פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      גן לאומי נבי סמואל

      הגן המשתרע על כ-3,500 דונם, משמר אתר עתיקות, מדרגות חקלאיות, מעיינות ובוסתנים. בלב האתר, קבר שמואל הנביא השוכן במבנה צלבני גדול אשר גגו הוא נקודת תצפית מהמרהיבות בישראל

      גן לאומי נבי סמואל
      קבר שמואל הנביא בירושלים חולל (יח"צ)

      קבר שמואל הנביא

      מאז התקופה הביזנטית המסורת הנוצרית מזהה את המקום עם ר?מ?ה, מקום קבורתו של שמואל הנביא. מסורת זו מקובלת על יהודים ומוסלמים גם יחד. ציון הקבר נמצא במערה שנחצבה בסלע מתחת למבנה המרכזי שבאתר.

      המבנה הוא חלק הכנסייה הצלבנית של המבצר שבנו הצלבנים במקום במאה ה-12. באולם הכניסה נותרו עד היום הקמרונות והקירות המסיביים המאפיינים את סגנון הבנייה הרו?מ?נ?ס?ק?י של הצלבנים. מבנה הכנסייה משולב במסגד שנבנה בתקופה הממלוכית (מאה 14). המבנה עבר שיפוצים נרחבים בראשית המאה ה-20.

      מקום התפילה המוסלמי נמצא באולם שמעבר למבוא. מקום התפילה של היהודים נמצא במערה שבה נמצא ציון קברו של שמואל הנביא. גרם מדרגות יורד אליה בצד אולם המבוא.
      ניתן לעלות בגרם מדרגות לגג המסגד, המעניק תצפית היקפית מרהיבה על ירושלים בדרום, הרי בית אל בצפון, השפלה ומישור החוף במערב ועד הגלעד במזרח. חובבי המציאות יוכלו לנסות את מזלם בזיהוי תווי סתתים בנדבכי האבן הסמוכים לפינה הצפונית-מערבית של המבנה.

      על פי המסורת, שמואל הנביא נפטר בכ"ח באייר. ביום זה, שבו חל גם יום ירושלים, נוהגים לעלות לקבר לתפילות ולהילולה הנערכת לזכרו. מנהג זה נשען על מסורת ארוכה, הנזכרת כבר באיגרת ששלח רבי עובדיה מברטנורא לאחיו בשנת רמ"ט (1489).

      מפת אזור נבי סמואל (צילום מסך)
      מפת אזור נבי סמואל

      המחצבה

      הכנסייה ניצבה במרכזה של מצודה גדולה (50X100 מטרים). מצפון לכנסייה, הצלבנים חצבו אבני בנייה ויצרו תוך כדי כך קיר זקוף בגובה חמישה מטרים, שעליו הניחו את אבני החומה. בקצה הצפוני של המשטח המפולס הם בנו אורווה, שבה נותרו אבוסי הסוסים. ממזרח לה נחצבה אורווה קטנה יותר. במרכז המחצבה נותרו שלושה עמודוני סלע חצובים, בגובה מטר אחד בערך, שתפקידם אינו ברור.

      יש המשערים שזוהי הבמה שבגבעון, שאליה הלך המלך שלמה לזבוח זבח: "וילך המלך גבעונה לזבוח שם כי היא הבמה הגדולה" (מלכים א, ג 3). הכפר אל-ג'יב, הנמצא כקילומטר וחצי מצפון לבמה, מזוהה עם גבעון המקראית. האם הר שמואל שמר על קדושתו מאז ועד היום?

      החפיר ומתקני תעשייה קדומים

      הקיר החצוב שליד הגשר המוביל מרחבת החניה לקבר שמואל הנביא, שימש כחפיר. לאורכו נמצאים שרידי גת ביזנטית ולידה נותרו שרידי תנור ששימש בתקופה הממלוכית להתכת מתכות. ליד האגף הדרומי של שרידי החומה נחשפו שרידי בית בד. לידו התגלו שרידי כבשן צריפה של קרמיקה, תעשייה שהתפתחה כאן בתקופה הביזנטית ונמשכה גם בתקופה הערבית הקדומה.

      נבי סמואל (רשות הטבע והגנים , דורון ניסים)
      נבי סמואל (צילום: דורון ניסים)

      רובע מגורים מימי בית שני

      השביל שמקיף את שרידי המצודה מדרום, עובר ליד חפירות ארכיאולוגיות. החופרים חשפו כאן שני טורי מבנים, שהם חלק מרחוב של רובע מגורים גדול מהתקופה החשמונאית. מבנים השתמרו באופן נדיר לגובה של כארבעה מטרים. ברובע משולבים מבנים מאוחרים יותר. במשקוף אחד הפתחים, כנראה מהתקופה הממלוכית, מגולף מגן דוד.

      עין חנה

      השביל ממשיך ועובר דרך אוסף של פריטים ארכיטקטוניים, אוגף את החפיר המערבי והצר של המבצר ויורד בתוואי דרך קדומה אל בוסתן עצי תות, זית ותאנה. הבוסתן נובע ליד מעיין קטן, הנובע מתוך מערה. בסלעים שמעל למערה התגלו פתחי מערות קבורה מימי בית ראשון. בצל עצי התאנה הוצבו שולחנות פיקניק, שהופכים את המקום לפינת מרגוע נעימה.

      מידע

      סוג מסלול: מעגלי, קווי
      אורך המסלול: 1 ק"מ
      משך הטיול: 2-3 שעות
      דרגת קושי: קל
      מעבר במים
      עונות מומלצות: כל השנה
      מי שתייה בדרך: יש
      גישה לעגלות ונכים: יש
      מתאים לכלבים
      מחיר: חינם
      טלפון לבירורים: 02-5863281