בתי כנסת עתיקים: סיורים לפסח

המלך של בתי הכנסת בגליל המערבי. זאת בזכות רמות השימור הגבוהה והאדריכלות המסוגננת, שכל כולה בעלת מראה מרשים ומעורר השראה, אך מבלי להיגרר להצטעצעות מיותרת. בית הכנסת המפואר שימש קהילה יהודית אמידה במאות הרביעית והחמישית לספירה, והוא נזכר מפעם לפעם בכתביהם של נוסעים והרפתקנים שחקרו את הארץ במאות השנים האחרונות.

עוד דברים שכדאי לדעת לקראת החג:
צאו לטייל בצפון הארץ
צאו לטייל במרכז הארץ
צאו לטייל בדרום הארץ

לבית הכנסת קיר חזית ששומר היטב עם שלושה שערים, כניסה רבת רושם וקשת ששרדה דורות רבים. המבנה עצמו מאבני גזית מרשימות, שנראה שיישארו כאן עוד דורות רבים.

אם אתם מאפשרים לעצמכם לדגום רק בית כנסת יהודי קדום אחד בחגים הקרובים, לכו על ברעם. פיקניק בשמורת אלוני ברעם הסמוכה (שם רשמי שמסתיר מאחוריו יער אלונים עבות וקסום) יהווה פינאלה מצוינת.

הגעה: גן לאומי ברעם נמצא לצד כביש הצפון (מס' 899), בין קיבוץ סאסא וקיבוץ ברעם, כ-3 קילומטרים מזרחית לצומת חירם.

אין ספק שאם סיפור מצדה לא היה מתרחש, היתה זוכה העיר העתיקה גמלא לאכלס את אחד המיתוסים היהודיים הגדולים מכולם. כאן לחמו יהודי גמלא ברומאים בגבורה, עד שהוכנעו לאחר מצור קשה ואכזרי. העיר העתיקה רובצת על גבעה שנראית כדבשת (ומכאן השם "גמלא"), ומאז שחרבה במרד הגדול בסוף תקופת בית שני, נותרה בשיממונה עד שזוהתה על ידי ארכיאולוגים בשנות ה-70יע של המאה שעברה.

מאז הזיהוי הראשוני המשיכו בה החפירות במשך שנים רבות. בית הכנסת המקומי שנחשף בה הוקם כנראה בתקופה ההרודיאנית. יש צורך בהרבה דמיון כדי לשחזר בדמיון את הפאר הרב שלו, נטוע איתן מול הנוף הטרשי של הגולן. אבל כאשר מצליחים לעשות זאת, זה מסעיר באמת.

השרידים כוללים אולם ראשי, רמזים לטורי עמודים מעוטרים, גומחה שהכילה את ספרי הקודש וגם מקווה טהרה. כמובן, אם אתם כבר כאן, אי אפשר להתעלם מפינוקי החולין שמציעה השמורה – מהמפל הגבוה בארץ ועד לתצפיות על מושבת הנשרים המקומית.

הגעה: מכביש סובב כנרת עולים בצומת גמלא עד צומת דליות (כביש מס' 869) ופונים צפונה מכאן לפי השילוט לשמורה.

אבני הבזלת אמנם יפות, מרשימות ומלאות אופי כשלעצמן, אך העבודה בהן דרשה דיוק, מסירות ומיומנות גבוהה מצד הסתתים. הבזלת אינה סלחנית, וכל טעות זעירה פוגמת במראה הכללי ובלתי ניתנת לטשטוש. זכרו את הדברים הללו כאשר תפסעו לצד בית הכנסת ביישוב הקדום כורזים, שנבנה בסוף המאה הרביעית או בתחילת המאה החמישית לספירה.

מה שנראה היום דומם היה בימי קדם מקום שוקק למדי. אפילו ישו בכבודו ובעצמו הגיע הנה, כדי לשכנע את המקומיים ביתרונותיה של תורתו שאך נולדה.

