פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שבוע שימור אתרים: 30 סיורים סביב מבנים היסטוריים

      במהלך חודש מאי יתקיימו פעילויות מיוחדות לציון שבוע שימור אתרים, סדרת ארועים המתקיימת זה עשר שנים ביוזמת המועצה לשימור אתרי מורשת. שלושה סיורים מרתקים לדוגמה

      שבוע שימור אתרים ביוזמת המועצה לשימור אתרי מורשת נפתח בשבוע הבא, ויימשך עד סוף חודש מאי. במהלך השבוע נערכים כ-30 אירועים וסיורים שמטרתם לחשוף בפני הציבור הרחב מהנעשה בתחום שימור המבנים ההיסטוריים ופעילות המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.

      בשבוע שימור אתרים ייערכו שלל סיורים: סיור ברמלה ההיסטורית, פתיחת התערוכה "נשים פורצות דרך בתקופת המקרא" של האמנית יפה נבו, ערב בנושא הנגשת אתרי המורשת, מופע מוזיקלי חדשני בנהלל, ציורי קיר עם שי פרקש והקרנת הסרט "200 שנה למשפחת סלומון בארץ ישראל", מייצג ילדי טהרן במחנה המעפילים בעתלית ויוענקו תעודות הוקרה למתנדבים התורמים מזמנם וממרצם לשימור. פירוט כלל הארועים באתר המועצה לשימור אתרי מורשת.

      אזור ירושלים - סיור סגנונות בנייה בשכונת גאולים-בקעה

      ירושלים (ספק 500 , איציק שוויקי, המועצה לשימור אתרי מורשת)
      שכונת גאולים-בקעה (צילום: איציק שוויקי, המועצה לשימור אתרי מורשת)

      שכונת גאולים-בקעה ממוקמת בחלק הדרומי של ירושלים בגובה 760 מטר מעל פני הים, בצד הכביש המוביל לבית לחם. עד שנת 1948 היתה השכונה מיושבת בערבים. שמה הערבי הינו "בקעא", שפירושו בערבית "אדמה מעורבת בחלוקי אבנים". נראה כי מקור הכתוב "והיה כמלקט שבלים בעמק רפאים" (ישעיהו, י"ז 5), ונראה שמרוב אבנים לא ניתן היה לקצור את השיבולים במגל, והיה צורך לתלוש אותן וללקטן. לאחר מלחמת העצמאות ניתן לשכונה שם עברי - "גאולים" שפירושו גאולה, שחרור ודרור - "ובשנת גאולי באה" (ישעיהו, ס"ג ד).

      עד פרוץ מלחמת העצמאות בשנת 1948 היתה שכונת בקעה מאוכלסת בכ-1,200 משפחות, מוסלמיות ונוצריות. במהלך המלחמה ניטשה השכונה. לקראת סוף מלחמת העצמאות עם שוך הקרבות בסוף 1948 יושבה בקעא באוכלוסייה יהודית ממפוני העיר העתיקה. אוכלוסייה זו היתה מורכבת מאנשים מבוגרים ומשפחות דלות אמצעים ודתיים בתנאי דיור קשים.

      בשנות ה-50 נבנו בשכונה שיכונים (בלוקים) שבמהלך השנים האחרונות עברו חידוש במסגרת פרויקט שיקום שכונות. בנוסף למבנה המגורים בשכונה ניתן למצוא מבני ציבור, כבתי כנסת שנבנו במהלך השנים מתוך צורך התושבים לבתי כנסת. בתי התפילה התרחבו במשך השנים ואחדים נשארו קטנים וצנועים. דוגמה מן השנים האחרונות ניתן למצוא בבתי הכנסת "כל הנשמה" של הקהילה הרפורמית ובית הכנסת "ניצנים ". בערבי שבת וחג ניתן לראות את תנועת משפחות ומתפללים ברחבי השכונה.

      במהלך שנות ה-90 הכינה עיריית ירושלים תוכנית שימור כוללת לשכונה כיוון שבעלי אינטרס מבקשים לשנות את התוכנית ולמחוק בכך את ההיסטוריה ולפגוע בפן האסתטי השימורי של השכונה, המועצה לשימור אתרים דורשת למנוע פגיעה באופיה ההיסטורי של שכונת גאולים-בקעה, ולא לאפשר סטייה מתוכנית השימור המקורית, כמו גם להוסיף לרשימת השימור ולתוכנית מבנים רבים שלא שולבו בתוכנית השימור בזמן הכנתה.

