הסיור בשמורה מתחיל במרכז המבקרים, השוכן במבנה מיוחד במינו של טחנת קמח מבוצרת, דומה לטחנות קמח שקמו בימי הביניים באירופה ושוקמה על ידי אנשי רשות הטבע והגנים. היו אלה הצלבנים שבנו כאן את טחנת הקמח, על יסודותיו של מבנה רומי. על פי כל הסימנים, במקום פעלו חמישה זוגות של אבני ריחיים. הסכר הקדום הגדול שנראה כאן, שאורכו כ- 600 מטרים, נועד להרים את מפלס המים במעיינות וליצור מאחוריו אגם. שפע של מים זרמו מהאגם בכוח והניעו את אבני הריחיים.
כיום המבנה המטופח משמש כמוזיאון קטן, המציג מתקנים חקלאים ושרידים מהטחנה העתיקה. באולם המרכזי מקרינים תכנית אורקולית המתארת את הטבע בשמורה. מהטחנה יש לפנות שמאלה בהתאם לשילוט ולהמשיך בשביל על הסכר העתיק אל ללב השמורה. לאורכו של המסלול נוכל להתרשם מגן עדן קטן זה, ובו 350 דונם של אגמוני מים, שריד לביצות שיצרו מעיינות נחל נעמן שבעמק עכו. המעיינות נובעים ברום של חמישה מטרים בלבד מעל פני הים. הם מרוחקים מהים רק ארבעה קילומטרים, אך נחל נעמן נאלץ להאריך את דרכו פי שלושה ולהצפין עד עכו, כדי להתגבר על מחסום חולות החוף. אין פלא שבתנאים האלה נוצרו מסביב למעיינות ביצות גדולות.
הביצות הפכו מזמן לשדות חקלאיים ולבריכות דגים. רק באזור המעיינות נותרה שמורת עין אפק, המשמרת את עולם החי והצומח של ביצות נחל נעמן. בשמורה, באגם המוקף צמחי קנה וסוף, בין עצי האשל וסבכי הפטל, תגלו בחורף ברווזים שוחים במים ושלדגים האורבים על ענפים בציפייה לגילוי דגיגים. הסופיות החששניות מוצאות מקלט בסבך הגדות, אך האגמיות חוששות פחות וחותרות בשקט במים. התמירונים ארוכי הרגליים מנקרים במרץ בבוץ כדי למצוא מעט מזון.
בחלקה הדרומי של השמורה מתנוסס תל כורדאני, המזוהה כיום עם העיר המקראית אפק שבנחלת שבט אשר. ייתכן שמקור השם קשור באפיקי המים שלמרגלותיו. כך או אחרת, הזיהוי של המקום עם אפק הוא שהעניק לשמורה את שמה.
איך מגיעים?
מכביש עכו - חיפה (מספר 4) פונים בצומת כורדני (ליד קרית ביאליק) מזרחה. השמורה נמצאת כ- 2 ק"מ מזרחית לצומת.
*יש נגישות לנכים