פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      על שליטים ומבצרים: שרידים של אימפריות אדירות ברחבי הארץ

      הם היו שליטים גדולים בשעתם, השאירו את חותמם ושינו את פני ההיסטוריה. השרידים שרואים כיום מגלים ברמז על תקופות מפוארות של אימפריות אדירות

      עין עבדת, הר הנגב (יח"צ , נעמה טוכפלד)
      עין עבדת (צילום: נעמה טוכפלד)

      עבדת

      היה רק מלך נבטי אחד שזכה לקבל דרגה של אל לאחר מותו. היה זה עבדת השני, שעל שמו נקראת העיר ששכנה על תוואי דרך הבשמים. היסטוריונים קדומים אף סבורים שהוא נקבר בעיר, אם כי איש עדיין לא הוכיח זאת. עבדת מרשימה את המבקרים בה גם בביקור חוזר, לא רק בשל השרידים הרבים שבה, אלא בעיקר בשל הנוף המדברי הממלא את העין מכל עבר.

      זהו מקום שיותר ממומלץ לקרוא על קורותיו לפני שמגיעים, כדי להפוך את החוויה לעשירה הרבה יותר:
      העיר העליונה – זו שמכונה "אקרופוליס" (רמז לכיבוש הרומאי) - מאכלסת את רוב מוקדי העניין בגן לאומי עבדת. כאן, בגובה של קרוב ל-700 מטרים מעל פני הים, ניצב שער משוחזר, דומם וחמור סבר. כיום הוא לא מוביל לשום מקום משמעותי, אך בעבר היה זה שער הכניסה למקדש המקומי. כעת לא נותר אלא לדמיין את החיים השוקקים שמילאו את המקום.

      לא הרחק ממרכז המבקרים של עבדת שוכן בית מרחץ רומי שהעניק למבקריו פינוק בשלושה שלבים: מתחם של מרחץ קר, מרחץ פושר ומרחץ חם. עוד במקום: מגדל רומי (נסו לזהות את הכתובת שמצויה במשקוף), מערת קבורה שבה כוכים רבים, גת מהתקופה הביזנטית, שרידי בית מלאכה שהתמחה בייצור כלי חרס וגם כנסיות ביזנטיות. במרכז המבקרים אפשר לרחרח תבלינים כמור ולבונה – הספציאליטה של הסוחרים הנבטים, ובעיקר ללמוד בעזרת סרט וטקסטים על עולמם המרתק של הנבטים.

      הגעה: גן לאומי עבדת נמצא לצד כביש מס' 40, מספר קילומטרים דרומית לשדה בוקר.

      ממשית

      ממשית (דורון ניסים)
      ממשית (צילום: דורון ניסים)

      לא רבים יודעים, אך בעיר הנבטית הקטנה ממשית נמצא המטמון הגדול ביותר שהתגלה בארץ: כ-10,000 מטבעות כסף וכמה ממצאים ארכיאולוגיים משמעותיים. ממשית החלה את חייה כתחנת דרכים זעירה, ועם השנים הפכה לעיר שתושביה הנבטים התמחו בין השאר במסחר ובחקלאות מדברית. מאוחר יותר, בתקופה הרומית, היא היתה מרכז חשוב לגידול סוסים. למבקרים בה היא מציעה – על שטח קטן יחסית של כ-40 דונמים – ממצאים מרגשים מתקופות נבטיות שונות, כמו גם מהתקופות הרומית והביזנטית.

      לפני סיור בעיר הנה כמה אנקדוטות לשוניות: מקור שמה הוא בשם שהעניקו לה הרומאים: ממפיס (כן, כמו העיר ממפיס בארצות הברית). בתקופה הערבית היא כונתה כורנוב, על שמו של משקה שמיזג חלב, דבש ותמרים.

