אל הבאר הקדומה - תל באר שבע

תל באר שבע שוכן בין נחל באר שבע ליובלו - נחל חברון, סמוך למקום המפגש ביניהם. הבארות העשירות שבנחל באר שבע ציינו בימי קדם את גבולה הדרומי של הארץ הנושבת, בואכה המדבר.
בחפירות תל באר שבע נחשפו שני שלישים משטח העיר של התקופה הישראלית. כאן נמצאת הדוגמה היפה ביותר בישראל ללימוד עקרונות התכנון העירוני בתקופת המקרא.

רשות הטבע והגנים שחזרה חלקים ניכרים מהמבנים הקדומים. המבקר בתל יכול להתרשם מבאר שעומקה 70 מטרים, מרחובות העיר, מהמחסנים, מבני ציבור והבתים הפרטיים, מהחומה והשערים. מוצג מיוחד במינו הוא העתק מדויק של מזבח קרנות, שנמצא באתר (המקור נמצא במוזיאון ישראל). בראש התל הוקם מגדל תצפית, המאפשר התבוננות על תכנית העיר וצפייה למרחק.

גולת הכותרת של הביקור בתל הוא מפעל מים מתוחכם, המעיד על יכולת הנדסית גבוהה. מפעל המים הוא פיר ריבועי עצום, החודר לעומק 15 מטרים באדמה. הפיר מוקף בקירות גדולים המדופנים בחלוקי אבן, והוא יורד אל מאגר תת-קרקעי גדול, שאסף אליו את מי השיטפונות שזרמו בנחל חברון.

התקופות הקדומות אופיינו בעיקר בהתישבות נוודית למחצה שהתבססה על מקנה וחקלאות בעל. סיפורי האבות משקפים היטב תמונה זו. התגיסות ממלכתית ראשונה לבניית ישוב בעל אופי עירוני מנהלי, כפי שבא הדבר לידי ביטוי בתל באר שבע, מופיעה לראשונה במאה ה-10 לפני הספירה (תקופת הברזל, תקופת המלוכה).

על פי הממצא הארכיאולוגי, בתקופה זו שטח העיר היה מצומצם והעיר מנתה 75 בתים שנבנו בסגנון בית ארבעת המרחבים. על פי חישובי החוקרים חיו בעיר כ-300 איש, רובם היו בעלי תפקידים בתחומי המנהל, הצבא והכהונה. חשיבותה של באר שבע כעיר מחוז וכעיר גבול באה לידי ביטוי בריבוי האזכורים במקרא.לדוגמא: אברהם שהתהלך במעגלים מצומצמים בתחום הנגב המקראי, " בין גרר לבאר שבע", כלומר: יריעת הסיפור הולכת ומתרחבת ביחס הפוך למרחב הנדידה.

ברבות השנים הועתקו השמות באר שבע ובאר אברהם לכמה מקומות בתחומי נחל באר שבע. מהתל נדד השם באר שבע אל תחומי העיר המודרנית, ובאר אברהם הנמצאת בתחומה התגלתה כבאר ביזנטית. הסיפור המקראי היטיב לספר על מאפייני האזור והתמקד בריב הרועים על בארות המים. כשאנו עולים אל הבאר העמוקה ( כ-70 מטר) שבסמוך לשער העיר, שעדיין מפכים בה המים- קורמים סיפורי המריבה בין רועי אברהם לרועי אבימלך עור וגידים.בעיקרו של דבר, אין זה חשוב אם אכן מדובר בבאר שעליה נשבע אברהם בברית השלום בינו ובין אבימלך מלך גרר
( בראשית כא , לא) או בבאר סמוכה- בין כך ובין כך רוח המקום תשרה על המבקרים.

מן התל נצפים היישובים עומר ותל שבע, ומבט קצר מגלה כי בני אברהם, יעקב וישמעאל עדיין חיים כאן, אין ספק שהמרחב הגאוגרפי המתואר בסיפור המקראי עדיין רלוונטי, וברוב המקרים אף אותנטי.

באר שבע המקראית (מתוך הקונקורדציה):

1. "על כן שם העיר באר שבע ", בראשית כו', פסוק 33.

2. "באר שבע ושבע מולדה", יהושע יט', פסוק 2.

מתל באר שבע נוסעים לכביש 60, פונים מערבה ולאחר כקילומטר מגיעים לצומת הנגב. כאן פונים דרומה ומגיעים לאחר כ- 4 ק"מ לצומת שרה. פונים מערבה ולאחר כ- 2 ק"מ מגיעים לפנייה לבית אשל. החורשה שמצפון לכביש מציינת את מקומה של הנקודה.

בית אשל הוא אחד משלושת המצפים שעלו על הקרקע בנגב בשנת 1943 כדי לשמור על אדמת קק"ל ולעסוק במחקר חקלאי. במלחמת העצמאות צרו המצרים על בית אשל והפגיזו אותה ללא הרף. האתר נהרס כמעט לחלוטין, אך יושביו לא נכנעו. לאחרונה שחזרו את מבני האבן שבאתר, כחלק מפרויקט פארק נחל באר שבע.

סוג מסלול: מעגלי, הלוך חזור
אורך המסלול: 1 ק"מ
משך הטיול: 1-2 שעות
דרגת קושי: קל
מעבר במים
עונות מומלצות: כל השנה
מי שתייה בדרך: יש
גישה לעגלות ונכים: יש
מחיר: מבוגר: 13 שקלים, ילד: 7 שקלים
טלפון לבירורים: 08-6467286