOTA) נעשה הכל בתהליך מכני ללא מגע כימי, בסופו מקבל השמן המבוקבק את השם הנחשק EXTRA VIRGIN OLIVE OIL.
העיירה אוניונה: גבינות ופעמונים
אברוצו גובלת מדרום במחוז מוליסה, ובו העיירה הקסומה אניונה (AGNONE). העשבים הגדלים בגבעות בהן רועה הצאן הם האחראים לטעמה ולניחוח הארומטי של גאוות העיירה - גבינת הקצ'קבל. Caseufucui di Nuccia, מפעל הגבינות המקומי שפועל כבר עשרה דורות, חושף את המבקרים להיסטוריה המקומית באמצעות הגבינות. במפעל מתמחים בגבינת קצ'קבל מתקתקה מחלב בקר, המגיעה במספר דרגות יישון. תמצאו כאן גם סקמורצה (Scamorza), מעין מוצרלה מיובשת הנפוצה בכל אברוצו, ריקוטה ועוד.
בביקור ניתן לחזות ביצרני הגבינה מותחים את הגבן, תהליך שמקנה להן מרקם סיבי מיוחדת ולבקר במוזיאון קטנטן בו מוצגים לראווה הכלים ששימשו להכנת גבינה לאורך ההיסטוריה, ספרים עתיקים המפרטים את סודות הגיבון, וטעימות בחנות המפעל עם מציאות כמו סקמורצה עם פטריות כמהין.
אטרקציה סמוכה היא Pontificia Fonderia Marinelli, העסק המשפחתי הכי עתיק באיטליה - בית חרושת לייצור פעמונים שהוקם בשנת 1040. הוא גם היחיד שמשמר את המסורת בשיטות ייצור עתיקות בעבודת יד כבר מאות שנים, כאשר לכל פעמון מוקדשים לא פחות משלושה חודשי עבודה.
הכותבת התארחה בסיור קולינרי שיזמה רבקה גלנטה טיולי בוטיק וחברת ITALIA SWEET ITALIA . גלנטה עוסקת למעלה מעשור בהשכרת וילות, מלונות בוטיק ובתי חווה בכל רחבי איטליה עם התמחות בסיורים קולינריים אותנטיים בדרום איטליה.