      למרות שממשית היא הקטנה מבין ערי הנבטים שבנגב, היא המשוחזרת שבהן, מה שאומר שכאן אין צורך להפעיל יותר מדי את הדמיון. היא גם מציגה לראווה אדריכלות נבטית מפוארת למדי, כזו שלא תפגשו בשום מקום אחר. יש כאן רחובות יפהפיים, להם נושקים מבנים כאולמות, חצרות ומרפסות – והכל מעוצב לעילא – מרמת הסיתות של אבני הבנייה ועד לקשתות התומכות בתקרות.

      לצד כל אלו, אל תפספסו ביקור בכנסייה המערבית, המכונה "כנסיית הנילוס", ונבנה לאחר שנעלמו הנבטים מן הנוף המקומי. כיאה לצו האופנה הביזנטי, רצפת הכנסייה עשירה בפסיפסים המציגים לראווה דגמים גיאומטריים, מיני ציפורים וכתובות שונות.

      הגעה: גן לאומי ממשית נמצא כשמונה קילומטרים מדימונה לכיוון צומת רותם שעל כביש מס' 25 (באר שבע-דימונה).

      אפולוניה

      אפולוניה (יח"צ , דורון ניסים)
      אפולוניה (צילום: דורון ניסים)

      האתר, הקרוי גם ארסוף, גלגול של השם רשף, אל הפריון הפניקי, הוא בראש ובראשונה מקום מפלט מהיומיום הסוער. לכאן, למרומי המצוקים שבצפון הרצליה, מגיעים כדי לברוח מההמולה, לקבל מנה מזוקקת של ים כחול לעיניים ולהתחבר לעברו המפואר של המקום, שמשך אליו לא מעט כובשים. היו פה, כאמור, פניקים, הלניסטים, רומאים, מוסלמים וצלבנים. כנראה שנוף לים היה מצרך נדל"ני מבוקש בכל הדורות.

      הצלבנים ביצרו את העיר היטב בשנת 1241, ובנו בה נמל חדש. אך למרות כל הביצורים, שרדה המצודה כ-24 שנים בלבד. 40 ימים צר עליה בייברס, עד שנפלה לידיו כפרי בשל. בייברס עצמו לא טרח לשקמה ולהתאימה לצרכיו, והעיר מעולם לא חזרה לעצמה.

      כיום לא נותר אלא לשוטט גבוה על המצוק המשקיף לים ולשרידי הנמל, לבחון מקרוב את שרידי המצודה, על אבני הבליסטראות המצויות בה, מרפסותיה ואולמותיה הגדולים ולתפוס פינה מול הים.

      הגעה: בצומת כפר שמריהו שעל כביש החוף (מס' 2) פונים לכיוון הרצליה פיתוח. בכיכר השנייה פונים ימינה לרחוב ווינגייט, וממשיכים צפונה לפי השילוט.

      מבצר יחיעם

      גן לאומי יחיעם (רשות הטבע והגנים)
      מבצר יחיעם (צילום: רשות הטבע והגנים)

      נופי הגליל המערבי משמשים נוף הולם למבצר יפהפה זה, שנשמר היטב מאז ימי העבר. הוא נבנה על ידי הצלבנים ונהרס על ידי לא אחר מאשר החבר בייברס, בשנת 1265. נראה כי האיש היה הורס סדרתי, ולא במובן החיובי של המילה. מצד שני, כפי שרק ההיסטוריה יודעת לעשות, בזכות ההרס של האחד הגיע השיקום של האחר. היה זה דאהר אל עומר, השליט הבדואי הגלילי בן המאה ה-18, שעשה את המקום לביתו, ושיפצו מן היסוד.

      הרמונט כלל חומות חדשות, מגדלים מרשימים וחפיר עמוק שסבב את המבצר. והנוף – נראה כי דאהר אל עומר ידע לפנק את עצמו. זכרו את המשפט הזה כאשר תעמדו באחת ממרפסות התצפית היפות שבמבצר.

      הגעה: גן לאומי מבצר יחיעם שוכן בתוך קיבוץ יחיעם. פונים מכביש מס' 89 (נהריה - צפת) לכביש מס' 8833, ונוסעים לפי השילוט.

