להתרחק משולחן הגבינות

מבחינות רבות יכולה שמורת גמלא לכבוש את המקום הראשון בספר השיאים הישראלי. יש בה את המפל הגבוה בארץ, מושבת הנשרים הגדולה בישראל ובית כנסת מהעתיקים בעולם. צוקי שמורת גמלא משמשים משכן לעשרות זוגות מקננים של נשרים, תופעה יחודית בארץ. עם בוקר, אחרי שהשמש מחממת מעט את האוויר, הנשרים מנצלים את האוויר החם וממריאים לעיסוקיהם. בשעות אחר הצהרים הם שבים לקניהם, כשהם מרחפים מעל לראשי המטיילים ממש. מצפור מיוחד מאפשר צפייה נוחה בנשרים.
.
מעבר למצפור הנשרים, בגדה הצפונית של נחל גמלא, אפשר לצפות במפל גמלא, שגובהו 50 מטרים. זהו המפל הגבוה בישראל. בדרך למפל ניצבת קבוצת דולמנים - מצבות קבורה של נוודים שחיו בגולן לפני כ-4,000 שנים, המסודרים במבנה דמוי שולחן הבנוי משלוש אבני בזלת עצומות. הדולמנים מסודרים בשביל תלול, אך נוח, היורד לשרידי העיר היהודית הקדומה גמלא. תושבי העיר מרדו ברומאים בראשית המרד הגדול (שנת 67 לספירה) ונלחמו ברומאים בעוז רב. כשאפסו סיכוייהם במלחמה, בחרו להתאבד בקפיצה מן הצוקים התלולים ולא ליפול בשבי בידי הרומאים. החפירות באתר גילו שרידי בית כנסת שפעל עוד לפני חורבן בית המקדש, ראשי החיצים ואבני קלע רבים המעידים על הקרב הקשה שהתחולל במקום.


בשבועות יתקיים סיור מודרך בשמורת הטבע גמלא: יום רביעי, 19 במאי בשעות 11:00-14:00. הכניסה בתשלום (פרטים נוספים באתר רשות הטבע והגנים).
מיקום: כביש צומת דליות – צומת קצרין (כביש מס' 808), ליד סימן ק"מ 22.

גן לאומי עין חמד הוא אתר בילוי בחיק הטבע המשלב מעיינות ומבנה צלבני גדול ומרשים. ברכס שמעליו, בהר צובה, מתנוסס המבצר הצלבני בלמונט. הגן שוכן בגיא ירוק, הנחבא בערוץ נחל כסלון שבהרי ירושלים. בעמק נובעים מעיינות אחדים, שיוצרים פלג הזורם במשך כל ימות השנה. סיור במרחבי הגן נמשך כחצי שעה. במורד הנחל, בגדה השמאלית, נובע עין חמד למרגלות מצוק קטן. מימיו נקווים בבריכה קטנה ולפי האמונה מיוחסות להם תכונות מופלאות, כמו הגברת האון הגברי וסגולה ללידת בנים זכרים.

מי המעיין נשפכים לבריכה גדולה ומעבר לה נמצא מבנה גדול בן שתי קומות מהתקופה הצלבנית. בגלל יופיו של המקום, כינו אותו הצלבנים 'אקווה בלה' (מים יפים). הבית הגדול נבנה באמצע המאה ה-12 ויש הטוענים שהמקום שימש בית הבראה לפצועים ולחולים ומקום נופש לאבירי המסדר.

חלקו הדרומי של המבצר גובל בבית קברות מוסלמי עתיק, המשרת גם כיום את שני הכפרים הערביים הסמוכים, עין רפה ועין נקובא. בית הקברות מוקף גדר והוא שוכן מחוץ לתחום הגן הלאומי, אך אפשר להבחין במצבת הקבורה הכהה של שיח' עבדאללה, המוצבת מתחת לעץ זית גדול. תושבי המקום מאמינים כי בזכותו של השיח' התקדשו עצי האלון המצוי שבסביבתו. אחדים מהם עולים בגובהם על 15 מטרים והשטח שבו הם צומחים הוכרז כשמורת טבע. באזור הגן הלאומי פזורים שולחנות לפיקניק, מתקני שירותים וברזיות.

בחג השבועות, הוא חג מתן תורה, תתקיים ברחבי הגן הלאומי פעילוח חוויתית לכל המשפחה, שתספר את סיפור בריאת העולם באמצעות עמדות מומחזות, בצליל ובצבע. יום רביעי, 19 במאי בשעות 11:00-15:00. הכניסה בתשלום (פרטים נוספים באתר רשות הטבע והגנים).


מיקום: יוצאים מכביש תל אביב-ירושלים (מס' 1) במחלף חמד ופונים דרומה. הגן הלאומי סמוך למחלף.

בשמורת הטבע עיינות צוקים (עין פשחה) נמצאים המעיינות השופעים ביותר בחוף המערבי של ים המלח ופלגי מים הזורמים אל הים. בין הצוקים הזקופים של מצוק ההעתקים מצד אחד וחופי ים המלח מצד שני, פורצים מעיינות שופעים של מים חיים, הזורמים בפלגים צלולים אל המים המלוחים של ים המוות. מסביב אפשר למצוא עולם טבע מיוחד במינו.