בית הכנסת זוהה בשנת 1869, ולמעשה מהווה השריד העיקרי שנותר מהיישוב הקדום. הבזלת שלטה כאמור בכל, גם ברצפת בית הכנסת, ואומני התקופה סיתתו במבנה עיטורים של צמחים, בעלי חיים, דמויות העוסקות בדריכת ענבים. תריסר עמודים נשאו את אולם התפילה, ועמוד אבן נוסף, נמוך ומרשים, שימש את החזן.

הגעה: האתר נמצא על כביש מס' 8277, בין צומת כורזים לאלמגור, קילומטרים ספורים מזרחית לצומת עמיעד.

מה הקשר בין קיסרית ביזנטית היושבת בניחותא על כס מלכות ומשמשת דמות בגלגל המזלות לבין יד האלוהים מסיפור עקדת יצחק? אלו הם רק חלק מהעיטורים והדמויות המפארים את רצפת הפסיפס של בית הכנסת בבית אלפא, הנחשבת לאחת היפות והשמורות בארץ, וניתן לגלות בה עוד ועוד סצינות מרתקות במשך שעה ארוכה של שיטוט לצדה.

בית הכנסת, השוכן למרגלות הגלבוע, נבנה במאה החמישית לספירה, וכלל אולם, יציע בקומה שנייה ואלמנטים נוספים. אבל אין ספק שכאן העיקר הם הסיפורים שמספרות דמויות הפסיפס. להשלמת החוויה (וגם לשם הבנה מעמיקה יותר של מה שאתם רואים באתר) מומלץ לצפות במיצג האורקולי שמוצע למבקרים במקום.

הגעה: גן לאומי בית אלפא נמצא בשטח קיבוץ חפציבה, מספר דקות נסיעה מבית שאן. נוסעים על כביש מס' 669 ובין צומת השיטה לבית שאן פונים לקיבוץ.

הורדוס אנטיפס הוא האיש שלו אתם צריכים להודות בעת השיטוט בין המבנים המפוארים ורצפות הפסיפס המגוונות בגן לאומי ציפורי. רק לנוף העמקים הירוק שסובב את העיר הקדומה הוא לא היה אחראי.

בציפורי התגורר רבי יהודה הנשיא, ואליה הוא העביר את הסנהדרין, שפעלה עד אז בבית שערים. בשנת 220 לספירה נחתמה בעיר המשנה, וחכמיה המקומיים היו שותפים ליצירת התלמוד הירושלמי. אכן, זהו המקום הראוי להתחזק בו. ואם לא להתחזק, אז לפחות להתחבר לעבר, למקום, למסורת – תבחרו אתם. וכל זאת כאשר בקעת בית נטופה והרי הגליל מהווים רקע הולם.

מאחר שההיסטוריה נוטה להיות הפכפכה, נפל היישוב המשגשג בידי הרומאים בשנת 351. רעידת אדמה שהתחוללה באזור תריסר שנים מאוחר יותר, החריבה באופן סופי את ציפורי. למרות זאת, יופייה ופארה של העיר עדיין קיים – אם בווילה הרומאית ששרדה, ומציגה לראווה פסיפסים מרשימים ואם ברובע המגורים מתקופת המשנה והתלמוד. גם בבית הכנסת של ציפורי ישנם פסיפסים, כמיטב המסורת המקומית. יש כאן הכל מהכל – ממנורות וסמלים יהודיים ועד אריות אימתניים.

הגעה: הגישה לגן הלאומי מכביש צומת המוביל – נצרת (מס' 79), בין סימני הקילומטר 22-23.

הוא קרוב יחסית לאזור המרכז, הוא מציע שעות ארוכות של חוויה משפחתית והוא לא תמיד זוכה לרייטינג הראוי לו. איפה עוד תמצאו מקום שמשלב קדושה יהודית, היסטוריה עשירה, ממצאים ארכיאולוגיים מיוחדים, ובעיקר מערות קבורה מפוארות ורחבות ידיים שתמיד אפשר למצוא בהן פינות סודיות למחצה?