      מבצר נמרוד

      מבצר נמרוד (דורון ניסים)
      מבצר נמרוד (צילום: דורון ניסים)

      למרות קשיחותו, מצא בייברס פינה חמה בלבו למבצר נמרוד. איך אפשר להרוס את אחת המצודות הפוטוגניות ביותר בארץ, כזו שנטועה בלב נוף עוצר נשימה אמיתי? המבצר, הקרוי בערבית "קלעת נמרוד", נולד בימי הביניים ומתנשא לגובה המרשים של כ-800 מטרים מעל פני הים, לא הרחק ממרגלותיו של החרמון.

      מאחר שהארכיאולוגיה נוטה לעתים להיות חידתית, סברו במשך שנים כי מדובר במבצר צלבני, אך לפני כמה שנים גילו כי האיובים היו אלו שהקימו אותו, בשנת 1227. לוחמים מונגוליים תפסו את מקומם של האיובים, ואלו הוחלפו תוך זמן קצר על ידי הממלוכים. למעשה, מאז שנת 1275 נחשב נמרוד למעוזו של בייברס בצפון הארץ. מי שיחפש היטב, ימצא בין חמוקיו של המבצר הענקי הזה כתובת הנצחה של בייברס, הכוללת את דמותו המרומזת.

      מצודת נמרוד הציתה את דמיונם של רבים בזכות היותה נטועה ממש על ההר ובזכות מבניה המונומנטליים, אולמותיה, מגדליה ומחילות הסתרים שלה. אם מרק טוויין כינה אותה " תל החורבות הנהדר מסוגו בעולם", ואם יוצרי הסרט "בופור" צילמו בה סצינות רבות, מי אנחנו שנתווכח?

      הגעה: גן לאומי מצודת נמרוד נמצא על כביש מס' 989, בין קריית שמונה לחרמון.

      מיוחד לפסח: השוק הנבטי, חוויה בת 2,000 שנה

      חוזרים אל הבזאר ברחוב השוק הקדום, מתחברים אל ניחוחות העבר, מתרגשים מחוויה היסטורית, צבעונית וקסומה של מראות, ריחות וטעמים. סוחרים פורשים את מרכולתם: שלל שטיחים, ענתיקות, כלי נחושת, תבלינים, מור ולבונה לצד דוכני אמנים, כל זאת בליווי מוזיקה, ריקוד ואווירה ציורית שקשה להסביר במילים.

      היכן: גן לאומי ממשית, אתר מורשת עולמית
      מתי: ראשון–שישי 8-13.4 מהשעה 10:00
      כמה: ללא תשלום, למעט דמי הכניסה לאתר/חינם למנויים.
      פרטים: 08-6556478

      עוד באתר:
      • מפגש עם בעלי מלאכה "מסורתיים": נפח זכוכית, קדר, נגר כפרי, נגנים ורקדנית.
      • שפע סדנאות ייחודיות לילדים, מתחם משחקי חשיבה עתיקים, קדרות באבניים, בנייה בלבני בוץ כאבותינו ועוד, טיפול הוליסטי ופינוק לגדולים.
      • נגינה אתנית מרגשת של להקת השוק "אנסמבל ממשית" וריקוד "בלאדי" בבית האורוות הקדום.
      • אוהל מספר סיפורים.
      • הדרכות בסמטאות העיר כל שעה עגולה מהשעה 11:00.
      • "החאן הנבטי": חניון לילה חדש ומוסדר, לינה בתשלום ובתיאום עם מרכז ההזמנות לחניוני הלילה, טל' 08-6280404 שלוחה 3 ובאתר 08-6556478.
      • "שוק לילי": אווירה קסומה ומסתורית בלב העיר הנבטית. ביום שלישי 10.4 יתקיים השוק הנבטי בשעות 10:00-22:00. "אנסמבל ממשית" במופע מוזיקה, סיפור וריקוד בשעה 20:00לאור עששיות, כוכבים ולהטוטי אש מלהיבים.