שמורת עינות צוקים כוללת לשלושה חלקים. מרכז השמורה פתוח לנופש ולבילוי, ויש בו בריכות רחצה, חוף מוסדר לרחצה, מקלחות, שירותים, שולחנות לפיקניק ומזנון. בחלק הדרומי של השמורה נפרצו שבילים שבהם מותר להלך וליהנות מהטבע של המקום. החלק הצפוני של השמורה סגור לקהל, ובו יכולים בעלי החיים והצמחים לשגשג באין מפריע.

רוב השטח מכוסה בעצי אשל היאור ואשל הירדן, המגלים עמידים למליחות. קרוב יותר למים שולטים צמחי גדות, שנציגיהם הבולטים הם קנה מצוי, עבקנה שכיח וסוף מצוי. בפלגים ובבריכות שוחים ארבעה מיני דגים: נאווית, נאווית מצויה, אמנון הירדן ואמנון מצוי. נאווית המלחות היא תת-מין מקומי הקיים רק במעיינות בקרבת ים המלח.

לשמורת עינות צוקים מגיעים עופות רבים, המנצלים את הסבך למסתור וניזונים משפע בעלי החיים שנמצאים במים. בחורף נמצאים כאן גם עופות מים וביצה. אחד מהעופות המעניינים המקננים בשמורה הוא דרור הירדן, הבונה קנים גדולים על עצי אשל. בשמורה חיים גם יונקים, בעיקר תנים ודרבנים. יונק מיוחד היא הנזוקיה, מכרסם גדול ממוצא הודי, הדומה לחולדה. עד כה ידוע כי הוא חי בישראל רק במלחת סדום ובעינות צוקים.


לרגל שבועות - חג המים, ייערך סיור בשמורה החבויה, שם יפגשו המבקרים את הבלשים "גשש ובלש" שמחפשים את השינויים שמתרחשים בשמורה בעקבות נסיגת ים המלח. הסיורים יתקיימו בכל יום מה-10 במאי עד ה-21 במאי בשעות 10:00-15:00. הכניסה בתשלום (פרטים נוספים באתר רשות הטבע והגנים). המבקרים אשר יגיעו בלבוש לבן ב-19 במאי יזכו ב-50% הנחה על מחיר הכניסה.

מיקום: בצפון ים המלח, מדרום לקיבוץ קלי"ה. הגישה לשמורה מכביש ים המלח (כביש מס' 90, ליד סימן קילומטר 275).

ערד הכנענית הייתה באלף שלישי לפני הספירה אחת הערים הגדולות בארץ ישראל, מוקפת חומה חזקה, שהשתרעה על פני 100 דונם. הכיכרות, מבני הציבור, מבני המגורים והמקדשים, נבנו בתכנון מדוקדק, כך שמי הגשם זרמו אל מאגר, שהוקם בחלק הנמוך של העיר. באין מעיינות מסביב, זה היה מקור המים החשוב של היישוב.

בחלק העליון של העיר נבנו בתקופה הישראלית (1,200 לפני הספירה) כמה מצודות, שהוקפו בחומה חזקה. בחצר אחת מהן התגלה מקדש ישראלי, שכלל היכל רחב ואולם קטן ששימש כקודש קודשים (דביר). המקדש בערד הוא מהדורה מוקטנת של מקדש שלמה בירושלים. על הבמה המרוצפת של הדביר התגלתה מצבת אבן בגובה מטר אחד, שהייתה צבועה באדום ובחצר שלפני ההיכל ניצב מזבח. בערד התגלו חרסים נושאי כתובות, עם שמות של משפחות כוהנים, שכנראה שירתו במקדש.

בתי המגורים נבנו על פי תוכנית אחידה. לכל בית יש אולם רחב, שאליו מצורף חדר נוסף ששימש כמטבח או כמחסן. פתח הבית נקבע בקיר הרוחב של האולם. סגנון בית זה ידוע במחקר הארכיאולוגי כ"בית ערדי".

בחג השבועות יתקיימו למרגלות תל ערד פעיליות לכל המשפחה, ביניהם יעף עפיפונים מרהיב; מתחם סדנאות לבניית וקישוט עפיפונים, שבשבות, סירות מפרש ועוד; מופעי דרמה, ליצנות, ריקוד ומשחק; יוקמו מתקני שעשועים מתנפחים והדרכות אל העיר הכנענית ואל המקדש היהודאי בראש התל.

הפעיליות יתקיימו ביום רביעי, 19 במאי בין השעות . 11:00-17:00. הכניסה בתשלום (פרטים נוספים באתר רשות הטבע והגנים).

מיקום: כשמונה ק"מ ממערב לערד (כביש מס' 31, בין סימני ק"מ 41-42) פונים צפונה בכביש מס' 80 ומגיעים לאחר כ-3 ק"מ לגן הלאומי.