טיול השבוע: ברעם

חזית בית הכנסת הקדום בברעם אכן מעוררת השתאות. לא בכל יום רואים קיר כה מרשים, בנוי מאבני גזית גדולות, מסותתות ביד אמן. הארכיאולוגים מצאו את אבני הקיר ובנו אותו מחדש, ממש כמו שהיה במקור, עם שלושה שערים, שהמרכזי מביניהם גדול ומפואר במיוחד. השערים, שפניהם לירושלים, מעוטרים בפיתוחי אבן יפים במיוחד.

בכפר שכן בעבר בית כנסת נוסף, קטן יותר, שממנו לא נותר כמעט שריד בשטח. משקוף בית הכנסת הקטן נחשב למוצג מכובד, המוצג בגאווה במוזיאון הלובר בפריס. בתחום הגן הלאומי שוכנים גם חורבות הכפר המרוני בירעם. כנסיית הכפר נותרה שלמה והיא מתפקדת כמרכז רוחני של בני הקהילה.

מיקום: בצד כביש הצפון, בין קיבוץ סאסא וקיבוץ ברעם (כביש מס' 899), כחצי קילומטר מהצומת של כביש הצפון החדש (כ- 3 ק"מ ממזרח לצומת חירם).

אם הגעתם לבית הכנסת הקדום, לא תקבלו פטור מביקור ביער ברעם הנהדר. יער ברעם הוא תופעת טבע נדירה בישראל. העץ השולט ביער הוא אלון מצוי, צמח בעל ממדים צנועים בדרך כלל, שיוצר חורש סבוך. כאן, ביער ברעם, צומחים עצי אלון מצוי גדולים מאין כמותם, היוצרים יער של ממש, עם צל כבד, טחבים ומטפסים.

מבית הכנסת חוזרים לצומת החדש של כביש הצפון ונוסעים מזרחה כקילומטר וחצי, עד לחניון על שם לאה ויצחק רבין. כאן אפשר לערוך פיקניק בחיק הטבע ואחר כך להמשיך ברכב כ- 700 מטרים במורד דרך העפר (סימון כחול). מחנים את הרכב במפגש עם השביל "השחור" ויוצאים לטיול רגלי נוח, שנמשך כשעתיים.

יורדים בשביל "הכחול", בתוך ערוץ רדוד ובו מדרגות סלע (זהירות - אחרי הגשם הסלעים חלקלקים). השביל יורד לנחל דישון ופונה ימינה (סימון אדום), עוזב את נחל דישון ונכנס לנחל צבעון. לאחר כ-800 מטרים ניפרד לשלום מהשביל "האדום" ונפנה ימינה בשביל המסומן בשחור. השביל נכנס ללב היער ומטפס לדרך עפר. כאן פונים ימינה (סימון שחור) וחוזרים למקום שבו השארנו את הרכב.

בגליל עדיין מנשבות רוחות של תפילות קדומות. בין בתי כנסת עתיקים וישובים יהודיים קדומים, תוכלו להסתובב ולהתרשם מבנייה מפוארת ומסורת עתיקה של תפילה. בחלק מהאתרים תוכלו לערוך סיור עצמי מונחה, ובשאר לסייר באופן חופשי ולנסות לדמיין את קולות התפילה הבוקעים מהאבנים הגדולות.

שרידי הישוב העתיק גמלא נמצאים לרגלי נקודת התצפית. לאתר יורד שביל תלול, באורך 20 דקות במורד. גמלא הייתה ישוב יהודי משגשג בסוף ימי הבית השני. העיר התפרסמה במלחמתה נגד הרומאים, בראשית המרד הגדול (שנת 67 לספה"נ). סיפור הקרב מתואר בפירוט ובדרמטיות בספר "תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים" שכתב יוסף בן-מתתיהו, בו נאמר כי יהודי גמלא נלחמו ברומאים בעוז רב.

בגמלא נחשפו שרידי בית הכנסת המפואר של העיר שהוקם כנראה בראשית המאה הראשונה לספירה, בזמן בית המקדש, והוא בין בתי הכנסת הקדומים ביותר שנתגלו בארץ. כמו כן נתגלו אמת מים, מקווה טבילה, מבני ציבור, ראשי החיצים ואבני הקלע רבות שמעידים על הקרב הקשה שהתחולל במקום.

העיירה כורזים התפרסמה בתקופת בית שני, במיוחד בשל החיטים המשובחים שגידלו תושביה. העיר שגשגה בסוף תקופת המשנה ובתקופת התלמוד.

הקהילה היהודית המשגשגת הקימה בית כנסת מפואר בסוף המאה הרביעית - ראשית המאה החמישית לספירה. המבנה בנוי מאבני בזלת, הסלע הנפוץ בסביבה, והוא מעוטר בגילופים מרשימים המתארים מוטיבים צמחיים, אריות, דמויות אנשים הדורכים על ענבים ודמויות בעלי חיים למיניהם כגון עיט וציפור מנקרת אשכול ענבים.

