פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הספר האדום: הצמחים הנמצאים בסכנת הכחדה בישראל

      מתוך 2,600 הצמחים הצומחים בישראל, 414 מהם נמצאים בסכנת הכחדה, וחלקם כבר נעלמו לגמרי. בימים אלה יוצא "הספר האדום" הממפה את הצמחים שבסכנה כתוצאה מתהליכי הפיתוח במדינה

      הספר האדום, צמחים בסכנת הכחדה בישראל (סריקה)
      שנתיים לאחר שיצא כרך א', מתפרסם חלק ב' ומשלים את רשימת כל הצמחים בסכנת הכחדה. עטיפת הספר האדום (צילום: סריקה)

      כולם אוהבים את הטבע ולא לוקחים כמובן מאליו את העובדה שהוא יהיה קיים לעד ויושאר לדורות הבאים יפה ומשגשג. היום כבר ברור כי אם לא יינקטו צעדים משמעותיים להגנה עליו, לא יהיה מה שיישאר.

      חוק ההגנה על ערכי הטבע, המגן על חיות הבר, עופות דורסים, אתרי עתיקות ומורשת ועשרות מינים מוגנים של צמחים ופרחים (בהם מינים ייחודיים לישראל) מקנה כלים ממשיים לשמירה ולהגנה על הטבע. גם הקמפיין להגנה על צמחי בר מוגנים "צא לנוף אך אל תקטוף" נחקק היטב בתודעה הלאומית. ועדיין, בשל תהליכים של פיתוח תעשייתי, חקלאי ונדל"ני יותר ויותר מינים עומדים בפני סכנת הכחדה. לשם כך יצא לאור "הספר האדום", הממפה את כל הצמחים הנמצאים בסכנת הכחדה. ב-2009 יצא כרך א' של הספר, שכלל את הצמחים תחת האותיות אל"ף-למ"ד. בימים אלה יוצא כרך ב', המשלים את הרשימה עד האות ת"ו.

      נוף צמחים ומים (יח"צ , ג'יזל חנן)
      אסור לקחת את הטבע כמובן מאליו. נוף בסכנה (צילום: ג'יזל חנן)

      "העבודה על 'הספר האדום'", מסביר ד"ר אליעזר פרנקנברג, המשנה למדען הראשי של רשות הטבע והגנים, "החלה מתוך הצורך לבדוק אילו צמחים דורשים הגנה ושמירה, ואיפה הם נמצאים. הספר, עבודת חיים, שנכתב על ידי הבוטנאים פרופ' אבי שמידע, ד"ר פולק וד"ר פרגמן ספיר, הוא בעצם סיקור של פרויקט מיפוי הצמחים 'האדומים'. הפרויקט החל בשנות ה-90 בשיתוף רשות הטבע והגנים והאוניברסיטה העברית, בעזרתם של תלמידיו של פרופ' שמידע ומתנדבי רת"ם (רשת תצפיות מחקר, שהיוו את הבסיס לפרויקט - ל.ל) שיצאו לתצפיות בשטח. את המידע שנאגר, מידע חדש שלא היה בנמצא קודם, ראינו צורך לפרסם באופן שיהיה נגיש לכל המעוניין וגם יעניק כלים לאנשי המקצוע בשטח לשמור על הצמחים הנדירים".

      - איך בפועל נעשתה עבודת המיפוי?
      "הבסיס היה המידע הקיים נכון לשנות ה-60. השלב הבא היה ללכת לבתי הגידול בהם נאספו הצמחים ולבחון אם הם עדיין שם. עבודת השדה הזאת איפשרה מיפוי מסודר של הצמחים. אחר כך נבחרו קריטריונים לשיפוט, על פיהם נקבעו 414 הצמחים 'האדומים', שלכל אחד מהם יש תמונה, תיאור, תפוצה, בית הגידול, הקריטריונים בעקבותיהם הם הפכו ל'אדומים', הסכנות הנשקפות להם והמלצות להגנה עליהם". בישראל קיימים כ-2,600 צמחים. לדברי ד"ר פרנקנברג, 414, המהווים 18% מכלל הצמחים, הוא מספר הנחשב סביר בקריטריונים הבינלאומיים.

      ד"ר יהושע שקדי, המדען הראשי של רשות הטבע והגנים, מוסיף כי יחסית לשטחה הקטן, יש לישראל צמחיית בר עשירה ומגוונת, אך שינויים דרסטיים בבתי הגידול, תוצאה של פיתוח לצורכי האדם המודרני, הובילו למצב שבו חלק נכבד מהם נמצאים בסכנת היעלמות. ברשימה נמצאים גם מינים שייתכן שכבר נכחדו לחלוטין מהנוף, בעיקר בעקבות אובדן בתי הגידול הלחים מאז הקמת המדינה: "בית הגידול המאוים ביותר כיום הוא מקווי המים. 30% מהמינים האדומים בארץ תלויים בהם. בין המינים המאוימים ביותר ניתן למצוא את האירוס ואת הסחלב, אך גם צמחים מוכרים יותר, כמו המרווה והגומא".

      איריס שומרוני, אירוס שומרוני (יח"צ , עמוס סבח)
      בין המינים המאוימים ביותר. אירוס (צילום: עמוס סבח)

      מהם כיווני הפעולה העתידיים שלכם?
      "הספר האדום הוא רק התחלת העבודה. השאיפה היא שיתורגם, יעלה לאינטרנט ושיישום ההמלצותיו על ידי רשויות המדינה יהיה קשור למחויבות ישראל להגנה על הצמחייה כחלק מהאמנה לשמירה על המגוון הביולוגי, שישראל ועוד 190 מדינות חתומות עליה. במקביל, מחברי הספר שותפים איתנו להכנת תוכנית פעולה לשמירה על הצמחים שבסכנה, לתכנון ניהול השמורות ולניתור האזורים הפתוחים שייקח בחשבון את המינים שבסכנה".

      האם העבודה על הספר לוותה בתסכול על כך שהקידמה גם הורסת, ועל כך שגופים מסחריים רבים לא שותפים למאמצים לשמור על הטבע?

      "ודאי שקיים תסכול, אבל אנחנו חיים במדינה דמוקרטית. התקווה היא שהנחת המוצא של המדינה היא שמירה על החוקים, הגם שחוקים הם לפעמים המלצות. נכון שהספר האדום לא משפיע על הגופים המסחריים, אבל הוא משפיע על מי שנותן להם את האישור לפעולה. חייבים להבין שהמערכות האקולוגיות משרתות את חיינו, ולאורך זמן, זה יותר חשוב מביטחון. זה עניין של חינוך ודרך חיים, ואותם הרבה יותר קשה להשיג".

      "הספר האדום - צמחים בסכנת הכחדה בישראל", כרך ב', 573 עמ', 80 שקלים.
      בעתיד ניתן יהיה להשגה בכל חנויות הספרים. כרגע דרך: eliezer.frankenberg@npa.org.il