מרים שושנה שפק, בת 58 מראשון לציון, נהרגה אתמול במהלך טיול רפטינג בצפון תאילנד, כ-60 קילומטרים מצ'אנג מאי, לאחר שנפלה אל המים. טיולי רפטינג פופולריים בקרב ישראלים המטיילים בחו"ל, אך שילוב של חוסר נסיון, רשלנות מקצועית ותנאי טבע קשים עלולים לגרום לאסון.
אזור צ'אנג מאי מהווה בסיס יציאה אל כפרי שבטי ההרים שבצפון תאילנד ואל אתרי טבע רבים בסביבה. "יש המון נהרות בצ'אנג מאי, שמהם יוצאים יובלים רבים. חלקם מתאימים לרפטינג וחלקם ממש לא", מסביר חיליק מגנוס, מנהל המבצעים של מגנוס, איתור וחילוץ בינלאומי, "זה תלוי בדרגת האשד (ראפיד) - כשהמים גולשים על סלעים, נופלים וחוזרים לאחור ונוצרים מים לבנים. יש סולם דרגות לאשדות מ-1-5, כש-1 הוא הדרגה הנמוכה ביותר ומעבר לדרגה 5 מדובר במפל. חברות אחראיות לא מכניסות תיירים לעוצמות של מעבר ל-4.
האם מסוכן לעשות רפטינג בצ'אנג מאי?
"רפטינג הוא ספורט חביב ונעים, אבל הסכנה קיימת", אומר חיליק מגנוס, מנהל המבצעים של מגנוס, איתור וחילוץ בינלאומי, "והוא גובה קורבנות מדי כמה שנים. הבעיה עם התיירים הישראלים שלרוב אין להם שום ניסיון והם מתייחסים למים בתמימות. השיט נראה כשעשוע וכיף בלבד, אבל הפער בין הניסיון בחוויית מים כזאת ובין המציאות הוא עצום. בנוסף, כל נהר הוא מדע בפני עצמו, ובכל יום ושעה ושנה התנאים שבו שונים, ויש להם השפעה כבירה על אופי השיט. אם למשל היתה קרינה חזקה בימים שלפני השיט, הסיכוי לעליית המים כתוצאה מהפשרת השלגים גבוהה ומשפיעה על מהירות זרימת המים ועל הטמפרטורה שלהם. ולהפך, אם המים נמוכים, סכנת פגיעה בסלעים החשופים גבוהה יותר".
לדברי מגנוס בצ'אנג מאי יש שני נהרות אדירים, מהגדולים בעולם, מקונג (Mekong) וקוק (Kok), ויש גם נהרות קטנים יותר. באף אחד מהנהרות הללו לא מבצעים רפטינג אתגרי, אלא תיירותי בלבד. יש גם נהרות או יובלי נהרות עם ראפידים גבוהים, אבל בדרך כלל לא לוקחים אליהם תיירים. במקרה וכן מתעוררת בעיה, מציין גנוס כי תנאי החילוץ קשים. "המים חומים לגמרי, בייחוד אחרי עונת הגשמים, ואם מישהו נופל, הוא לא רואה כלום, ולא מצליח להבדיל בין מטה ולמעלה. במים גם יש פסולת רבה וסחף של עצים. כמו כן, הגדות בוציות, ואי אפשר ללכת בהן ברגל אלא רק לשוט, מה שהופך את החילוץ למסובך יותר. חשוב להבין שעצם השתתפות בספורט הזה הוא לקיחת סיכון מסוים".
כללי זהב לרפטינג בטיחותי
מגנוס מציג בפני המשתתפים ברפטינג כמה כללי זהירות:
1. אל תחסכו על חברת רפטינג: יש להקפיד להשתתף בשיט רפטינג אך ורק בחברה מוכרת ומקצועית המעסיקה מדריכים מקצועיים, המעניקים תדרוך רציני לפני הכניסה למים, ובודקים את האשדים לפני הכניסה אליהם באמצעות קיאקים. ליווי מקצועי שיודע איך לפעול בעת סכנה הוא קריטי. לא כל חבורת אנשים עם סירות ומשוטים הם חברה רצינית.
2. התעקשו על קבלת ציוד איכותי: הקסדות חייבות להיות שלמות ואטומות ובעלות סגר תקין, על כל חגורת הצפה צריך להיות תו תקן המעיד על כך שהיא מתאימה לזמן חירום ועליכם לבדוק כי הרוכסנים תקינים וצווארון החגורה לא קרוע, הסירות חייבות להיות עם מנגנון ריקון עצמי. יש לבדוק שהמדריכים לוקחים ערכה לתיקון הסירה, ציוד עזרה ראשונה וציוד הצלה.
3. אל תיקחו סיכונים מיותרים: ברפטינג יש סיכונים מלכתחילה, אין צורך להוסיף להם. קחו אחריות על חייכם, וצאו לשיט רק בעונות המתאימות, ולא בשוליים. אל תתפתו לחברות המתפארות בכך שהן מקדימות את העונה, או מוציאות שיט אחרי תום העונה. הזמן האידאלי לשיט הוא במשך החודשיים שלאחר סוף העונה הגשומה. אסור לעשות רפטינג כשיש שיטפון.
4. התנהגות נאותה בסירה: ההתנהגות בסירה היא פועל יוצא של האימון והדרכה שהועברו לפני היציאה לשיט. אין לעשות 'שטויות' בסירה או להיות גיבורים. חובה לקחת בחשבון כי כשאדם נופל למים, זה קורה לו בהפתעה, כשריאותיו לא מוכנות ומלאות באוויר. הוא נשאב למכונת כביסה, נכנס לוורטיגו, ומכלה את החמצן במהירות, וכך נגרמת טביעה.
צילומים: ShutterStock