סמוך לבית הכנסת נמצא בית בד, אחד מכמה שהתגלו בכורזים, המעידים שייצור שמן זית היה ענף כלכלה חשוב בפרנסת היישוב.

ממצא מיוחד במינו שהתגלה בבית הכנסת הוא כורסה מאבן בזלת, שנועדה מן הסתם למושב נכבדי הקהילה. על גבי הכורסה, המכונה "קתדרה דמשה", נחרתה כתובת הקדשה בארמית.

בגן הלאומי שוחזרו גם מקווה הטהרה הסמוך לבית הכנסת, שני בתים מפוארים ובית בד. חובבי הטבע ייהנו לפגוש על אבני הבזלת ובין עצי השיזף המרשימים שבגן הלאומי, פני סלע שמתחממים בשמש.

כורזים היא אתר עלייה לרגל למאמינים נוצרים. העיר נזכרת בברית החדשה, יחד עם בית ציידה וכפר נחום. ישו קילל אותן על שסירבו לקבל את דבריו (מתי יא 20).

מיקום: ממזרח למושב כורזים. מכביש טבריה – ראש פינה (כביש מס' 90) פונים מזרחה כקילומטר מדרום לצומת עמיעד.

רצפת הפסיפס המוצגת באולם המרכזי של בית הכנסת הקדום בבית אלפא, היא מהחשובות שהתגלו בארץ ישראל. אבני הפסיפס הקטנטנות מצטרפות ליצירת אמנות מרהיבה.

אפשר לצפות כאן בתיאור יפהפה של גלגל מזלות. הפסיפס נעשה אמנם לפני כ- 1,500 שנה, אבל למרות זאת נוכל לקרוא בלי בעיה, בעברית, את שמות 12 המזלות.

במרכז הפסיפס מתואר הליוס, אל השמש, דוהר במרכבה רתומה לארבעה סוסים. ארבע דמויות נשים בפינות הפסיפס מייצגות את ארבע עונות השנה. תיאור נוגע ללב מראה את אברהם אבינו אוחז במאכלת, בעוד יצחק בנו עקוד בחבלים.

מתחת לפסיפס שאנו רואים היה פסיפס קדום יותר שממנו נותר עיטור בדמות ראש נחש, אולי שריד לתיאור פרשת הנחש המפתה את חווה בגן עדן.

יוצרי הפסיפס, מריאנוס ובנו חנינא, היו מרוצים ממעשה ידיהם ולכן הותירו בו כתובת, בשפה היוונית, המנציחה את זכרם. בכניסה לבית הכנסת, על גבי הרצפה, התגלו שתי כתובות. הכתובת הארמית מציינת כי הפסיפס נעשה בימי יוסטינוס, כנראה הקיסר יוסטינוס הראשון, ששלט בשנים 527-518.

מפליא שבית כנסת כה מפואר לא נזכר במקורות. בכל אופן, הוא שכן בין בתי ישוב יהודי, ששרידיו התגלו מסביב. באתר מוקרן מיצג הממחיש את הווי החיים בכפר העתיק ואת יצירת הפסיפס. המיצג מוקרן בשפות עברית, אנגלית, גרמנית.

מיקום: קיבוץ חפציבה, למרגלות הגלבוע. גישה מכביש עפולה – בית שאן (כביש מס' 71).

אירוע מיוחד בו תינשא תפילה חדשה-עתיקה לגשם, אשר חוברה במיוחד לאירוע זה ע"י הר' שמואל אליהו ברחבי בתי כנסת עתיקים. האירוע ילווה בדברי טעם, ניגונים והופעות מוזיקליות מרגשות. ישאו דברים: הר' שמואל אליהו, הר' רונן נויבירט, הר' ארז לוי, הר' חיים בזק. ינגנו: להקת "רעוא דרעוין" , שולי נתן, שלומי לוגסי וחבורת הזמר "אנשי'מ", משפחת חוטר, חגית רוזמרין וגיל בוהדאנה.

היכן ומתי: שישי 24.9 -שמורת טבע גמלא, ראשון 26.9- גן לאומי בית אלפא, שני 27.9- גן לאומי כורזים, שלישי 28.9- גן לאומי ברעם

לפרטים ומידע כוכבית בטבע *3639 ובאתר www.parks.org.il

רגלי
סוג מסלול: מעגלי
נקודת התחלה: בין קיבוץ סאסא וקיבוץ ברעם
נקודת סיום: בין קיבוץ סאסא וקיבוץ ברעם
אורך המסלול: עד 5 ק"מ
משך הטיול: 1-3 שעות
דרגת קושי: קל
ציוד דרוש: כובע, מים, נעלי הליכה
עונות מומלצות: כל השנה
מי שתייה בדרך: יש
גישה לעגלות ונכים: אין
מחיר: 13 שקלים למבוגר; 7 שקלים לילד
טלפון לבירורים: 04-6989301