אפשר לומר כי בית שערים נולדה בשל חורבן בית המקדש. יהודים רבים מירושלים נדדו צפונה, אל מרחבי הגליל, וביניהם גם חברי הסנהדרין, שבראשה עמד רבי יהודה הנשיא. הסנהדרין קבעה כאן את מושבה והפכה את בית שערים מנקודה זעירה במרחב ליישוב ששמעו יצא למרחוק (במיוחד לאחר שנחתמה בה המשנה בשנת 200 לספירה).

לאחר שנקבר כאן רבי יהודה הנשיא, ביקשו להיטמן בה יהודים רבים, בהם אף מארצות נכר. התוצאה: כיום ניתן לסייר בין מערות ואולמות קבורה מדהימים ביופיים, ולצפות בשפע של תבליטים, עיטורים וכתובות המצויות על קברי האבן.

הגעה: נוסעים על כביש יקנעם – קריית טבעון (מס' 722), ופונים ליד השילוט מול מושב שדה יעקב.

עם כל הכבוד למיסטיקה הגלילית, גם המדבר ידע לארח היטב מקומות של קדושה, כאלו הגדושים באווירה מזוקקת ונטועים בלב המרחבים העצומים. לצד שמורת עין גדי, שמושכת אליה חובבי טבע ומים מושבעים במשך כל השנה, ניצבים שרידי בית הכנסת העתיק של עין גדי.

מורי דרך מקומיים נוהגים לפתוח את הסבריהם על המקום בתיאור קללה מסתורית ומיוחדת במינה. שהרי אין כמו קללה קדומה כדי להצית את הדמיון. מדובר בכתובת פסיפס שנכתבה בארמית. בין שאר הדברים, כתוב בה כי תוטל קללה על מי שיגנוב או יגלה את הסוד המקומי החשוב ביותר, סוד הכנת שמן האפרסמון. מדובר היה בבושם נדיר שנמכר ברחבי האימפריה הרומית, ורק מעטים ידעו כיצד להכינו. כך או אחרת, מי שרוצה לראות את הכתובת המקורית, ייאלץ להצפין אל מוזיאון רוקפלר הירושלמי.

בבית הכנסת היו ארון קודש, מקווה טהרה, סמלים יהודיים וכתובות בעברית ורצפות פסיפס מעוטרות. בנוסף, האתר עצמו כולל שרידי ישוב יהודי מתקופת המשנה והתלמוד. כמו ממצאים ארכיאולוגיים לא מעטים, התגלה בית הכנסת ממש במקרה, בשנת 1965, תוך כדי עבודות חקלאיות שנערכו בשדה. לא נותר אלא לדמיין אילו עוד מקומות ממתינים לגילוי המקרי שלהם, לשמחת הארכיאולוגים.

הגעה: נוסעים על כביש מס' 90 לצד ים המלח. הכניסה לשמורת עין גדי נמצאת כמה מאות מטרים צפונית לקיבוץ עין גדי. נכנסים ונוסעים לפי השילוט.

ציפורי, בירת הגליל בתקופת המשנה, שם ישבה הסנהדרין ורבי יהודה הנשיא ערך וחתם את המשנה, מתעוררת לחיים ופותחת את שעריה. סיור בין רחובותיה ושביליה העתיקים, מופע מוזיקלי של צלילים בטבע, אווירה קסומה ומופע אקפלה במאגר המים התת-קרקעי המרשים ביופיו. במקביל ייערך משחק בעקבות ארבעת הבנים באגדה.

היכן: גן לאומי ציפורי
מתי: שני–שלישי 9-10.4 בשעות 10:00-16:00.
ללא תשלום, למעט דמי כניסה לאתר/חינם למנויים
עוד באתר: סיורים מודרכים: ראשון 8.4, רביעי 11.4 בשעות 11:00-16:00, סדנת יצירה לילדים: שבת 7.4–שבת 14.4 בשעות 10:00-16:00 (בתשלום סמלי)