פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הרפובליקה הדומיניקנית: זה לא פוטושופ, אלא האמת המתוקה

      הרפובליקה הדומיניקנית היא מהמדינות האלה שנראות כמו גן עדן או כמו תמונה שעברה פוטושופ אגרסיבי. אבל היא אמיתית וכובשת את העין, הלב והבטן

      חוף ים, הרפובליקה הדומיניקנית (ShutterStock)
      חוף טיפוסי. הרפובליקה הדומיניקנית (צילום: ShutterStock)

      1. הנוף

      חוף ים, הרפובליקה הדומיניקנית (ShutterStock)
      מבט על של חופי הרפובליקה הדומיניקנית (צילום: ShutterStock)

      מכירים את זה שאנשים מעלים תמונות לפייסבוק וכותבים : "טוסו לשם עכשיו!"? תמיד נדמה לכם שאין באמת מקומות כאלו, שמדובר בפוטושופ, שגם אם יש, סביר להניח שבחיים לא תגיעו לשם. אז זהו, שיש מקומות כאלו. אחד מהם הוא הרפובליקה הדומיניקנית. אם להעיד על עצמי, אני אדם של ערים גדולות ומודרניות. פריז מרטיטה את לבי, לונדון מעירה אותי לחיים וניו יורק גורמת לזרמים בכל גופי. לכן, די ברור שסברתי שמקום כמו הרפובליקה הדומיניקנית לא באמת ירגש אותי. אבל אולי בגלל שאינני רגיל לנופים שכאלו, התמכרתי באופן מידי. עצי הדקלים, רצועות החוף, החול הלבן והחם ובעיקר המים התכולים והצלולים - כל אלו ללא ספק גורמים לך להרגיש כאילו מסיבה לא ברורה הגעת לגן עדן של גני העדן. העובדה שבכל בוקר אתה צריך לצבוט את עצמך, רק כדי להיות בטוח שאתה לא חולם, ושהחיזיון שנשקף מחלונך הוא לא חלום אלא האמת המתוקה, גורמת לך לרצות להישאר ער כל היום וכל הלילה, ולו רק בשביל להביט בנוף עוצר הנשימה שנדמה כאילו נלקח מגלויה.

      2. האנשים

      רקדניות, הרפובליקה הדומיניקנית (ShutterStock)
      הרפובליקה הדומיניקנית (צילום: ShutterStock)

      "אפשר לעזור?", "צריך משהו?", עוד חיוך, עוד מבט מבויש, עוד עיניים שמבקשות רק למלא לסייע לך. אין מה לומר, אם הנוף לא כבש את עיניכם, אין ספק שהאנושיות ברפובליקה תכבוש את לבכם. אם לא, אולי כדאי שתפנו לקרדיולוג. מהרגע שהמטוס נחת ועד הרגע שהוא המריא, אם הייתי מקבל שקל על כל אדם שביקש להעניק לי סיוע במשהו, כנראה שהייתי יוצא משם די עשיר. הרצון שלהם להעניק ולתת, גם כשאין, גורמת לך פשוט לחבק אותם. בגלל האדיבות, הנדיבות, טוב הלב והרצון תמיד לרצות, אתה מבין שיש אנשים טובים בעולם. כאלו שמוכנים לתת מעצמם, גם אם לא יקבלו תמורה כלשהי.

      3. הפירות

      פירות טרופיים (ShutterStock)
      כל פרי שתבקשו, כמה שתרצו. הרפובליקה הדומיניקנית (צילום: ShutterStock)

      מצחיק, אבל דווקא במקום כמו הרפבוליקה, שבה העוני שולט ברחובות, ניתן למצוא שפע רב. ולא מדובר בשפע של כסף, יהלומים או מכוניות יקרות. השפע בא לידי ביטוי דווקא בפירות, בירקות ובכל הטוב שסובב אותך בשווקים. בכל פינה תמצא דוכן של אננס, בננה, מנגו וכל פרי אחר שגורם לך להזיל ריר ולו בגלל הריח הנפלא שהוא מדיף. אין חוויה קולינרית נעימה יותר מאשר זו שמתרחשת כשילד רודף אחריך, מקלף לך אננס, פורס לך אותו לחתיכות ומגיש לך אותו ישר לפה - תמורת גרושים. המחשבה שאתה יכול לחיות כל היום על פירות ושהם תמיד בהישג יד, גורמת לך להרגיש אמנם רזה יותר, אבל אל תטעו - זה משמין. מאוד.

      4. בתי המלון

      בית מלון, הרפובליקה הדומיניקנית (ShutterStock)
      בתי המלון המפנקים חולשים על פני שטחים עצומים. הרפובליקה הדומיניקנית (צילום: ShutterStock)

      ממש כמו באילת, עיר עם יותר בתי מלון מאשר תיירים, גם ברפובליקה תוכלו להתרשם ממבחר עצום של בתי מלון מפנקים במיוחד החולשים על פני שטחים עצומים, ובהם מסעדות מעוררות תיאבון, הפעלות של צוותי הבידור, הגורמות למבקר לרצות להישאר במלון כדי לא לפספס את החוויה המענגת שמעניק הצוות. אם לרגע חשבתם שארוחות הבוקר בישראל הן מוגזמות, לא הגעתם לרפובליקה. חביתות בהזמנה אישית, פירות טריים, מבחר סלטים אינסופי, פנקייקים, קינוחים משמינים במיוחד. הדבר הכי שובה לב - צוות עובדים שסוחטים לכם מיצים טבעיים כבקשתכם, ומגיש אותם עם מטרייה.

      הקשר היהודי

      ליל הבדולח בשנת 1938 בגרמניה (AP)
      הרפובליקה הדומיניקנית העניקה עשרת אלפים אשרות כניסה לפליטים יהודים ב-1938. הבוקר שאחרי ליל הבדולח, ברלין, 1938 (צילום: AP)

      למרבה ההפתעה, לרפובליקה יש קשר חזק מאוד ליהדות. בתקופת מלחמת העולם השנייה, במסגרת ועידת אוויאן, שהתכנסה ב-1938 על מנת לחפש פתרון עבור פליטי המלחמה שעמדה בפתח, הציעה הרפובליקה הדומיניקנית עשרת אלפים אשרות כניסה לפליטים יהודים על מנת שיוכלו להתיישב בה. בסופו של דבר הגיעו לעיר סוסואה רק כמה מאות יהודים, שאף קיבלו אדמות תחת שמם. כיום, קיים במקום בית כנסת ואפילו מוזיאון המנציח את היהודים שהגיעו באותה תקופה. וכן, אפשר למצוא בעיר השקטה הזו גם יהודים שעדיין מתגוררים שם, כולל ראש העיר החביבה.

      הכותב היה אורחה של לשכת התיירות של הרפובליקה הדומיניקנית ושל חברת פליי קלאב, המארגנת טיסות וחבילות נופש לרפובליקה הדומיניקנית.