      סיור בשכונת גאולים-בקעה יתמקד בסגנונות הבנייה בשכונה ייערך עם האדריכל משה שפירא.
      היכן: שכונת גאולים-בקעה, ירושלים. נפגשים ב-09:00 בתחנת הדלק פז ברחוב דרך בית לחם סמוך לפארק המסילה.
      מתי: יום שישי 18 במאי, 09:00-10:30.
      הרשמה ופרטים: המרכז לתרבות ירוקה 02-6252357.

      אזור המרכז - מחזון לתכנון במדרחוב הנדיב, זכרון יעקב

      בית פיקא, רחוב הפקידים, זכרון יעקב, 1920 (ספק 500 , המועצה לשימור אתרי מורשת)
      בית פיקא, זכרון יעקב, 1920 (צילום: המועצה לשימור אתרי מורשת)

      המושבה הצעירה זכרון יעקב חוגגת השנה יום הולדת 130. לב המושבה מאז שנות ה-90 של המאה ה-20 עובר התחדשות מתמדת. קטע מרחוב המייסדים הפך בשנים האחרונות למדרחוב נוסף ומושך אליו תיירות פנים וחוץ. תכנית חדשה מייעדת את רחוב הנדיב הניצב על רחוב המייסדים מן היקב במזרח ועד סופו במערב סמוך למוזיאון העלייה הראשונה וגן טיול למדרחוב.

      בסיור, שייערך בשיתוף המועצה המקומית זכרון יעקב, מוזיאון העלייה הראשונה, המחלקה לארכיטקטורה בבצלאל, הפקולטה לארכיטקטורה בטכניון ומתכנן המדרחוב אדר' גובי קרטס, תיערך היכרות עם ההיסטוריה של רחוב הנדיב, הרחוב הציבורי של המושבה המקורית, גם על רקע ההיסטוריה של מושבות הברון בנות תקופתה של זכרון יעקב. יסופר על העשייה בלב המושבה וההתפתחות המתמדת מזוויות התכנון והשימור ועל מה מתוכנן לרחוב. לקינוח, הצצה למה עושים בעולם בישובים היסטוריים דומים.

      יום עיון בסוגיות תכנון ושימור בלב המושבה סביב תכנון המדרחוב השני במושבה זכרון יעקב
      היכן: מוזיאון העלייה הראשונה, רח' הנדיב 2.
      מתי: 09.30.
      לפרטים והרשמה: 04-8552511.

      אזור הצפון - בעקבות האדריכל ריכרד קאופמן בנהלל ובכפר יהושע

      הסליק בנהלל (ספק 500 , חן לאופולד, המועצה לשימור אתרי מורשת)
      סיור בסליק בנהלל (צילום: חן לאופולד, המועצה לשימור אתרי מורשת)

      ריכרד קאופמן עלה לישראל מגרמניה ב-1920 בעקבות הזמנתו של ד"ר רופין, ראש מחלקת ההתיישבות של הסוכנות היהודית, להקים את המחלקה האדריכלית של חברת "הכשרת הישוב" ולעמוד בראשה כדי לתכנן "תכנית אב ויישובים ציוניים בארץ ישראל" (קליין, 2007, 179). מחלקה זאת נטלה על עצמה את עיקר פעולות התכנון של ההנהלה הציונית, בתחומי הבינוי העירוני וההתיישבות החקלאית כאחד. הסיור יתרכז בנושא תכניות קאופמן לדגם מושבי העובדים הראשונים בעמק יזרעאל.

      הסליק בנהלל (ספק 500 , חן לאופולד, המועצה לשימור אתרי מורשת)
      הבית בו נמצא הסליק בנהלל (צילום: המועצה לשימור אתרי מורשת)

      סיור "בעקבות האדריכל ריכרד קאופמן בנהלל ובכפר יהושע"
      היכן: 16 במאי. ההתכנסות באתר ה"סליק" בנהלל (משק אבידוב).
      מתי: ב-15:45
      המסלול: מורה הדרך עפר אבידוב ינחה את הסיור בנהלל בעקבות התכנון האייקוני של קאופמן למושב הראשון. ב-17:15 ממשיכים לכפר יהושע. האמן אלי שמיר, בן המושב שהקים בישוב פסיפס לזכר פועלו של קאופמן ינחה סיור ברחבי המושב בעקבות תכניתו של קאופמן. הסיור בכפר יהושע כשעה וחצי.
      מחיר: ללא עלות.
      לפרטים ולהרשמה: 6415073 04. ניתן להגיע לסיור אחד מהשניים או לשניהם.